"על השחקנים הקטנים בשוק לחבור אחד לשני, גם אם הם מתחרים על אותו קהל. היום בעידן של כלים טכנולוגיים חדשניים וטכנולוגיות מתפתחות ללא הרף, יש לעסקים הקטנים את היכולת והצורך להתחבר וללמוד אחד מהשני", כך פתח המנחה, ד"ר נמרוד קוזלובסקי, את הוועידה הטכנולוגית של כלכליסט. זהו בהחלט מסר חזק שוודאי מוכר גם לחברי הלשכה. גם בוועידה זו כמו אחרות, דובר רבות על היכולות החדשות בניצול מקורות דאטה.
בסקירה שערכה מנכ"לית לאומי טק, יפעת אורון, של השחקנים הגדולים בשוק, היא קבעה כי בעלת מאגר הדאטה הגדול בעולם היא ממשלת סין, ולכן המלחמה הכלכלית בין ארצות הברית לסין עולה לראשונה ביוקר. "תחום הבינה מלאכותית הגיע לעולם סביב שנות החמישים, אבל לא היה רלוונטי במשך שנים רבות. בשנות השמונים התפתחה טכנולוגיית ה־IoT: האינטרנט של הדברים, אולם גם אז לא ניצלו את הטכנולוגיה הזו עד תום. רק כאשר בשנות התשעים הגיע עידן ה־Big Data בצירוף ה־Data Mining שהתפתח בשנים האחרונות בצעדי ענק, ניתן להגיע למחוזות חדשים", כך מספר ראש החטיבה העסקית של בנק לאומי, שמוליק ארבל.
לגרמנים יש הרבה ללמוד מהגישה הישראלית לסיכון ולכישלון אומר גרהרד קרומה, חבר דירקטוריון אראונד־טאון, ענקית המקרקעין. קרומה אף התבדח על כך שהאולם מוצף במיליניאלס – ילידי שנות השמונים עד האלפיים: "פעם זה היה מוזר לרצות לקחת חלק בסטארט־אפ וכולם רצו להיות חלק מחברות הענק. היום זה מוזר שאין לך סטארט־אפ", אמר.
פאנל שפתח את הכנס דיבר על B2G – התחברות של סטארט־אפים לגופים ממשלתיים. לגופים אלו יש את הכסף והיכולת להשקיע ולנצל את המוח העסקי בשוק הפרטי. למעשה הארגונים הממשלתיים מזהים היום את אפשרויות הטמונות בשוק הפרטי. הארגונים מאמצים את הגישה של We rise by raising others. "אנחנו הלקוחות, לכם יש פתרונות, תנו לנו לרכוש אותם בכסף", אמר ראש מרכז החדשנות של הצבא הגרמני, מרסל ווין.
למרות האיפוק והנימוס האירופאי, הם מעיזים ויוזמים. גם כאן היה מינגלינג ונטוורקינג פורה במיוחד בפגישות B2B שנקבעו מראש במתחם ייעודי. כך נוצרים שיתופי פעולה בין סטארט־אפים ישראלים ואירופאים, ומשקיעים משתי הכלכלות.
שינויים טכנולוגיים מובילים להזדמנויות חדשות – את זה מבינה גם בחברת הביטוח הגדולה בעולם, אליאנץ. מנכ"ל אליאנץ אקס, חטיבת ההשקעות הדיגיטלית של קבוצת אליאנץ, מספר כי בעולם ביטוח החיים וחיסכון ארוך הטווח, השינויים והתמורות לא משפיעים באופן מידי, שכן החוזים הם חוזים ל־30 שנה לפחות – כך שההשקעה בטכנולוגיה היא לטווח ארוך ואין דחיפות לפעול בכיוון טכנולוגיות חדשות.
עם זאת, חשוב תמיד להיות עם הפנים קדימה וכאשר נוצר שיתוף פעולה עם כל סטארט־אפ שמשקיעים בו. הרווח לארגון הוא עצום הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה תרבותית.
הכותב הינו מנהל מערכות מידע של הלשכה
