משרד עורכי הדין של דר' אריה ליבוביץ החל כמשרד המתמחה בתחום הכספים – חלק ניכר מספרות המיסוי הישראלית והבינלאומית נכתב על ידי חברי המשרד, כמו אנציקלופדיית אמנות המס, אנציקלופדיית מע"מ, נאמנויות ומיסוי נאמנויות, המדריך לעריכת חוזה מסחרי ועוד ספרים בתחומים אלו – חלקם הוגדרו כ-"פורצי דרך" והיו הראשונים בתחומם.
כיום משמש ליבוביץ כנשיא לשכת הנאמנים בישראל והוא אחד מחלוצי התחום של העברה בין דוריות ונאמנויות. החל מן המועד בו החלו חברות הדירוג הבינלאומיות לסקר את התחומים הללו, סומן המשרד כמוביל התחום.
"בשל היבטי המס הרבים בישראל, כמו גם מורכבות דיני הקניין וההורשה והעובדה שמדובר במדינה יחסית צעירה – אנו מאמינים כי רף הכניסה לטיפול רחב בתחומים אלו הוא נכסים בשווי של כ-10 מיליון שקל – דבר שיכול להתאים גם למשפחה שלה יש שתי דירות וחשבון בנק, או משפחה בה יש עסק שמניב הכנסות צפויות גם לשנים קדימה", אומר ליבוביץ. "במקרים אלו החשיבות של גורם מלווה שהינו בקיא בהיבטי הכספים והמיסים קריטית ועשויה לסייע ולמנוע 'תאונות מס' המביאות לצמצום ההון המשפחתי ופגיעה באחדות המשפחה".
מה הם הדגשים בהעברה בין דורית?
"העברה בין דורית, כמונח מקצועי, משפטי וכספי חדרה לישראל רק ב-20 השנים האחרונות. בדרך כלל הנושא עולה כאשר מדובר בהעברת עסק או נכס משמעותי בתוך המשפחה, יכול להיות שמדובר בשתי דירות וחשבון בנק אך יש מספר ילדים, יכול להיות שמדובר בעסק כמו משרד רואי חשבון או סוכנות ביטוח אשר מייצר כסף ויכול להפיק הכנסה גם בהמשך.
"במקרים אלו, לצד השיקולים העסקיים, מעורבבים גם רגשות ומטרות אישיות לא רק של ראשי המשפחה אלא גם של בני המשפחה האחרים ואז העניין מסתבך.
"לא תמיד כל הילדים רוצים לעבוד בעסק, לפעמים הם אפילו מפחדים להגיד זאת להוריהם, יש הורים שרואים בעסק כבסיס שיכול להעניק יציבות כלכלית לבני המשפחה בעתיד ולכן לא רוצים שהוא יימכר ומאידך חשוב להם שכל בני המשפחה יהיו מעורבים בו. יש מקרים בהם חלק מהילדים כבר עובדים בעסק ואף סבורים כי חלק מהתפתחות העסק מגיעה ושייכת להם, בעוד אח או אחות אחרים אינם זכאים כלל לחלק מן העסק או רק לחלק קטן וסבורים כי יש למכור את העסק ו/או הלקוחות. היבטים אלו משמשים כר נרחב לבעיות ומריבות בתוך המשפחה".
האם ישנם היבטים מיוחדים בהעברה בין דורית של עסקי ביטוח?
"כן. בכל משפחה ולא רק בכל סוג של עסק (תאגיד ביטוח, משרד רואי חשבון, מפעל ייצור, חברת הייטק) קיימים דגשים שונים. אך בכולם השיחה מתחילה בדרך כלל עם ראשי המשפחה, בדיקת החזון והמטרות שלהם, הצגת אפשרויות נוספות בפניהם – בכדי לבחון יחדיו מה החזון והמטרה המתאימים ביותר למשפחה – פעמים רבות בשלב ראשון נדרשים ראשי המשפחה לסיוע בהגדרת המטרות המשפחתיות שלהם ושל העסק.
"משם פונים לבחינת הכלים השונים הקיימים להם, פגישות עם חלק ו/או כל בני המשפחה לחוד ולפעמים גם ביחד – עד הגעה לתוצאה הרצויה.
