אומנם עוד לא חלף עשור מאז שהתחלתי את פעילותי בתחום הפנסיוני, אבל כבר זכיתי להיות בין בוגרי משבר 2008 – משבר שהוגדר בזמנו כגדול ביותר מאז 1929. במשבר ההוא למדנו לא מעט על השפעתו של שוק ההון על העולם הפנסיוני, וכמובן על התנהגותו של ציבור החוסכים בישראל בעיתות טלטלות ומשברים בשווקים.
בעשור האחרון חלה מגמה של העברת האחריות על החיסכון הפנסיוני לידי החוסך, בעוד לאחרון חסרים כלים איכותיים שיתמחו בו בקבלת החלטות לגבי עתידו הפנסיוני. בשנים האחרונות נראה שהדיון על החיסכון הפנסיוני הפך "פשוט יותר", ומסתכם בטווח שבין דמי הניהול לבין הכותרת על התשואה המזדמנת שהשיגה קופה כזו או אחרת.
ברוח "הימים הנוראים" שאנו חווים בחודש תשרי הנוכחי בשווקים, תפקידנו כאנשי מקצוע, הוא לייצר אלטרנטיבה אמיתית לטובת אותו פלח בציבור שמעוניין לקבל שכלול פרמטרים יסודי, לפני ביצוע שינוי כלשהו על גבי ציר הפנסיה. כאנשי מקצוע אנחנו יודעים שאת ההשפעות של השינויים שייעשו היום ייראה חוסך רק במרוצת השנים – ויכול להיות שאז כבר יהיה מאוחר מדי והמצב לא יהיה בר תיקון.
ישנן כמה נקודות שחשוב תמיד להתייחס אליהן לפני עריכת שינוי בתוכנית הפנסיונית, גם כשהשווקים יורדים והלקוחות לוחצים לבצע שינויים:
סוג המוצר הפנסיוני – תשואה מובטחת, אג"ח מבטיחות תשואה, רשת ביטחון, מקדם קצבה מובטח – בלא מעט תוכניות פנסיוניות שנמצאות כיום בידי החוסכים ישנם מרכיבים של הבטחת תשואה או קצבה ברמה כזו או אחרת. כל החלפת תוכנית, ובטח שפדיון, עלולים לפגוע במרכיבים אלו.
מצבו האישי של החוסך – כמעט כל אדם מנסה להשתייך לקבוצה ולפעול על פי ה"נורמה". אך בעולם הפנסיוני, חשוב להתנתק מהתכונה האנושית של השתייכות לקבוצות, ועל כל חוסך לבחון את מצבו האישי לפי רמת שכר, ותק ואופק תעסוקתי, סך החיסכון הפנסיוני הקיים – וכמובן גילו של החוסך ושנות החיסכון שנותרו לו לצבירה. כל אלו ישפיעו בבואנו לבחון את האפשרויות לשינוי.
מיסוי – לעיתים החלק הכי חשוב בכל השקעה הוא היבט המס. המיסוי הפנסיוני מורכב מרבדים והתניות רבות. אין דין כספי תגמולים כדין כספי פיצויים, וכמובן ששנת תחילת תוכנית החיסכון וסוג התוכנית ישפיעו באופן קריטי על הנטו שיתקבל. כך שלא בטוח ש"יציאה מהשוק" היא באמת פעולה שקולה.
כיסויים ביטוחיים הכלולים במוצר הפנסיוני – לא פעם החוסכים נוהגים להשוות בין ההפקדות לתיק ההשקעות, או חיסכון טהור לבין ההפקדות לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים. מעבר לכל ההיבטים שכבר צוינו כאן, חשוב לזכור כי שתי התוכניות האחרונות, ולא רק, כוללות בתוכן מרכיבי ביטוח שלעיתים מהוות רובד קריטי לביטחונם הכלכלי של החוסך ומשפחתו. מכאן שלפני כל שינוי יש לבחון רבדים אלו אל מול מצבו הרפואי של החוסך על מנת למצוא חלופה הולמת גם למרכיבים אלו בעת החלפת התוכנית הפנסיונית.
יחס הרובד הפנסיוני של החוסך מסך הנכסים שברשותו – אין באמת חוק אצבע הקובע את סך הנכסים שיש להציב במניות, אג"ח, שקל, מט"ח, צמודי מדד ואפילו נגזרים. בכל תמהיל חיסכון יש לבחון את הקצאת מסלולי ההשקעה בכלל הנכסים הפיננסיים של הפרט. לעיתים יש לשקלל בחישוב נכסים נוספים. מכאן שרק ייעוץ פרטני המשכלל ומשקלל את מלוא נכסי הפרט יכול להתאים את מבנה ההשקעות הפנסיוניות של החוסך.
"Money Never Sleeps“ – מבדיקה בגמל נט, דווקא 5 קופות שהפסידו מעל הממוצע ב־2008 (שעמד על – 17.86%) עומדות נכון לאוגוסט 2015 על תשואה עודפת מצטברת של בין 5% ל־18% ביחס לממוצע המצטבר של כל הקופות בתעשייה. כל מי שחווה את שוק ההון לאורך שנים, יודע שלא באמת ניתן "לתזמן" את השוק באופן שיטתי לאורך זמן. שוק ההון לעולם לא עוצר, והמשפט האלמותי של גורדון גקו, שהוטבע לפני קרוב ל 30 שנה בסרט "וול סטריט", מייצג נאמנה את התנהגות השווקים. אז לפני שהמון החוסכים הישראלי סוחף אתכם בפאניקה התורנית, תזכירו להם שהחיסכון הפנסיוני לא מטופל על ידי הכותרות בתקשורת ולא על פי מצב הרוח – אלא על ידי סוכני הביטוח.
