המודל הפנסיוני הצפון קוריאני

בעקבות כוונות האוצר לאחד את תקנוני קרנות הפנסיה
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

באחרונה התבשרנו שמשרד האוצר מתכנן להוציא לדרך רפורמה נוספת בשוק הפנסיוני, תוך שחלק משמעותי ממנה מוקדש להסדרת התקנונים של קרנות הפנסיה, ואולי גם של פוליסות הביטוח.

המטרה המרכזית של הרפורמה היא להחיל אחידות מוחלטת על תקנונים של קרנות הפנסיה ושל פוליסות הביטוח. סביר להניח שפקידי האוצר לא קיימו דיון מסודר עם גורמים מקצועיים בשוק (הרי מזה שנים רבות הם אינם מקיימים את החוק, המחייב אותם לנהל מועצה מייעצת לענף הביטוח), והוציאו הודעה זו כדי לממש מטרה אבסורדית מרכזית: מוצרים זולים בכל מחיר.

קידום רפורמה זו תגרום לדיכוי של התחרות ותגרום לכך שמנהלי קרנות הפנסיה לא ישכללו את המוצרים שלהם, ולא יתאימו אותם לצרכים של העמיתים או המבוטחים בהתאם להתפתחויות השוק והכלכלה.

הרפורמה המתוכננת מתווספת לרפורמה אחרת, יצירה נוספת של הפיקוח על הביטוח: חיוב הגופים המנהלים כספי פנסיה לפתח מודל חדש עבור העמיתים או המבוטחים המתקרבים למועד הפרישה: ”המודל הצ‘יליאני“. רק מי שאינו בקיא או למד את התפתחויות של השווקים הפיננסים במהלך ההיסטוריה ולאורך זמן, או מי שאינו מסוגל לפתח מכשירים פיננסיים חדשים ומשוכללים, יכול היה לקדם מסלול השקעה כושל זה. מסלול זה יוביל דורות של גמלאים להפסדים כלכליים משמעותיים ולעוני.

לא מובן למה פקידי האוצר קידמו מודל המתבסס על ”אסכולת פרידמן“ מיושנת, שרק משטר דיקטטורי כמשטרו של פינוצ‘ה מצ‘ילה (שרדף את המתנגדים רדיפות אכזריות) יכול היה לכונן. להזכירכם, המודל הצ‘יליאני תוכנן במהלך שנות ה-70 והופעל בתחילת שנות ה-80. לא מובן איך הצעירים של היום, שהם הפנסיונרים של מחר, ייהנו ממסלול ברירת המחדל ”נטול הסיכונים“, שיתממש בין 80 ל-100 שנה לאחר שתוכנן.

היום, ערב דיונים על שינויים מהותיים, חייבים לבער את ”המודל הצפון קוריאני“ מתוכניות האוצר. יש לאפשר איתור של חשבונות רדומים וקטנים המפוזרים בקופות גמל ובקרנות הפנסיה ואיחודם בחשבונות שיבטיחו לעמית ריכוז כל המשאבים לטובת עתידו. אבל אסור לאפשר מוצרים אחידים וזהים, המזכירים את ”המדים“ או ”התלבושת האחידה“ במשטרים אפלים. טוב לתת לעובד לבחור בצורה חופשית את החיסכון הפנסיוני שלו, אבל במקביל אסור לבטל את יכולת המעסיק לנצל את היתרון הגודל ולבחון חיסכון אופטימלי עבור עובדיו.

כל ניסיון למציאת פתרון לבעיית ”הגמלאים לעתיד“, על ידי יצירת מוצרים משונים ופגומים, נדון מראש לכישלון. הבעיה אינה מתמקדת בהוזלת דמי הניהול (המביאים לזילות המוצר הפנסיוני ולפגיעה ברמת השירות ובעזרה לנזקקים), אלא בבחינה מקיפה ואמיצה של מכלול הבעיות, הנובעות בין היתר מהתארכות תוחלת החיים, הירידה הזמנית של ריבית, וריבוי תביעות עקב אובדן כושר השתכרות.

הדרך היא בראש ובראשונה קבלת החלטה של המדינה שהיא לוקחת אחריות על אזרחיה, במיוחד אלה שתרמו עשרות שנות עבודה, על ידי הגדלת הקצבאות של הביטוח הלאומי, הקטנת הטבות המס המפליגות מהם נהנים בעלי ההכנסות הגבוהות, הגדלת ההפרשות המיועדת לתגמולים, והנפקת איגרות חוב ייעודיות, שהצבירה שלהן תופנה לקרן מיוחדת שנועדה לפיתוח תשתיות לאומיות ודיור להשכרה.

אנו רוצים לחיות בחברה צודקת, עם כלכלה חופשית וליברלית, המתפתחת תחת מודלים מתקדמים המאפשרים תחרות חופשית לטובת כלל האזרחים, ולא בכלכלה המאמצת תוכניות כושלות מלפני מאה שנה, או שמפתחת רעיונות אוויליים שבמקום להיטיב עם החוסכים לאורך שנים, רק פוגעים בסיכוי לקבל פנסיה מכובדת בזמן פרישה או מצוקה.

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email