כבר במאה ה-18 המציאו היפנים את שיטת הנרות, וזאת לאחר סדרת מדידות שנעשו בשוקי האורז. המדידות נעשו בתחילת יום המסחר, במהלכו ובסיומו. והם ערכו רישום יומי, שבועי, חודשי וכו'.
את תוצאות המדידות הכניסו לתבנית מלבנית בצורת נר. השיטה הציורית חשפה רצף של תבניות התנהגותיות שחזרה על עצמה וזכתה לשמות ותיאורים ציוריים – כוכב נופל, עננים שחורים, מטרייה, תקרה משולשת, תקרה כפולה ועוד.
גרף הנרות היפניים מייצר תבניות שונות הנקראות "תבניות יפניות", שפעמים רבות משמשות כאיתותים על אופי המגמה העתידית. גוף הנר עצמו מורכב משער הפתיחה ושער הסגירה. כאשר שער הפתיחה נמוך משער הסגירה – גוף הנר יהיה חלול (ובדרך כלל צבעו של הנר יהיה ירוק), כאשר שער הפתיחה גבוה משער הסגירה – גוף הנר יהיה מלא (ובדרך כלל צבעו של הנר יהיה אדום), בצורה זו צבעו של הנר מראה את המגמה של נייר הערך באותה תקופת זמן.
תבניות מסוימות יבשרו על המשך כיוון מגמה ואף התחזקות, בעוד אחרות יבשרו על שינוי כיוון.
תקרה משולשת
המשבר שפקד אותנו השנה הפתיע בעוצמתו ועוד יותר ביכולתו לחזור לרמות השיא תוך זמן קצר, במיוחד במדד הנאסד"ק. התבנית שנוצרה נקראת תקרה משולשת, והיא מעלה בנו תהיות האם המדד סיים את גל העליות והדרך למעלה תגיע רק לאחר תיקון נוסף של השווקים.
אם נוסיף למשוואה מיתון חריף, אבטלה, שינוי דפוסי עבודה ובחירות שיקבעו מדניות חדשה – בהחלט קיימת אפשרות שהמדדים המרכזיים בארה"ב בפרשת דרכים.
גישה אחרת טוענת שהשוק אינו משוכלל ורוב התנועות נוצרות ממשחק של מספר מצומצם של בעלי עניין וגופים פיננסיים גדולים; לכן מספיקה פעילות של גופים בודדים כאלה כדי להזיז את השערים בשוק. ההנחה היא שלגופים פיננסיים גדולים ישנו יתרון על פני המשקיעים הקטנים בהבנה ובעיבוד של המידע – היתרון מתבטא בזמינות טובה יותר של המידע. היכולות המחשוביות טובות יותר, כוח אדם רב ועוד. לפי גישה זו על המנתח הטכני לזהות את תנודות השערים בתחילתן.
בהסתכלות על המדד המרכזי, השוק הגיע לפרשת דרכים ומבחן התנגדות מרכזי ממש לפני הבחירות. שלושת המדדים המובילים בארה"ב נוגעים בשיא בפעם השלישית.
שבירתו מעלה תסמן גל ויראלי נוסף של עליות סוף שנה; שבירתו מטה עלולה לדרדר את השווקים לתחתית חדשה. לכן, זהות הנשיא שנבחר הינה לא רק אירוע פוליטי אלא גם כלכלי.
הכותב הוא יו"ר הוועדה הבינדורית בלשכה
