ההלוואה הטובה בעיר – מדוע לא מדברים עליה?

כתבה שניה בסדרה
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

לאחר פרסום המאמר הראשון ב-23.4.2020 התקבלו עשרות תגובות נלהבות מאנשי מקצוע וקוראים מן השורה אשר הוכיחו שאכן הנושא נגע במקומות הנכונים ויש אלטרנטיבה מצוינת לבנקים גם בתחום הכי חזק שלהם – הלוואות.

גם חברי הבנקאים, והם לא מעטים, קראו ובקול שקט לחשו באוזני שאכן הכל אמת ויציב ואין לבנקים באמת תשובה אמיתית להלוואות המצוינות שעולם הביטוח הפנסיוני מאפשר לקחת.

הלוואה מקרן הפנסיה. אין לבנקים תשובה אמיתית להלוואות המצוינות שעולם הביטוח הפנסיוני מאפשר. צילום: shutterstock

אני מבקש להדגיש הפעם שתי תגובות יוצאות דופן של בנקאים שלא הסכימו עם הנאמר ומצאו סיבות מעניינות לדחות את היתרונות של לקיחת הלוואה מקופות גמל והשתלמות בהשוואה לאלה הקיימים בבנקים. להלן התגובות החריגות:

1."לא כל אחד זכאי לקבל הלוואה מקרן ההשתלמות שלו ורוב האנשים נדחים בבדיקת בי.די.אי".

טענה מעט מוזרה ולא נכונה. הלוואה מקרן השתלמות היא זכות המוקנית לעמיתים מתוקף תקנות. הבטוחה להלוואה היא הקרן עצמה. לפיכך, עניין בדיקות בי.די.אי מופרך מיסודו. מה גם שבדיקות הנאותות והאשראי הצרכני הקיימות בבנקים, כולל נושא הביטחונות, עולים לאין שיעור על המבוקש בקרן ההשתלמות, למשל, שם בעצם לא נדרשות בטוחות מעבר לצבירה ולוותק בקרן. למרות זאת, ישנם כ-3% מהעמיתים המסורבים בבדיקות בי.די.אי גם בקרנות ההשתלמות וגם בקופות הגמל.

בשנת 2004 נכנס לתוקף חוק שירות נתוני אשראי שמאפשר מעקב מסודר ומפורט אחרי התנהלותו של כל אדם פרטי בהיבט אחד חשוב: האם הוא עומד בתשלום ההתחייבויות שלקח על עצמו. החברה שעוסקת באיסוף נתוני האשראי היא ביזנס דאטה ישראל בי.די.אי. דוח האשראי שלה מאפשר לגופים המעניקים אשראי במשק לאשר או לדחות בקשות לסוגי הלוואות משכנתאות ושאר אפיקי אשראי. ואכן השימוש בדוח בי.די.אי נעשה גם בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל.

כאמור, מדובר באחוז זניח של לקוחות שדוח נתוני האשראי שלהם הוא שלילי ואינו מאפשר גם קבלת הלוואה בקופת גמל או קרן השתלמות ואם שם זה לא ניתן אז בבנקים על אחת כמה וכמה שלא.

2."מה הטעם לקבל הלוואה מכספי שלי? הפתרון של הבנק – אם יש לך כסף נזיל תוכל לבצע הפקדה בבנק בפיקדון לטווח ארוך ולקבל הלוואה בגובה 90% מגובה ההפקדה בריבית של פריים מינוס 0.25%, ללא הוצאות נלוות ועם תשואה מובטחת".

גם טענה זו שגויה לטעמי. אם יש בידי כסף מזומן, מדוע שאפקיד אותו בבנק לטווח ארוך ולא אעשה בו שימוש? האם הריבית שהבנק נותן כל כך אטרקטיבית? התשובה היא – כמובן שלא. הריבית המוצעת בבנקים לפיקדונות האלה נעה בין 0.7% ל-0.9% לשנה במקרה הטוב. נכון שריבית זו הינה מובטחת אך בהשוואה לקרן השתלמות, למשל, שם מדובר אומנם בתשואה לא מובטחת אך לאורך שנים התשואה הממוצעת בקרנות אלה גבוהה כמעט פי 7-9 מהריבית בבנק.

