המדריך המלא: ביטוח בריכות שחיה ומתקני מים

בהקשר הנזיקי והביטוחי, בריכת שחיה מייצרת שלושה סיכונים עיקריים; עו"ד ארז שניאורסון עושה סדר במה שצריך לדעת סוכן הביטוח
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כמעט בכל דירה ובית, קיים מתקן אשר מכיל מים או מוביל מים, ואשר לא לגמרי ברור האם נזק הנובע ממנו מכוסה במסגרת הפוליסה. בעקבות רב שיח שקיימנו ואשר שודר בעמוד הפייסבוק של לשכת סוכני הביטוח, התבקשתי להרחיב את הדיון בנושא.

בתקופה זאת, של יציאה איטית ממשבר הקורונה, ובתחילתו של הקיץ, סביר שנראה יותר ויותר בתים פרטיים, ולעתים אף דירות, בעיקר דירות גג וגן, שבהן בריכת שחיה. בהקשר הנזיקי והביטוחי, בריכת שחיה מייצרת שלושה סיכונים עיקריים:

  1. נזק רכוש לבעל הפוליסה, במקרה של נזילת מים.
  2. נזק גוף לרוחצים בבריכה (בני משפחה או אחרים).
  3. נזק רכוש לנכס שכן, כתוצאה מנזילת מים מהבריכה (בעיקר כאשר הבריכה ממוקמת בדירת גג).

נבחן את סוגי הנזקים הללו אחד לאחד, את דרגת הסיכון והאם הם מבוטחים. יש לזכור, כי במאמר זה אני עוסק בדירות ובתים פרטיים, אשר הפוליסות הרלוונטיות להם כפופות לפוליסה התקנית לביטוח דירות ותכולתן, בנוסח הקבוע על ידי הממונה על רשות שוק ההון. מאמר זה מתבסס על ההנחה כי בפוליסה המדוברת, נרכש כיסוי לנזק מים.

נזילה מבריכה מתנפחת לא תחשב מקרה ביטוח | צילום: shutterstock

הסיכון הראשון – נזק רכוש לבעל הפוליסה, במקרה של נזילת מים מבריכת שחיה:

בהקשר זה, ראוי להביא שני ציטוטים מהפוליסה התקנית. הראשון, מתוך סעיף 3, שעוסק בהגדרת נזק מים:

"נוספה לפוליסה התקנית, על פי בקשת המבוטח ובהסכמת המבטח, הרחבה לעניין סיכוני מים ונוזלים אחרים, תכלול ההרחבה אובדן או נזק שהתגלו לראשונה במהלך תקופת הביטוח ושנגרמה לדירה או לתכולה, לפי העניין, כתוצאה מהימלטות או מדליפה של מים או כל נוזל אחר מתוך התקני האינסטלציה וההסקה של הדירה או של נכס אחר בבית המשותף, לרבות התבקעות, סתימה או עלייה על גדותיהם של דוודים וצנרת".

בהמשך, ראוי להכיר את ניסוח הסעיף בפוליסה, אשר עוסק בהגדרת הרכוש המבוטח:

"דירה" – המבנה של הדירה או הבית הנזכרים במפרט וששימושם העיקרי למגורים, לרבות מרפסות, צנרת (לרבות צנרת גז), מתקני ביוב ואינסטלציה, מתקני הסקה, מערכות מיזוג אוויר, דוודים, מערכות סולריות לחימום מים, מיתקני טלפון וחשמל השייכים לדירה, שערים, גדרות ודרכים מרוצפות השייכים לדירה וכל החלקים הקבועים של הדירה או המחוברים אליה חיבור של קבע; ואם הדירה מצויה בבית משותף – גם לרבות חלקו של המבוטח ברכוש המשותף של הבית המשותף וכן הצמדות מיוחדות שיש לדירה (לרבות מחסן)".

אפשרות ראשונה – המסקנה המתבקשת מניסוחים אלה הינה כי סביר להניח שבריכה קטנה, בריכה מתנפחת, כל אותן בריכות אשר ניתן לקנות בחנויות צעצועים ואשר ממלאים אותן במים בעזרת צינור גינה או דלי, לא יחשבו כ"מתקן אינסטלציה", לא יחשבו כ"חלקים המחוברים אליה חיבור של קבע", ועל כן, חברת ביטוח תנסה להתנער ממתן כיסוי לנזק הנובע מנזילת מים מבריכה מסוג זה.

אפשרות שניה – לעומת זאת, בריכה קבועה, אשר יצוקה בחצר, ואשר צנרת המים שלה הינה קשיחה ומחוברת לצנרת המים הראשית של הדירה או הבית, עונה להגדרת "חיבור של קבע", עונה להגדרת "התקן אינסטלציה", ועל כן יש לראות נזק הנגרם כתוצאה מנזילה ממנה כמקרה ביטוח.

