הלשכה לבג"צ – "הבהרת הממונה בנושא צירוף לרבים נעשתה בחוסר סמכות"

"הגופים המוסדיים הפסיקו לשלם לסוכני הביטוח עמלות בסך מצטבר של עשרות מיליוני שקלים" • החלטת הממונה פוגעת שלא כדין בזכויות עובדים
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

"הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, פרסמה הבהרה ביום 4.2.18, לפיה גופים מוסדיים אינם רשאים לשלם עמלת הפצה לסוכן ביטוח פנסיוני במקרים שבהם פעלו הסוכנים לצרף ציבור שלם של עובדים במסגרת הליך צירוף לרבים לגבי מוצר פנסיוני.

"הבהרה זו חלה על כל ההסדרים הקיימים ומשמעותה היא כי ממועד ההבהרה סוכני ביטוח פנסיוני לא יקבלו תשלום מגופים מוסדיים בגין הסכמי צירוף לרבים שכבר נחתמו ושהסוכנים עמלו בגינם בעבר ואף קיבלו תשלום שוטף אשר נעצר באבחה אחת החודש לאור ההבהרה".

כך נכתב בעתירת לשכת סוכני ביטוח לבג"צ, שהוגשה ביום שלישי השבוע. עוד נטען כי: "בעקבות ההבהרה הפסיקו הגופים המוסדיים לשלם לסוכני הביטוח את העמלות המגיעות להם בהתאם להסכמי צירוף לרבים, בסך מצטבר של עשרות מיליוני שקלים לחודש. יצוין כבר כעת, כי בשל חוסר הבהירות של ההבהרה, והעדר יכולת להפריד בין התשלומים הנובעים מהסדר לרבים לתשלומים הנובעים מפעילות אחרת, נמנעים הגופים המוסדיים לשלם לסוכנים גם עמלות אחרות המגיעות להם.

"האבסורד הוא שהמרוויחים הגדולים – והיחידים – מהמדיניות החדשה הם הגופים המוסדיים, הנמנים על הגופים החזקים במשק, והכל על חשבון סוכני הביטוח וציבור המבוטחים".

סלינגר | צילום: דוברות האוצר

לעתירה שהוגשה נגד הממונה, נגד רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, ונגד שר האוצר, הצטרפו גם שתי סוכנויות ביטוח – עופר לוין ביטוח ופיננסים, ואהרון קרן סוכנות לביטוח, שטוענים, בין היתר כי: "הכנסותיה של סוכנות אהרן קרן בגין הסכמי הצירוף לרבים מהוות קרוב ל־40% מכלל הכנסותיה וחלק מהכנסותיה של סוכנות עופר לוין הינן מעמלות בגין הסכמי צירוף רבים. בעקבות ההבהרה שפרסמה הממונה, הפסיקה חברת כלל ביטוח לשלם לסוכנות עופר לוין ולסוכנות אהרון קרן את העמלות המגיעות להן בגין הסכמי צירוף לרבים, והעמלות המגיעות לסוכנויות בגין הסכמים אלה עבור חודש מרץ 2018 לא שולמו".

העתירה לבג"צ הוגשה באמצעות עוה"ד שמוליק קסוטו ממשרד עורכי הדין קסוטו ושות'.

העותרות ביקשו מבית המשפט להוציא צו ביניים האוסר על יישום ההבהרה שהוציאה הממונה, וזאת עד להכרעה סופית בעתירה, לפיו ישיבו הגופים המשיבים:
א. מדוע לא יבטלו את הוראות ההבהרה שניתנו בחוסר סמכות ובחוסר סבירות קיצונית;
ב. מדוע לא יחילו את האיסור על תשלום עמלות כאמור רק על צירוף לרבים שייעשה לאחר מועד פרסום ההבהרה;
ג. מדוע לא יקבעו הוראת מעבר מידתית, לפיה האיסור על תשלום העמלות לסוכנים, ייכנס לתוקפו רק בתום תקופת הסתגלות של שנה וחצי ממועד פרסום ההבהרה;
ד. כמו כן, בית המשפט מתבקש בזאת ליתן צו ביניים המקפיא לעת עתה את ההבהרה שהוציאה הממונה ומחייב את הממונה להוציא הודעה המנחה את הגופים המוסדיים להמשיך את התשלומים לסוכנים כסדרם וזאת עד לבירור העתירה.

פגיעה בציבור העובדים החלשים

עוד נכתב בעתירה כי "החלטה זו התקבלה מבלי שהממונה שקלה את מלוא המשמעויות וההשלכות של מדיניות זו על ציבור הסוכנים, על ציבור המעסיקים ועל ציבור העובדים החלשים במשק“.

ובהמשך נטען כי ”ללא הפרקטיקה בדבר הסדרי צירוף לרבים, סביר להניח כי אותם מעסיקים קטנים ובינוניים ואותם עובדים חלשים לא היו מקבלים כל מענה שהוא, ולא היה מבוצע עבורם הסדר פנסיוני כלשהו בניגוד להוראות הדין. ללא הסדרי צירוף לרבים היה נגרם נזק עצום לכל הנוגעים בדבר: מאות אלפי עובדים היו עלולים למצוא את עצמם ללא ביטוח פנסיוני, מהסיבה הפשוטה שלא היה מי שידאג לצרפם לקופת גמל כלשהי; מעסיקים רבים (בעיקר קטנים ובינוניים), שאין בידם את הכלים לפעול מול הגופים המוסדיים על מנת לצרף את אותם עובדים לקופת גמל, היו מוצאים עצמם חשופים לתביעות ואולי אפילו להליכים פליליים“.

הודעת רשות שוק ההון על המשך תשלום העמלות לחצי השנה הקרובה ייתרה את הבקשה לצו מניעה. שופט בית המשפט העליון יצחק עמית קבע כי עתירת לשכת סוכני ביטוח תיקבע לדיון בפני הרכב בהקדם. הוא הורה לממונה להשיב בתוך 14 יום.

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email