המכתב לא הגיע למבוטח? ביטול הפוליסה לא בתוקף

בית המשפט קבע כי על חברת הביטוח לשלם פיצויי תאונה, על אף שביטלה את הפוליסה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בבית משפט השלום בתל אביב נדונה תביעתה של כלל חברה לביטוח נגד מחמוד חיר, שיוצג על ידי עו“ד איאד דחלה, ונגד איילון חברה לביטוח כצד שלישי, שיוצגה על ידי עו“ד גומלסקי. פסק הדין ניתן באפריל 2015, בהיעדר הצדדים, על ידי השופט אלי ספיר.

ב-12.9.07 התרחשה תאונת דרכים בין כלי רכבו של חיר, הנתבע ׁ(המבוטח באיילון), לבין כלי רכב אחר המבוטח על ידי כלל. הנתבע פנה לאיילון, כדי שתספק לו כיסוי ביטוחי על התאונה וזאת בהתאם לחובתה על פי הפוליסה, אך איילון סירבה בטענה כי הפוליסה בוטלה ב-25.3.07 בשל פיגור בתשלום דמי הביטוח. הנתבע נאלץ לשכור שירותי עו“ד ולממן בעצמו את הגנתו בתביעה שהוגשה כנגדו על ידי כלל. ב-1.1.14 הגיעו כל הצדדים להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו ישלם הנתבע לכלל פיצוי של 15 אלף שקל.

כלי רכבו של הנתבע היה מבוטח בביטוח צד ג‘ מה-1.2.07 ועד ל-31.1.08, באמצעות איילון, כאשר המבוטחים המצוינים בפוליסה הם הטעם השישי בע“מ ו/או הנתבע. הנתבע טען כי עבד בתקופה הרלוונטית בחברת ”הטעם השישי בע“מ“ וכי בהתאם להסכם העבודה בינו לבין הבעלים של החברה, כלי רכבו הפרטי שימש אותו לצורכי עבודתו בחברה, והחברה התחייבה לבטח את כלי הרכב בביטוח צד ג‘ וחובה, ולשלם את הפרמיה שקוזזה משכר עבודתו.

הנתבע הדגיש כי מעולם לא קיבל כל הודעה ו/או כל מכתב מאיילון לגבי חוב בפוליסה ו/או ביטול הפוליסה לכתובתו וכי מעולם לא פיגר בתשלום הפרמיה, שקוזזה כל העת עד התאונה משכרו בחברה. עוד הוסיף הנתבע כי לא ידע כלל על ביטול הפוליסה, והדבר נודע לו רק כאשר צילצל לאחר התאונה לסוכן הביטוח שהקים את הפוליסה עבורו, כדי להודיע באמצעותו לאיילון על התאונה, והסוכן בישר לו, להפתעתו, כי הפוליסה בוטלה כבר ב-25.3.07. סוכן הביטוח שהקים את הפוליסה הנדונה תמך לחלוטין בגרסת הנתבע.

בית המשפט דן בשאלה אם הפוליסה בוטלה כדין, כך שאירוע התאונה אינו מכוסה.

סעיף 15(א) לחוק חוזה הביטוח קובע, כי ”לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם ולא שולמו גם תוך 15 ימים לאחר שהמבטח דרש מן המבוטח בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל כעבור 21 ימים נוספים אם הסכום שבפיגור לא יסולק לפני כן“.

במקרה זה קיבל בית המשפט את התביעה וקבע כי היה חוסר סנכרון בין ידיעת הסוכן לבין ידיעת איילון, לגבי זהות המבוטחים והאינטרס של כל אחד מהם. הסוכן ידע היטב בעת המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ובעת כריתת החוזה, כי מדובר בשני מבוטחים: האחד, חברת הטעם השישי בע“מ והשני, הנתבע.

הסוכן גם ידע כי מדובר בכלי רכבו הפרטי של הנתבע וכי הנתבע אמור לנהוג עם כלי רכבו במסגרת עבודתו בחברה, ולכן יש לו אינטרס מובהק בפוליסה הנדונה. בנוסף, ידע הסוכן, שהחברה משלמת את תגמולי הביטוח, אך אינה עושה זאת מתוך התנדבות או מטעמי חסד, אלא שיש לה התחייבויות מול העובד שלה והעניין מוסדר במסגרת יחסי העבודה ביניהם. הצעת הביטוח לא כללה את פרטיו האישיים של הנתבע (מספר תעודת הזהות שלו וכתובתו הפרטית), דבר שנבע אך ורק מהרצון של החברה ”לטשטש“ את זהותו כמבוטח, כדי שדמי הביטוח יוכרו כהוצאה מוכרת למס.

ההתייחסות של איילון אל המבוטחים היתה שונה לגמרי – איילון התייחסה אל חברת הטעם השישי בע“מ כמבוטחת ואילו לנתבע התייחסה כאל ”מבוטח פורמלי“. בפסק הדין נכתב, בין היתר, כי ”אין מחלוקת שהחברה, הטעם השישי היא זו שיזמה את הקמת הפוליסה, היא זו ששילמה את תגמולי הביטוח.. שולח ההודעה (הנתבע) הוא בגדר מבוטח פורמאלי שהוסף לפוליסה, וזאת מכוח הסכם עבודה שהיה בין חברת הטעם השישי לבינו“.

בית המשפט ציין כי כל מה שנדרש במקרה זה הוא שחברת הביטוח תברר עם הסוכן שהוא השלוח שלה (על פי סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח) את פרטי העסקה, לפני שהיא מקימה את פוליסת הביטוח. לא ניתן לגולל לפתחו של המבוטח את האחריות לכך שלא היה סנכרון מלא באינפורמציה בין הסוכן לבין איילון. המבוטח אינו אחראי לכך שבפוליסה שהוצאה נרשם תחת הסעיף ”זיהוי לקוח“: הטעם השישי (2006) בע“מ ושפרטיו המזהים לא צוינו. בית המשפט קבע, כי הוכח, שהמכתבים לא הגיעו לנתבע ולכן ביטול הפוליסה נעשה בצורה בלתי חוקית. לאור האמור נקבע כי הפוליסה הייתה קיימת בעת התאונה ועל איילון לשלם לתובע את מלוא הסכום שנקבע בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

עד מועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email