המלאכה לא הושלמה: התיקונים הנדרשים בחוזר שירות סוכנים ויועצים

בשבוע שעבר פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון את התיקון לחוזר שירות סוכנים ויועצים. לחוזר זה קדמה "טיוטה שנייה" שפורסמה בפברואר השנה ובהתייחס אליה הגישה לשכת סוכני הביטוח את תגובתה, לשם כך נרתם כל הצוות המקצועי בלשכת סוכני הביטוח.

במקביל לתגובת הלשכה התקיימו פגישות בין נציגי הרשות ונציגי הלשכה, ואכן, יש לומר בקול – בהתייחס לסעיף שעניינו ב"לקוחות מועברים" טענתה הבולטת של הלשכה התקבלה, כלומר, הוסרה ההוראה, כפי שהופיעה בטיוטה, לפיה ככל והמבוטח לא יחתום על ייפוי כוח לטובת בעל הרישיון (בהתאם להוראות חוזר ייפוי כוח) שאז יפסיק בעל הרישיון לקבל עמלות ביחס לאותו לקוח מועבר לרבות הסרת דרישת האישור בכתב מלקוח מועבר.

ואולם, המלאכה לא הושלמה לאור פרסום תוכנו של החוזר אשר צפוי להיכנס לתוקפו 30 ימים מיום פרסומו. לטעמנו, עדיין חלק מהוראות התיקון לחוזר השירות המתייחסות לסוכני ביטוח (כמו גם ליועצים) נכתבו בחוסר סבירות קיצונית. אבקש להתעמק במאמר זה בשלוש נקודות.

איסור השילוב

בתיקון לחוזר מופיע: "איסור על שילוב מתן שירות שאינו במסגרת הרישיון עם מכירת מוצר ביטוחי או פנסיוני באותה השיחה או הפגישה עם הלקוח, ודרישה לקבלת הסכמתו בכתב של הלקוח כי הוא מודע לכך שהשירות מתייחס למוצרים שאינם מפוקחים על ידי רשות שוק ההון".

כידוע, אנו חיים במדינת חוק אשר בין חוקיה בולטים חוקי יסוד שעניינם בשמירה על זכויות האדם. לטעמינו, ובכל הכבוד לרשות שוק ההון, הוראה זו במסגרת החוזר פורסמה בהעדר סמכות משעה שעניינה בפגיעה בחוק יסוד: חופש העיסוק.

בהתאם להוראה לעיל, מבקשת הרשות "להשתיק" את בעל הרישיון מלעשות שימוש בעיסוקיו הנוספים, ככל וישנם. אזכיר כי חו"י חופש העיסוק, בהיותו "חוק על", קובע כי דרך המלך ליתן "היתר" לפגיעה בחופש העיסוק של אדם הינה מכוח חוק או לפי חוק, מכוח הסמכה מפורשת בו, ובהתאם לקבוע בפסקת ההגבלה בחוק חופש העיסוק.

מעבר לכך, חו"י חופש העיסוק מעגן את עיקרון ההסדר הראשוני. טעמו של עיקרון זה הוא בכך שנורמה הפוגעת בחופש העיסוק (וכמוה כל נורמה אחרת הפוגעת בזכות יסוד) מחייבת התייחסות במסגרת הסדר ראשוני. העקרונות בדבר הפרדת הרשויות, שלטון החוק והדמוקרטיה מורים, כי הסדרים ראשוניים ייקבעו בחוק על ידי הרשות המחוקקת – על כך חזר בפסיקות שונות בית המשפט העליון. מכאן, החובה המוטלת על כל רשות מנהלית לכלכל את צעדיה וככל וזו מבקשת לפגוע בחופש העיסוק המוגן היא מחויבת לעשות כן במסגרת חקיקת חוק ההולם את ערכי מדינת ישראל, לתכלית ראויה ובאופן מידתי שאינו עולה על הנדרש.

יידוע ופירוט

עוד נכתב בתיקון: "הטלת חובה על בעל רישיון אליו עברו 'לקוחות מועברים' ליידעם אודות השינוי ולפרט, לכל הפחות, את האמור להלן: (א) באשר לאפשרותם לבטל את מינוי בעל הרישיון או לחתום על ייפוי הכוח חדש המייפה את כוחו של בעל הרישיון; (ב) באשר לסוגי המוצרים לגביהם בעל הרישיון הוא הגורם הרלוונטי לפניותיהם; (ג) באשר לאופן קבלת השירות ממנו, לרבות דרכי התקשרות (והכל בהתאם להוראות החוזר); (ד) באשר לאפשרות לבחור את אמצעי ההתקשרות באמצעותו יפנה אליהם".

נבהיר כי "לקוח מועבר", בהתאם להוראות החוזר, הינו לקוח שהתקשר עם בעל רישיון ללא מעורבות הלקוח או ללא ידיעתו בכפוף לכל דין, בין היתר כתוצאה מרכישת תיק ביטוח. עוד מורה החוזר כי פעולת היידוע נדרשת להיעשות בתוך 30 ימי עסקים מיום שהפך ללקוח מועבר אצל בעל הרישיון. מתוך דברי ההסבר לחוזר ניתן ללמוד כי מטרתה העיקרית של הוראה זו ליידע את הלקוח המועבר על העברת הטיפול בו לבעל רישיון אחר על מנת שבקרות אירוע ביטוחי ידע הלקוח המועבר אל מי עליו לפנות וכן לאפשר ללקוח לממש את זכותו לבטל את מינוי בעל הרישיון החדש.

