המהפך: חצר בית הספר בקרית שמונה נהפכה תוך יומיים לקפיטריה מושקעת

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עשרות סוכנים, חברי לשכה וחברי MDRT, ועובדי איתוראן התייצבו בשני ובשלישי השבוע ליומיים של עבודה מפרכת, כדי לבנות קפיטריה עבור תלמידי בית הספר ברנקו וייס בקריית שמונה.

לדברי יו"ר הוועדה לפעילות ולקשרי קהילה מיכל וינצר, "חצר בית הספר היתה מוזנחת מאוד. בעצם הפכנו אותה לקפיטריה ברמה של בית קפה יוקרתי. לבניית הקפיטריה היו שתי מטרות: האחת היא שלתלמידים יהיה מקום לשבת בכיף ולאכול, והשנייה היא לאפשר להם לקנות אוכל במחיר עלות, במקום להסתובב ברחובות. הרווחים הנמוכים שכן ייעשו מהקפיטריה יוזרמו לטובת פעילויות לילדים. התלמידים היו בהלם מהעזרה. הם שאלו מדוע אנחנו פה ולא האמינו שאנחנו לא מקבלים כסף עבור ההתנדבות. הם לא האמינו שעושים משהו טוב בשבילם.

"ברנקו וייס הוא בית ספר תיכון לנערים ולנערות שנפלטו ממסגרות רגילות, מקריית שמונה ומיישובי הסביבה. במהלך הבנייה הגיעו חלק מהתלמידים לעזור לנו. שוחחתי עם כמה מהילדים שסיפרו כי היו מעדיפים להישאר בבית הספר ולא לחזור הביתה מכיוון שהמצב שם לא טוב. אם לא היה קיים בית הספר הזה, כנראה שהם היו ברחוב. הם כל כך אוהבים את בית הספר ומקבלים בו את החום והאהבה שחסרים להם בבית. צוות בית הספר משמש כאמא ואבא עבור הילדים. בית הספר הזה מאפשר להם לסיים 12 שנות לימוד, לעתים גם עם תעודת בגרות ולהשתלב בחברה ובצה"ל".

אין זו הפעם הראשונה שבה לשכת סוכני הביטוח ואיתוראן מסייעים לברנקו וייס: ב-2009, כשנשיא הלשכה אריה אברמוביץ שימש כיו"ר מחוז צפון, הם בנו חדר מוזיקה וספרייה בבית הספר. "היה מרגש לראות כי גם חמש שנים לאחר מכן, חדר המוזיקה נראה חדש לגמרי", מציינת וינצר. "הם שומרים על המקום, אוהבים את מה שעשו שם ומטפחים אותו". וינצר מדגישה כי על אף שההתנדבות נערכה בסוף החודש, הימים הכי עמוסים עבור סוכני הביטוח, רבים מהם נרתמו ברצון.

"רוב הסוכנים הגיעו מהמרכז. גם אברמוביץ הגיע ביום הראשון ועבד יחד עם בנו. מהמתנדבים לא התייחס לכך שהוא מפסיד ימי עבודה, אף סוכן לא קיטר. נהפוך הוא, הכל נעשה בחיוך ובכיף. השכר הכי טוב שיכולנו לקבל הוא החיוך והשמחה של הילדים. הוועדה שלי היא בעצם חלון הראווה של סוכני הביטוח בפני הציבור. היא מראה את שוקה האמיתי ואין כמו מראה עיניים ומשמע אוזניים".

היא אף מציינת לטובה את שיתוף הפעולה המבורך עם איתוראן, שהביאה אנשי מקצוע מטעמה שהצליחו להעמיד ביומיים עבודה של כמה שבועות לפחות. "אני רואה באיתוראן שותפים נאמנים לפעילויות שלנו למען הקהילה".

לדברי יו"ר MDRT ישראל יוסי מנור, "זו היתה הנאה בלתי רגילה לפגוש מחדש אנשים, בקרב חברי הלשכה וה-MDRT, שמתגייסים לתרומה לקהילה בצורה יוצאת דופן, עוזבים הכל ועובדים מהבוקר עד הערב בשביל לתרום לצעירים, במקום שאחרים לא עושים זאת. המפגש עם ילדים החזיר אותנו לגיל הנעורים, וזו חדווה בלתי רגילה להבין שהילדים הולכים לקבל משהו שהם יודעים להעריך ויודעים מי עשה זאת עבורם.