הטענה גם משווה מוצרים שאינם ברי השוואה. לא ניתן להשוות מוצרי ביטוח פנסיוני לתוכנית הונית בבנק שם נדרש הלקוח להפקיד מכספו לפיקדון בנקאי. קופות גמל וקרנות השתלמות נבנות לאורך שנים על ידי הפקדות של מעסיק ועובד יחד (כאשר מדובר בשכיר) ובפועל רוב הכסף מושקע על ידי המעסיק ולא על ידי העובד. הקופות הנ"ל מוכרות במס הכנסה לניכוי וזיכוי שכמובן לא קיימים בפיקדונות הבנקאים. האם יעלה על הדעת לפתוח קופות גמל והשתלמות על ידי הפקדה חד פעמית לצורך קבלת הלוואה?

לפיכך, הטענה הבנקאית שמדובר במוצר תחליפי הינה שגויה ואינה מציאותית ומצביעה על אי שקט שנגרם למערכת הבנקאית לשמע הרעיון שניתן למצוא אלטרנטיבה טובה יותר להלוואות מאשר אצלם.

סיכום

אין להשוות בין הפיקדונות הבנקאים למוצרי הביטוח פנסיוני. האופציה לקבלת הלוואה ניתנת בעולם הביטוח הפנסיוני כמוצר נלווה בתוכניות קיימות אשר גם כך אנו מקימים ומפקידים לצורך החסכון הפנסיוני שלנו, ללא קשר לרעיון לקיחת הלוואה המהווה בדרך כלל בונוס משתלם מאוד כפי שתראו להלן.

קופות הגמל וההשתלמות מנוהלות על ידי חברות ניהול. במידה והחלטנו לקחת הלוואה מקרן שבבעלותנו הכספים ניתנים לנו על ידי חברת הניהול מבלי לגעת בחסכון המצטבר שלנו בקרן. המשמעות היא שהקרן ממשיכה לשאת תשואה בדרך כלל בין 5% ל-7% בשנה בממוצע בגין כל כספי הקרן ללא שום קשר להלוואה שניתנה על ידי חברת הניהול.

כספי הצבירה אמנם משמשים כבטוחה, אך ניהול כספי החסכון נעשה כל העת כאילו לא קיימת הלוואה בגין כספים אלה.

דוגמה

צבירה בקרן השתלמות נזילה – 100 אלף שקל. האופציות העומדות בפנינו: פדיון הקרן או לקיחת הלוואה בגובה 80% מהצבירה.

בחרנו לקבל הלוואה שניתנת על ידי חברת הניהול בגובה של 80 אלף שקל בריבית של פריים מינוס 0.5%, כיום 1.1% לשנה למשך 7 שנים. החלטנו לפדות את הקרן לאחר 5 שנים ולפרוע ההלוואה כאמור ללא קנסות.

עלות הריבית בגין ההלוואה לשנה – 880 שקל שמשולמת בתנאי בלון, כלומר תשלום ריבית בלבד מדי חודש. החזר הקרן נעשה בסוף תקופה או בפדיון הקופה. בהנחת תשואה של 5% לשנה בלבד הרווח בקרן 5,000 שקל לשנה.

יתרת הצבירה נטו לאחר 5 שנים 123,230 שקל. (לאחר ניכוי תשלומי הריבית  של ההלוואה). הרווח מלקיחת ההלוואה 23,230 שקל לאחר 5 שנים.

הערות:

הסכומים מעוגלים; לא נגענו בקרן ההשתלמות – לקחנו הלוואה במקום פדיון הקופה וקיבלנו אוצר  לאחר 5 שנים; החישובים בהנחה שהתשואה 5% כל שנה – תשואה גבוהה יותר תגדיל את הרווח תשואה נמוכה יותר תקטין אותו.

לצורך ההשוואה – אילו היינו לוקחים את אותה הלוואה של 80 אלף שקל בבנק בריבית "מצוינת" של 5% בשנה, הרווח שלנו היה מצטמצם ל-5,000 שקל בלבד במקום 23,230 שקל מקרן ההשתלמות.

המסקנה ברורה: אם יש אופציה כזו – עדיפה לקיחת הלוואה בקרן השתלמות או בקופת גמל על פני כל אלטרנטיבה אחרת.

הכותב הוא מנהל מקצועי בהראל קופות גמל והשתלמות לשעבר

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email