פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום באשקלון ממחיש שוב את הבעייתיות שקיימת במקרים מסוימים מבחינת סוכן הביטוח במשולש היחסים מול המבוטח והמבטח. פסק הדין קבע כי מידע שידע סוכן ביטוח לגבי עברו הביטוחי של מבוטח הוא כמו ידיעת המבטח, ולכן על המבטח לשפות את המבוטח באופן מלא. מאידך קבע בית המשפט כי סוכן הביטוח התרשל בכך שלא דיווח למבטח על העבר הביטוחי.
פסק הדין עסק במקרה של מבוטח שבבעלותו מספר עסקים שהיו מבוטחים דרך סוכן ביטוח במשך שנים רבות בחברות ביטוח אחרות. בשלב מסוים, הועברו הביטוחים לחברת הביטוח "הראל", תוך שסוכן הביטוח ממלא את הצעת הביטוח ושולח ל"הראל". בהצעת הביטוח ציין הסוכן כי לא היו מקרי ביטוח קודמים ו/או תביעות קודמות מול המבטחים.
ימים ספורים לאחר כניסת הפוליסה לתוקף, פרצה שריפה באחד העסקים, ככל הנראה עקב שריפה בעסק סמוך, ובעקבות זאת נגרמו לעסק נזקים במאות אלפי שקלים.
מקרי ביטוח קודמים
לאחר בדיקת הדברים, הודיעה "הראל" למבוטח כי היא דוחה את תביעתו בטענה שהסתיר ממנה מידע לגבי תביעות קודמות שהיו לו, וכי אם היתה יודעת את עברו הביטוחי לא היתה מבטחת אותו.
התברר שאכן היו מקרי ביטוח קודמים אך הסוכן לא ציין אותם בטופס, לטענתו לאחר שמילא את הטופס מזיכרונו ולא זכר את האירועים הקודמים.
לאור זאת הגיש המבוטח תביעה לבית המשפט נגד "הראל", אשר מצידה שלחה הודעת צד שלישי נגד סוכן הביטוח.
לאחר שבחן את הטענות ועדויות הצדדים, קבע בית המשפט כי הסוכן ידע אודות מקרי הביטוח הקודמים וכי ידיעתו של סוכן הביטוח היא כמו ידיעתו של המבטח, זאת מכוח סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח. ברגע שהוכח כי סוכן הביטוח ידע את עברו הביטוחי של המבוטח (והסוכן אף לא הכחיש זאת), הרי שידיעה זו שקולה לידיעת חברת הביטוח ואם המידע לא הועבר למבטח הרי שעליה להלין רק על סוכן הביטוח, אך מול המבוטח עצמו לא עומדת לה כל טענה בעניין.
לכן נקבע כי על "הראל" לשאת במלוא הנזקים שנגרמו למבוטח באירוע השריפה. בית המשפט חייב את "הראל" לפצות את המבוטח בסכום של כ-380 אלף שקל ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד מדובר בסכום של כ-480 אלף שקל.
הסוכן התרשל
בית המשפט קבע עוד כי במערכת היחסים שבין סוכן הביטוח והמבטח, התרשל סוכן הביטוח והפר את חובת הזהירות שמוטלת עליו מול המבטח. סוכן הביטוח מילא בעצמו את הצעת הביטוח, עשה זאת מזיכרונו ומבלי שבדק קודם לכן את תיק הביטוח של המבוטח ובכך הפר את החובה שמוטלת עליו לבצע את הבדיקות המתאימות בעת שהוא ממלא את הצעת הביטוח מטעם המבוטח.
רשלנותו של הסוכן, לדברי בית המשפט, הביאה לכך שעברו הביטוחי של המבוטח לא הגיע לידי "הראל" ולכן עליו לפצות את חברת הביטוח בגין הנזקים שנגרמו לה.
למרות הקביעה שסוכן הביטוח התרשל, חויב הוא בתשלום זעום של 1,695 שקל בלבד, שהוא לדברי בית המשפט סכום שמייצג את תוספת הפרמיה שהייתה גובה "הראל" מהמבוטח אם היתה יודעת את עברו הביטוחי.
לאחר בדיקת החומר והעדויות, קבע בית המשפט כי גם אם "הראל" היתה יודעת את עברו הביטוחי של המבוטח לפני הנפקת הפוליסה, הרי שבניגוד לטענותיה היא היתה מבטחת אותו בכל מקרה, רק עם תוספת פרמיות.
כלומר, הנזק שגרם סוכן הביטוח ל"הראל", הוא אך ורק הפסד של תוספת הפרמיות שלא נגבו ולא ניתן לטעון כי הנזק שגרם הוא מלוא תגמולי הביטוח ששילמה, בשעה שהיתה היא כאמור מבטחת את המבוטח בכל מקרה. נקל להבין את המשמעות הכספית הגדולה של קביעה זו, בשעה שהכספים ששולמו למבוטח היו פי כמה מאות מהסכום המזערי שבו חויב בסופו של דבר סוכן הביטוח.
שוב אנו עדים למערכת היחסים העדינה שקיימת בין סוכן הביטוח, המבוטח וחברת הביטוח. לטעמי, המסקנה שיש לקחת מפסק הדין היא הזהירות שיש לנקוט בה בעת שסוכן ביטוח מחליט למלא הצעת ביטוח מטעם המבוטח, פעולה שבאופן כללי כדאי להימנע ממנה.
אם כבר החליט הסוכן לעשות זאת, מוטב שיבדוק היטב את תיק הביטוח של המבוטח וככל וקיים עבר ביטוחי רלוונטי יציין זאת במפורש בהצעת הביטוח.
הכותב הוא יועץ חיצוני ללשכה, מתמחה בתביעות ביטוח, נזיקין וביטוח לאומי