"כאשר מדובר על העברת/הורשת עסק של ביטוח, ראשית צריך להתחשב בדרישות הרגולטוריות, שאינן מועטות. הגבלה על העברת מניות בחברה, דרישות ספציפיות למי שמוגדרים כ'מנהלי עסקים' בחברה, או הזכות לקבל תגמולים שונים מחברות הביטוח, הכל לצד התמחויות שונות, או מחלקות שונות בחברה סיכונים (ריסק – בריאות), אלמנטרי (רכוש – תאונות) פנסיוני/חיסכון ארוך טווח.
"צריך לבצע הבחנה בין תיק של סוכן ביטוח עצמאי שמפיק עמלות, סוכן ביטוח עצמאי הפועל במסגרת חברה בע"מ או תאגיד ביטוח. גם כאשר באים לבצע הערכה של שווי התיק או הפעילות הכלכלית ישנם מכפילי רווח שונים לכל אחד מ'ראשי" הרווח. גם הכיוונים החדשים אליו צועד ענף הביטוח צריכים להישקל, כוונים הדורשים התמחויות פיננסיות יותר.
"פעמים רבות רק לחלק מבני דור ההמשך יש רישיון לעסוק בביטוח, ורק חלקם מועסקים בעסק המשפחתי. כמו כן, לפעמים רצוי לבצע הערכת שווי לעסק כולו ולפעמים כדאי לשים דגש נפרד לכל מחלקה ומחלקה"
מה החשיבות של משרד המתמחה בתחום ומה הידע הנדרש ממנו?
"הדבר החשוב ביותר בהעברה בין דורית אינו רק הורשת נכסים למשפחה אלא לדאוג שהירושה תגיע למשפחה מאוחדת – אנו רוצים להוריש לילדים שלנו משפחה במצב טוב – מאוחדת – זו צריכה להיות המטרה הראשונה.
"המשפחה וההון המשפחתי הם הדברים בהם השקענו את הזמן הרב ביותר במהלך חיינו. אני מכבד את רופא המשפחה שלי – אבל לבעיה חשובה אני הולך למומחה. כך גם כאן – כאשר מדובר בשלמות הנכסים והמשפחה – חשוב לפנות דווקא למומחה ולא ליועץ (עורך דין, רואה חשבון, פסיכולוג ארגוני) שאותו אנו מכירים.
"בחו"ל – הולכים אך ורק למומחה בעל התמחות ספציפית בנושא זה. אף אחד לא 'חוסך' על המשפחה שלו, כי עלויות המריבה בבתי המשפט עלולות לקרוע את המשפחה ומבזבזות את ההון שנצבר. פשוט הולכים להכי טוב – בסופו של יום למשפחה זה הכי זול.
"עו"ד מעולה יכיר את הבעיות במשפחות ובעסקים דומים, ולכן יהיו לו ניסיון רב יותר והוא יוכל להציג עצות טובות יותר. הוא יכיר כלים משפטיים רחבים יותר מאשר אלו המוכרים לעו"ד שחסר את ההתמחות הזו. הוא גם ידע להשתמש בהם לא רק באופן של הוראת דרכי החלוקה של ההון אלא גם ביחס לאופן בו כלים אלו יסייעו למנוע מריבות עתידיות ו'תאונות מס', שימוש מורכב ויצירתי בצוואות, נאמנויות, הסכמים ואמנות פנים משפחתיות, הסכמי ממון, יצירת מסורות משפחתיות, חלוקת תחומי אחריות בתוך המשפחה ועוד.
"לבסוף, לעו"ד קיימת גם חסינות שבמקרים מסוימים היא דרישה הכרחית ל'פתיחת כל הקלפים' של העסק, תהליך שנדרש בכדי לקיים הליך העברה בין דורית טוב.
"גורם ללא בקיאות רחבה בעולם הכספים והמשפט יוכל להעניק חוויה ארגונית או פסיכולוגית טובה. לא יוכל לדאוג לכך שההון והמשפחה ישמרו ואף ימשיכו לגדול – והלא זו כל המטרה".
