מגפות ומלחמות השפיעו על העולם עוד מראשיתו. תמיד בסופם נעשו התאמות חדשות, כמו שינוי מקצועות, שינוי של אוכלוסיות וסקטורים חדשים שהתפתחו ואחרים שנעלמו.
גם בימי האימפריות הגדולות בבל, פרס, רומא ויון הונהגה שיטה של הגליה שמוטטה את הכלכלה המקומית, עקרה אוכלוסיות, העבירה אותם מקצה לקצה כדי למנוע מרד וליצור מציאות חדשה. תהליך הכיבוש היה אכזרי אבל מיד לאחריו נעשו פעולות שהביאו את המדינות הכבושות ואת האזרחים החדשים לפס של צמיחה ושגשוג מהיר. הם הביאו את המשבר והפיתרון באותה מהלומה והגדילו את כוחה של האימפריה השלטת לשגשוג, ועושר. השיטה עברה מכובש לכובש ונמשכה מעל ל-1500 שנה.
מאז העולם התקדם. אירופה יצרה סדר של מדינות חדש ועם התפתחות המסחר היבשתי והימי נוצר הצורך בהקמת בורסה שאפשרה ניהול חדש של הכלכלה. הולנד, שהייתה השליטה על תנועת הסחר, החליטה להקים בשנת 1602 בורסה לא רק למעבר סחורות אלא גם מוסד לניירות ערך לאותן חברות ויצרה עולם כלכלי חדש וציר מרכזי למחירי שוק ושווי עם כלי מסחר חדשים.
שיטות המסחר הראשונות כללו שוק דובי שיצר בעצם מחיר נמוך לסחורה ומנע ויסות עולמי במחיר. הסחורה תומחרה בחסר עוד בתהליך הנפקתה; ביקושי הסוחרים לנייר הערך קבעו את מחיר הסחורה לפי היצע וביקוש ויצרו סדר עולמי חדש שמנע הפקעת מחירים. בעלי המניות היו בעיקר בעלי הסחורות וסוחרים שחיפשו הזדמנות כלכלית לרווח.
ההצלחה הייתה מסחררת וחדרי המסחר גדלו יותר ויותר. הבורסה הראשונה יצרה עולם חדש ומקצוע חדש. ככל שנכנסו שחקנים חדשים לשוק הבורסה המשיכה להתרחב ומשקי הבית החלו לקחת חלק ב״משחק הכלכלי״.
״העשירים החדשים״
המשבר הראשון החל בשוק הצבעוניים בשנת 1636 – מחירי פרח הצבעוני החלו להיסחר ברמות של משכורת שנתית ממוצעת דאז, והולידו ״עשירים חדשים״; המסחר הפך לספקולטיבי והמניה המשיכה לעלות; כולם רצו לקחת חלק בחגיגה ונטלו הלוואות על מנת לא להישאר מחוץ למשחק. פברואר 1637 הבועה התפוצצה והביאה למשבר הכלכלי הראשון המתועד בעולם החדש.
עם הקמת המושבות הראשונות וצמיחת העולם החדש באמריקה החליטה חבורת סוחרים ב-1792 להקים בורסה לניירות ערך ברחוב וול סטריט (רחוב החומה כפי שכונה על ידי המתיישבים ההולנדים הראשונים מכיוון שימש להגנה מפני מתקפות אינדיאנים).
הבורסה לניירות ערך הפכה, משנת 1817, ועד היום לבורסה המרכזית והמשפיעה בעולם. עם התפתחות הכלכלה והמצאת מנוע הקיטור מניות רכבות הכותנה האמירו, פסי רכבת הונחו בהשקעה של מילוני דולרים לאורך היבשת ותנועת המסחר הלכה ונעשתה נגישה ומהירה. הלוואות והשקעות ענק עם חלופי מטבע ומלחמת אזרחים הביאו לפשיטת רגל של בנקים שקרסו תחת מחנק אשראי ספטמבר 1873, ״המשבר הגדול״, שהביא לפיטורים בענף המתכת והעץ ולקריסה של אותן תעשיות שהתפתחו סביב המצאת הקיטור. המשבר הביא לאבטלה שזינקה לרמה של 9%.
במאי 1879 נעצר המיתון עם כינון ממשל חדש. המצאת הרדיו, הטלפון והנורה החשמלית הביאו איתם לפריחה מחודשת של תעשיה שלמה ושוב משבר ב-1907 לאחר רעידת אדמה שהחריבה את סאן פרנסיסקו והתערבות ממשלתית שגבתה השקעת ענק, בדיוק כמו היום. מדיניות בנקאית והלוואות ענק הוציאו את השווקים לסבב עליות ושגשוג נוסף.
פריחה מחודשת
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1916 וגרעונות ממשל אדירים פרץ משבר נוסף ולאחריו שוב שגשוג שהגיע בעקבות הסכמי שלום. החל סבב עליות נוסף בבורסות עד להתרסקות המפורסמת בשנת 1929 ושוב התערבות ממשלתית – ושוב צמיחה.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה ב-1939, תעשיות שלמות ואוכלוסיות גדולות נעלמו, הכלכלה הפנתה את הזרקור ליצור מלחמתי, ונשים גויסו למערך התעשייתי, דבר שהביא איתו לפריחה מחודשת, קיטון באבטלה ועליות בשוק המניות במשך כמה עשורים.
בשנת 1973 פרץ משבר אנרגיה עולמי, ב-1987 משבר בנקאי, ב-2000 משבר טכנולוגי וב-2008 משבר הנדל״ן והאשראי הגדול, בואכה הקורונה ב-2020.
משבר הקורונה נראה כמשבר כלכלי עצום, אך בראי ההיסטוריה, העולם חווה התרסקויות חמורות בהרבה, בסופם השווקים חזרו לעלות. גם הפעם ההתאוששות תהיה מהירה. העולם אחרי, כמו במשברים קודמים, יצא לדרך חדשה, תעשיות חדשות יצמחו, תעשיות אחרות יעלמו, המנגינה תמשיך להתנגן.
הכותב הוא חבר ועדת הפיננסים בלשכה ומרצה לביטוח ושוק ההון