לטעמנו, מטרה זו אכן ראויה ואולם הדרך להשיגה אינה סבירה – בהתאם להוראות הנלוות בהקשר זה, ככל והמבוטח לא השיב להודעת בעל הרישיון בתוך 30 ימי עסקים, על בעל הרישיון ליזום פניית שירות נוספת ללקוח המועבר באמצעי התקשרות נוסף לאמצעי לפנייתו לראשונה וזאת לא יאוחר מ-10 ימי עסקים. בנוסף, על בעל הרישיון לתעד את פעולותיו כאמור בדרך הניתנת לאחזור.

חוסר הסבירות, לטעמנו, משתקף נוכח העובדה כי אירועים משמעותיים בחייו של לקוח ביחסיו עם הגופים המוסדיים אינם מקבלים ביטוי הזהה לפעולות המתבקשות מבעל הרישיון בסיטואציה של מכירת תיק ביטוח. כך למשל, נוכחנו לגלות כי בעת פעולות מיזוג בין גופים מוסדיים, להן יש השפעה ישירה ומהותית על הלקוח ובחירותיו – אין כל הנחיה רגולטורית. בכלל זה, ניתן למצוא שוני מהותי בין הוראות שעניינן בשירות המוטלות על מפוקח "קטן" ביחס למפוקח "גדול".

גם בעניין זה, התערבות הרשות משליכה על זכותו של סוכן הביטוח על קניינו כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עולה השאלה, האם הפגיעה בזכות הקניין כפי שעולה במקרה דנן היא מידתית? – לדידנו, דרישת הרשות להודיע למבוטח על האפשרות "לבטל מינוי בעל הרישיון או שיחתום על ייפוי כוח חדש" מעמידה את בעל הרישיון כמי שסימן שאלה מעל ראשו (מכאן, שגם לא ברורה חלופת ההוראה).

ובשים לב שככל וזו לא ברורה דיה, קיים החשש כי יהיה מי שיבחר לפרש לחומרה חוסר הבהירות ועל כן, מחויב המציאות לומר בקול ולהבהיר באופן מפורש שבעל הרישיון שזה עתה רכש את תיק הביטוח לא יידרש ל"ייפוי כוח חדש" מלקוח מועבר, ועוד בשים לב כי הבהרת ההוראה תימנע פרשנויות שגויות משעה שזו מכוונת למוצרים בענף הפנסיוני בלבד.

נוסיף כי ככל והרשות מבקשת להשיג את מטרתה בהקשר להוראה זו (כעולה מדברי ההסבר), דרך המלך היא לאפשר לצדדים להתקשרות בתיק הביטוח (מוכר וקונה) לעדכן את המבוטחים מבלי להטיל חובות נלוות הכרוכות בהשקעת משאבים רבים. יתרה מכך, במטרה לקדם את מטרת ההוראה ביידוע הלקוח המועבר, בתגובת הלשכה לטיוטה הועבר לרשות נוסח מוצע למסמך העדכון שישמש בסיס ליידוע הלקוח המועבר.

עוד בהקשר לסעיף זה, החזקה בדבר פרק הזמן הסביר הנדרש לעניין יידוע לקוח מועבר, לטעמנו, אינה סבירה כלל וכלל. זאת בשעה שהרשות אינה עושה הבחנה באשר להיקף הפעילות בתיק הביטוח שהרי ברור כי נדרשים משאבים שונים (כספיים וניהוליים) לביצוע פעולת עדכון הלקוחות המועברים כנגזרת של כמות המבוטחים המטופלים על ידי בעל הרישיון.

פגיעה בפרטיות

נקודה נוספת: "בעל רישיון היוצא בפרסום בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות אמצעי דיגיטלי, דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, יציין במסגרת אותו הפרסום באופן ברור ובולט את סוג בעל הרישיון וענפיו, את שמו ומספר רישיונו כפי שהוא מופיע ברישיון שניתן לו על ידי רשות שוק ההון".

גם דרישה זו אינה סבירה לאור הפגיעה הקשה בפרטיותו של בעל הרישיון והחשש כי פרסום מספר רישיונו יוביל לשימוש בו למטרות פסולות על ידי גורמים זרים. להזכירנו, מספר רישיונו של סוכן הביטוח הוא למעשה מספר תעודת הזהות שלו.

מאחר ומדובר במידע רגיש וככל והרשות מעוניינת בפרסום מספר רישיון, הרי שעליה להיערך להנפקת מספרי רישיונות כנהוג לבעלי רישיונות במקצועות חופשיים ושלא בהסתמך על מספר תעודת הזהות של בעל הרישיון.

מנקודת מבטה של הלשכה, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בהתייחס לחוזר שירות סוכנים ויועצים. הצוות המקצועי בלשכה ימשיך לפעול על מנת להבהיר ולהסדיר את ההוראות העולות מן החוזר בצורה הוגנת ומאוזנת תוך שמירה לא מתפשרת על זכויותיהם של סוכני הביטוח לחופש העיסוק, לשמירה על קניינם ופרטיותם.

הכותב הינו עו"ד, יועץ מקצועי ללשכה