ההלכה שונתה: הוצאת מטען אישי מדלת אחורית של הרכב לא תיחשב כתאונת דרכים

אצבעו של נהג נקטעה אחרי שדלת הרכב נסגרה עליה; האם מדובר בתאונת דרכים? בית המשפט נדרש לסוגיה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

במהלך השבוע, עת שכתבתי מאמר זה, שאלתי בפורום המקצועי של יו"ר מחוז תל אביב והמרכז, נוגה עקל, על הסיטואציה עליה אני אספר במאמרי זה. קיבלתי מהעונים המלומדים תשובות שונות, דבר שחידד לי עוד יותר את העובדה שעל סוכן הביטוח להיות עירני כל הזמן לעדכוני הפסיקה הקשורה לתחום עיסוקו.

מבוטח הגיע לחניון נתב"ג, יצא ממושב הנהג וניגש לפתוח את דלת המושב האחורית על מנת להוציא מטען אישי שלו. הדלת נסגרה על ידו ואצבעו נקטעה. בית משפט השלום קבע כי מדובר בתאונת דרכים, ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור על פסק הדין והותיר את המקרה כתאונת דרכים.

ציר זמן שראשיתו בכניסה לרכב ואחריתו בירידה מן הרכב | צילום: Shutterstock

"שימוש ברכב מנועי"

וכך מתגלגל הנושא לדיון מקיף בבית המשפט העליון, בשאלה העקרונית "מיהו משתמש ברכב מנועי" כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכן מהן הפעולות אשר נכנסות לתכולת "כניסה" וירידה מרכב מנועי. לטענת המערערת, הוצאת מטען אישי מהרכב לא יכולה להיחשב כשימוש ברכב מנועי, שהרי מדובר על פריקה של מטען, ופריקה הרי מוחרגת מתחולת החוק.

העליון מחליט כי הוא ידון בסוגיה לאור אי האחידות בפסיקת בתי המשפט ביחס להכנסה ולהוצאה של מטען אישי באופן המחייב העמדת הלכה משפטית אשר תכליתה לשמור על הכוונת התנהגות יעילה, ולקידום ערכים חיוניים כשוויון, אובייקטיביות וצדק.

בית המשפט בוחן את הגדרת השימוש ברכב מנוע אשר מוגדר כדלקמן: "'שימוש ברכב מנועי – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול־דרך או תיקון־דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו, או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור  מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".

ניתן לראות כי ההגדרה מניחה ציר זמן שראשיתו בכניסה לרכב ואחריתו בירידה מן הרכב והנסיעה בתווך. בית המשפט מציין כי דיו רב נשפך על פרשנות השימושים בעניין כניסה וירידה מהרכב מיום חקיקת החוק ועד היום. החוק אף תוקן במהלך השנים ורק במהלך פסק דין משנת 2007 (פרשת ינטל) ניתנה פרשנות מצמצמת להגדרת שימוש ברכב מנועי, ונקבע כי רשימת השימושים היא רשימה סגורה, לכן התנאים שנקבעו הינם החיוניות של הפעולה, וכן כי הפעולה הינה חלק טבעי ואינטגרלי מהנסיעה. משכך, מסכם בית המשפט, מבין הפעולות אשר חיוניות לביצועה של נסיעה, רק אותן פעולות המהוות חלק טבעי ואינטגרלי ממנה, על פי מבחני העזר שנקבעו, תחשבנה כ"נסיעה ברכב" ומשכך כ"שימוש ברכב מנועי" לפי חוק הפיצויים.

לעניין שלב הכניסה והירידה, בית המשפט מציע להוסיף למבחן הטכני הבוחן אם הפעולה של הכניסה או היציאה מצויה בתוככי מתחם השימוש ברכב או מחוצה לו. גם מבחן מהותי כאמור לעיל, לעניין חיוניות המהווה חלק טבעי ואינטגרלי ורק הם יחשבו ככניסה או יציאה לצורך ההגדרה.

בית המשפט מוסיף כי יתכנו מצבים המצויים בגבולות מתחם זה, אשר סיווגם לא פשוט, למשל, לא נעלם מעיני בית המשפט הקושי הטמון בהבחנה בין הכנסתו של מטען אישי לרכב המתבצעת אגב הכניסה למושב הנהג, לבין הכנסת מטען אישי למושב הרכב האחורי, בטרם הכניסה למושב הקדמי. המקרה הראשון יחשב לכניסה, אך המקרה שני לא.

לא חלק מהנסיעה

לכן בהתאם למבחנים שהוצגו לעיל, קובע בית המשפט כי הוצאת המטען לא היתה חיונית לנסיעה ולכן גם לא נחשבה כחלק טבעי ואינטגרלי מהליך הנסיעה. לכן הוא מקבל את הערעור. עם זאת חשוב לזכור, בית המשפט היה ער לעובדה כי מדובר על אבחנה דקיקה בין המקרים, שהרי אין עוררין שאדם היוצא מרכב וטורק את הדלת על ידו יחשב המקרה כתאונת דרכים אך המקרה הנדון בפסק הדין לא יחשב ככזה. בנוסף יתכנו מקרי שוליים שונים, ולכן בית המשפט קובע כי מבחני העזר שניתנו יספקו את הכלים לאמוד ולקבוע את היקף התחולה של החוק ואנו, כעוסקים בתחום, נדרשים להמשיך ולהתעדכן כדי להיות ערניים ולזכור "סוכן מקצוען הוא סוכן שלומד כל הזמן".

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email