מזה שנים שסוכני ביטוח רבים מהמגזר הערבי אינם יכולים להנפיק פוליסות ביטוח חובה עבור לקוחותיהם, משום שחברות הביטוח מסרבות לספק להם את שירות הנפקת ביטוח החובה. כדי לעקוף מגבלה זו, נאלצים סוכנים במגזר לחבור לסוכני ביטוח יהודים, שרק באמצעותם ניתן להם למכור את הביטוח ללקוח. על פי דיווחי הסוכנים הערביים, יש קושי רב בתפעול החוק המחייב ביטוח חובה במגזר הערבי, ופגיעה שלא בצדק בסוכני המגזר. כמו כן, טוענים הסוכנים מהמגזר הערבי, בהיעדר תחרות משלמים מבוטחי המגזר פרמיה גבוהה יותר מהמבוטח היהודי.
כיום נמכר ביטוח רכב חובה במגזר הערבי בעיקר באמצעות מנורה והראל ובמידה פחותה בידי מגדל, איילון ושירביט; חברות אחרות מבטחות סלקטיבית או שאינן מבטחות כלל. חברות הביטוח שנמנעות מלבטח את נהגי המגזר הערבי, טוענות כי התוצאות החיתומיות של סוכני המגזר הן הבעיה המרכזית; חלקן טוענות שהבעיה אינה דווקא תרבות הנהיגה במגזר, אלא בעיה בתשתיות התחבורה במגזר, ריחוק אזורי התעסוקה (ובשל כך ריבוי הקילומטרז'), ריבוי רכבים ישנים ומספר גדול של הנהגים בכל רכב. כל אלה, טוענות חברות הביטוח, מהווים סיכון גדול ומקטינים את רווחיות החברות במגזר.
מכתב לאגף שוק ההון
לטובת פתרון הסוגיה התקיימו פגישות בין נציגי לשכת סוכני הביטוח לנציגי הסוכנים הערביים החברים בלשכה, וגם עם אנשי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.
ואולם, הבעיה לא נפתרה עדיין, ולאחרונה פנה אריאל מונין, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכה, במכתב אל אסף מיכאלי, מנהל האגף לביטוח כללי באגף שוק ההון ביטוח וחסכון באוצר ובו כתב כי "לאחר שקיימנו מספר דיונים עמכם ועם נציגי הציבור הערבי חברי לשכת סוכני ביטוח בישראל, אנו פונים אליכם בבקשה לקדם בהקדם פתרון ישים לבעיית סוכני המגזר במתן שרות בביטוחי חובה למבוטחיהם.
"כיוון שהינכם בקיאים כבר בכל הנושא, אין טעם לחזור ולהעלות את הבעיות על הכתב", כותב מונין, "רק נציין, כי מאז הפסקתו של הסדר "אבנר" והעברת אחריות חיתום החובה לחברות הביטוח, חלה הידרדרות הולכת וגוברת באפשרות של סוכני המגזר הערבי להנפיק למבוטחיהם פוליסות ביטוח חובה, עקב אי מתן הרשאות חיתום בענף זה".
ביטוח ללא אפליה
מונין מזכיר במכתבו כי החוק מחייב כל אזרח לשלם ביטוח חובה ללא אפליה בקבלת שרות, ומציע שתי אפשרויות שונות לפתרון. הראשונה היא חיוב פתיחת הרשאות בחברות הביטוח ואכיפה למניעת אפליה – כלומר, לאפשר לכל סוכן בישראל גישה להפקת תעודת חובה בכל החברות. לחילופין מציע מונין פיקוח על החברות שיידרשו לעבוד עם סוכני המגזר באחוזים דומים לאחוזים מסך כל הסוכנים העובדים עימן. כלומר, אם סוכני המגזר מהווים כ־18% מסך בעלי הרישיונות, לפחות 18% מסך הסוכנים בכל חברה חייבים להיות מהמגזר הערבי.
הפתרון השני שמציע מונין הוא מציאת הסדר חדש באמצעות "הפול". כיום כיום ישנן 3 בעיות מרכזיות בפול אשר אינן מספקות פתרון, לא לסוכני המגזר ולא לאזרחי המגזר –
- תעריף הפול הגבוה (המתאים לאופנועים, או מסורבי חיתום) אינו הולם לקוחות טובים (שאינם תובעים) ללא קשר למגזר כזה או אחר.
- הפריסה והנגישות של הסוכנים לעבודה מול הפול אינה מאפשרת להפיק תעודות בתוך המשרדים, והפריסה של הפול אינה מאפשרת לאזרחים נוחות בקבלת השרות.
- החוק אינו מאפשר לקבל עמלה באמצעות הפול, או לפחות החזר הוצאות כפי שמשולם לזכייני הפול עצמם.
"אנו סבורים", כותב מונין, "כי יש להכתיב במסגרת הפול תעריף חדש, המהווה תעריף ממוצע משוקלל של השוק, הכולל בתוכו את אחוז המבוטחים בכל חברה וחברה, ושתהיה אפשרות לכל סוכן במדינה להפיק תעודה משוקללת זו במשרדו ולקבל עליה תגמול בגין הפקת תעודה".
לשכת סוכני הביטוח מבקשת מהאוצר לקדם בדחיפות הסדר על מנת "למצוא פתרון ולעצור את מצוקת סוכני המגזר בהקדם האפשרי"