לאור התרגשות הנערים, הבנו שאנו עושים דבר שהוא מעבר למשלוח חבילה או לתרומה כספית. המגע האישי עם הילדים ובית הספר המיוחד נותנים סיפוק יוצא דופן. כשזה הסתיים וראינו מה הצלחנו ליצור ביומיים של עבודה מטורפת, הרגשנו כאילו שאראלה ממפעל הפיס התקשרה אלינו. אתה מקבל הרבה יותר ממה שאתה נותן".

חבר הוועדה לפעילות ולקשרי קהילה אורי פיינה מספר כי היומיים האלה היו מרגשים ומהנים. "הגענו לחצר אחורית של בית ספר שהיתה די מוזנחת והבנו שתוך יומיים צריך להעמיד קפיטריה. היומיים האלה כללו עבודה קשה, אבל מאוד מהנה, עם אנשים טובים מהלשכה, שלא עצרו לרגע. היה מרגש לראות את כל החברים שמתייצבים ועובדים למען מטרה טובה: סוחבים, חותכים, גוזמים, מדביקים וצובעים למען הילדים".

פיינה מציין לטובה גם את התכנון והציוד של אנשי איתוראן ובעלי המקצוע שהביאו עמם. "כעבור יומיים העמדנו קפיטריה ברמה גבוהה מאוד. בזמן העבודה התלמידים בבית הספר ראו מה עשינו וחלק נכבד מהם הפשילו שרוולים וסייעו, בעיקר בעבודות צבע. הסיום היה מאוד מרגש. כולם התאספו בקפיטריה: סגל המורים, התלמידים, אנשי עירייה. ההתרגשות שאחזה בהם חיממה את הלב. מתן לקהילה זה דבר אדיר ואני חושב שסוכני הביטוח מתברכים במהלך הזה".

נציג הצעירים וחבר הוועדה לפעילות ולקשרי קהילה מאור כהן מציין כי מדובר באחד הפרויקטים היפים יותר שזכורים לו. "עשינו את העבודה מהצד של צביעת הקרשים ופינוי הזבל בעיקר. איתוראן הביאו אנשי מקצוע וגם כמה מהסוכנים שיודעים להשתמש בידיים עשו את העבודות היותר מסובכות ובנו קפיטריה ופרגולה עם כל הציוד. זו היתה עבודה של שבוע שנערכה ביומיים. חזרתי למשרד אחרי יומיים והיום בעבודה המשרדית שלי אין לי פקידים ואני מטפל בעצמי בהחלפת רכב ובשתי תביעות ואני חש יותר מותש מאשר בקריית שמונה. מה שעשינו שם לא יכול להתיש כי אתה עושה הכל מתוך תחושת שליחות".

גם הסוכנת סיגל אדמון נטשה משרד לטובת הפרויקט. "כשהתקשרו אלי התלבטתי אם לבוא, מכיוון שסוף חודש הוא בעייתי, במיוחד לסוכנים שעוסקים באלמנטרי. ההחלטה לא היתה פשוטה, אבל אני שמחה שעליתי צפונה. הגיעו אלי טלפונים לפה והיה לי גם גיבוי מהפקידה שלי. ככה הצלחנו לשרוד את היומיים מחוץ למשרד". "אחרי שראינו את מה שיצא מהעבודה שלנו וכמה הנערים נרגשים – ידענו שזו היתה החלטה נכונה. רואים כמה שהם זקוקים שיעשו משהו למענם. ברגע שנותנים למישהו אחר, זה עושה הרגשה טובה. היומיים האלה לא היו קלים, אבל אני מאמינה שחייהם קשים יותר משלנו, אז אם הצלחנו לשמח אותם זה היה שווה את זה – גם בסוף חודש".

יו"ר מחוז חיפה והצפון ליאור רוזנפלד מסר כי "מרגש לראות סוכנים שעזבו משרדים ממוזגים ובאו לעבוד כאן במשך יומיים בעבודה פיזית לא קלה. אני מקווה לראות בשנה הבאה יותר סוכנים דווקא מקרית שמונה ומהיישובים הסמוכים".

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email