אדגיש, כי שתי מסקנות אלה רלוונטיות אך ורק לסיכון הראשון שמאמר זה עוסק בו – נזק רכוש לבעל הפוליסה, במקרה של נזילת מים.

הסיכון השני – נזק גוף לרוחצים בבריכה (בני משפחה או אחרים):

הדיון בסיכון זה מתחלק לשתי אפשרויות: בני המשפחה, ואחרים. בני המשפחה לא נחשבים צדדי ג', ולכן בכל מקרה של נזק גוף, בין אם בבריכה המדוברת ובין אם נזק גוף אחר, לא יוכלו להיפרע מהפוליסה של הדירה המשפחתית או הבית. הפוליסה התקנית מגדירה את בני המשפחה כך:

"בני משפחה" – בן זוגו, ילדיו, הוריו או קרובים אחרים של המבוטח המתגוררים עמו דרך קבע בדירה".

ומה אומרת הפוליסה התקנית על נזק לצד ג', כאשר מדובר בבריכת שחיה?

הפוליסה התקנית מחריגה את הכיסוי הביטוחי בפרק צד ג', כאשר מדובר בנזק הנובע מ:

"שימוש בבריכת שחייה הכוללת מערכת סינון, ג'קוזי או סאונה חיצוניים למבנה הדירה, אלא אם כן צוין אחרת במפרט".

כלומר, התשובה בענין הכיסוי הביטוחי כאן הפוכה לזאת שבסעיף הקודם. כאשר מדובר בנזק מים לדירה או לבית, נזילה מבריכה מתנפחת כנראה לא תחשב מקרה ביטוח, ואילו כאשר מדובר בכיסוי לנזק לצד ג', קיים כיסוי ביטוחי לנזקים הנובעים משימוש בבריכות הקטנות והפשוטות, המתנפחות למיניהן, ואילו כאשר מדובר בבריכה הכוללת מערכת סינון – פילטר, או ג'קוזי או סאונה, לא יהיה כיסוי ביטוחי לנזקי צד ג', אלא אם כיסוי כזה נרכש בנוסף וצוין במפרט. מומלץ כמובן לרכוש את ההרחבה כאמור.

כמובן, שחבות ביטוחית כלפי צד ג' תקום רק אם קיימת אחריות נזיקית של המבוטח, על פי המבחנים של דיני הנזיקין ועילת הרשלנות. יש גם לשים לב לתנאי הבטיחות הנדרשים בפוליסות בגין בריכות שחיה, כגון כיסוי, נוכחות מבוגר וכו', אולם קצרה היריעה כאן לדון בסוגיות אלו.

הסיכון השלישי – נזק רכוש לנכס שכן, כתוצאה מנזילת מים מהבריכה (בעיקר כאשר הבריכה ממוקמת בדירת גג):

האבחנה בסעיף הקודם בכל הנוגע לנזק גוף לצד ג' נכונה גם בכל הנוגע לנזק רכוש. כלומר, הוחרגו מהכיסוי בפרק צד ג' "שימוש בבריכת שחייה הכוללת מערכת סינון, ג'קוזי או סאונה חיצוניים", ולא הוחרג שימוש בבריכה מתנפחת, לדוגמה.

בכל הנוגע לדירות גג, חשוב לשים לב לבעיה נוספת. תקרה או רצפה, כולל רצפת מרפסת, מתוכננים לשאת עומס מסוים. התכנון הקונסטרוקטיבי מתבסס על השימוש המיועד בנכס. כך, בנכס תעשייתי, בדרך כלל רצפה תתוכנן לשאת עומס גדול יותר, מאשר בנכס המיועד למגורים. מילוי בריכת שחיה במים יוצר משקל ועומס על רצפה, אשר לא בהכרח תוכננה לעמוד בעומסים כאלה. כך לדוגמה, בריכה מתנפחת שניתן לקנות בחנות צעצועים בכמה עשרות שקלים, בקוטר שני מטרים ובעומק של 40 ס"מ, תכיל בערך קוב ורבע מים, במשקל 1.25 טון. מדובר בעומס חריג, אשר עלול לגרום לנזקים קונסטרוקטיביים.

במאמר נפרד, אעסוק במתקני מים אחרים בדירה ובבית, ואיזה מהם, נחשבים ככאלה שנזילה מהם מהווה מקרה ביטוח.

הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד א.שניאורסון, דיאב ושות', ויועץ הלשכה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email