מפקד צוות הראל 669 יוחאי ליליאור לא הספיק לנוח מטיסתו לפרו, שבה חיפש ומצא את גופות הישראלים שמתו בתאונת ראפטינג, וכבר נאלץ לטוס לנפאל, לאחר שהתרחשה מפולת שלגים בנקודה הגבוהה ביותר בטרק "סובב אנאפורנה" וגבתה את חייהם של עשרות מטיילים, בהם ישראלים.

לדברי מירי זילכה-גפן, מנהלת אגף תביעות בריאות בארץ ובחו"ל בהראל ביטוח ופיננסים, "ברגע שידענו שמתרחש אירוע שיכול להיות רב נפגעים בנפאל, החלטנו להוציא צוות לשם, מכיוון שאי אפשר לנהל אירוע מרחוק. עובדתית, אם לא היינו שם – תהליך החילוץ היה מתארך. הצוותים הנפאליים עבדו וחילצו נפגעים, אבל הם לא היו מחלצים את כל אותם מטיילים שהיו תקועים שם על ההר ולא נפצעו. ולכן יש הכרח גדול להיות בשטח. ברגע שצוות החילוץ שלנו הגיע להר, הוא החל להזניק מסוקים שיורידו מטיילים תקועים מההר".

ברגע שמתרחש אירוע בסדר גודל כזה, פועלים בהראל שלוש צוותים עיקריים: צוות איתור, שתפקידו לקבל את הידיעה, מהי הנקודה שבה נראה המבוטח הנעדר לאחרונה. לאחר קבלת הפרטים הוא עורך את כל הפעולות הדרושות לאיתורו: יוצר קשר עם גסטהאוסים בסביבה, מחפש אנשים שהיו אתו, עדויות של מטיילים. "צריך להבין שגם עם אנשים שלא היו במוקד האירוע לא היה קשר בגלל אופי הטיול ולכן קיבלנו למעלה מ-300 טלפונים של הורים מודאגים", מסבירה זילכה-גפן.

הצוות השני הוא צוות החירום. תפקידו לחפש אנשים שהגיעו לבית החולים, לטפל בהתחייבויות כספיות לבתי החולים, לוודא שהם מקבלים טיפול ראוי ולבדוק אם צריך לארגן הטסה לישראל לצורך המשך טיפול בארץ. הצוות השלישי הוא צוות החילוץ בפיקודם של ליליאור ונדב קליפה, המכונה הראל 669, שיוצא לשטח, מחפש את הנעדרים ומחלץ אותם.

בזמן שהצוות של הראל שהה בנפאל ויצא לחיפושים מדי יום, בעורף שמרו בחברה על קשר עם כל ההורים המודאגים בטלפונים, בסמסים ובכל אמצעי קשר אחר ונתנו תמיכה לצוות חילוץ שנמצא על ההר. "בסופו של דבר חילצנו את כל המבוטחים של חברות הביטוח", מציינת זילכה-גפן. "סייענו גם למבוטחים שלא שלנו. גם המטיילים שלא נפגעו היו תשושים פיזית ונפשית. כל הזמן הוזנקו מסוקים לחלץ פצועים ומטיילים. לא בדקנו מי מבוטח הראל ומי לא. לקחנו את כולם".

בהדרגה הלכו והצטמצמו כל מנותקי הקשר, שהיו מחולקים לפי צבעים על פי מידת הסכנה שנשקפה לחייהם, עד שחולצו כל המבוטחים. בשלב האחרון נותר רק להמשיך ולחפש אחר מיכל גילי צ'רקסקי. "ידענו שגם היא וגם אגם לוריא, ששניהם היו מבוטחים שלנו, נמצאים בסיכון גבוה, מכיוון שהצוותים בשטח עושים הערכות לפי עדויות שהם שומעים. למשל, אם מחוסר קשר היה צמוד למישהו שנמצא – החשש לחייו גדול. ביום האחרון של החיפוש נדב ויוחאי חיפשו אחר מיכל יחד עם הצבא הנפאלי ונמצאה גופתה. זה אמנם לא מנחם, אבל לפחות היתה סגירת מעגל עבור משפחתה".

זילכה-גפן מציינת כי פרט לאירועים מתוקשרים כמו בנפאל ובפרו מתבצעים אירועי חילוץ באופן תדיר. "כמעט בכל שבוע יש שניים-שלושה מקרים של מחוסרי קשר ששידרו אות מצוקה. לצוות הראל 669 יש תיקי מדינה, שבהם מרוכזים צוותי חילוץ מקומיים ומסוקים מקומיים שאפשר לסמוך עליהם. גם צוות האיתור של אוליבר אליעזר פעיל כל הזמן, לכן לצוותים האלה יש ניסיון רב. הם גם מכירים את הצוותים המקומיים".

כשבאים לרכוש ביטוח נסיעות, מדגישה זילכה-גפן, יש להביא בחשבון את כל המצבים האפשריים, כולל מצבו הרפואי של האדם. "התרמילאים, למשל, רוכשים ביטוח הראל all in one, שהכל כלול בו, גם איתור וחילוץ. לא מספיק לעשות אקטיביזציה בכרטיס אשראי. צריך לערוך ביטוח נסיעות אצל סוכן ביטוח שמבין עניין ויודע להביא בחשבון את כל האפשרויות שעומדות על הפרק. מי שנוסע ליעדים אקזוטיים חייב לרכוש גם איתור וחילוץ. בפוליסת נסיעות רגילה יש חריג לפעילות ספורטיבית. אם אדם מתכוון לערוך פעילות כזו הוא צריך לוודא שהביטוח מכסה את הספורט הזה.

"גם המצב הרפואי חייב להיות מובא בחשבון. מבוטח עם מחלה קיימת חייב לוודא שהביטוח מכסה זאת. אנשים לא מבינים שפעולות פשוטות וזולות שהם עושים בארץ, ללכת לרופא או לקופות חולים, עלולות להגיע לאלפי ומיליוני דולרים בחו"ל וללא כיסוי מתאים אפשר להיתקע עם חשבונות גדולים לבית חולים או לרופא בחו"ל. אדם צריך לדעת שאם חס וחלילה קורה משהו – יש לו גב של סוכן ושל חברת ביטוח פעילה שדואגת לו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *