כאשר נשאל איל הנפט האגדי ז'אן פול גטי מדוע הוא מחזיק את כל נכסיו בנאמנות ולא מעבירם ישירות לילדיו, הוא ענה שירצה להשאיר לילדיו מספיק כסף כדי שיוכלו לעשות כל דבר, אבל לא יותר מדי, כי אז הם לא יעשו כלום.
דבריו של גטי ממחישים בצורה מובהקת את אחת הסיבות העיקריות לקיומה של נאמנות.
הנאמנות היא מושג משפטי. זו מערכת של יחסים משפטיים לפיהם מייסד הנאמנות מעביר בעלות בנכסיו לידי נאמן ומעניק לנאמן זכויות לפעול בנאמנות על פי כתב נאמנות ובהתאם לחוק.
כתב משאלות
על פי רוב, ביחד עם כתב הנאמנות, יפקיד מייסד הנאמנות גם "כתב משאלות" שבו יביע את רצונו כיצד ינהלו הנאמנים את רכוש הנאמנות.
כתב המשאלות המופקד בידי הנאמן, הוא מסמך חסר תוקף משפטי ולכן, לכאורה יכול הנאמן להתעלם מהוראותיו. בפועל נוהגים הנאמנים להתחשב בתוכן המסמך וניתן אף להקים מנגנון טכני משפטי אשר יבטיח את קיום המשאלות וניהול הנאמנות בהתאם לרצונותיו של היוצר זאת באמצעות מינוי מגן לנאמנות או ועדה משפחתית.
להסרת ספק יובהר כי מבנה משפטי זה איננו "שליחות", והנאמן אינו מחזיק בנכסים עבור הלקוח המקורי אלא אך ורק עבור הנהנה או הנהנים בנאמנות. קיימים מספר הבדלים מהותיים נוספים המבדילים בין נאמנות לשליחות. המיוחד שבהם הוא שבהסדר משפטי של נאמנות, קיימת אפשרות לשנות את הנהנים במהלך קיום הנאמנות (בטכניקה משפטית מוסדרת). בנוסף, ניתן לקבוע מי יחליף את הנהנה אם הלך לעולמו. שינוי שכזה אינו כרוך בפרוצדורה משפטית של צו ירושה או צו קיום צוואה.
מטרות הנאמנות
נאמנות היא מוצר נהדר שיכול לשמש למגוון מטרות ולהלן נסקור בקצרה את העיקריות שבהן:
העברה בין דורית – לעיתים אדם בעל ממון מבקש לדאוג לא רק לילדיו אלא גם לדורות הבאים. נאמנות היא כלי שימושי להעברה בין דורית. כאשר אדם מוריש את רכושו לבנו הוא רשאי להורות כי לאחר מות הבן יעבור הרכוש הנותר לידי נכדו, אולם הוא אינו יכול לוודא כי אכן נותר רכוש כזה ולמעשה צורה כזו של העברה היא לרוב יותר משאלת לב מאשר צורה בטוחה. העברת רכוש לנאמנות, קיומה של האפשרות לקבוע את היקף הכספים שיקבל כל דור ודור יכולה להבטיח אורח חיים מכובד לדורות הבאים.
הגנה על רכוש – כיום האפשרות להיתבע על סכומים גדולים אינה זניחה. בין אם עקב פשיטת רגל, רשלנות מקצועית, נזקי גוף ובין אם מסיבה אחרת נאמנות יכולה לסייע בהגנה על רכוש מפני תביעות. הדרישה העיקרית כדי שהנאמנות תוכל להדוף ניסיונות של הנושים להניח ידם על הכספים שהועברו אליה היא שהנאמנות תוקם בתום לב ולפני קרות האירוע בגינו קיימת התביעה.
ילדים עם מוגבלויות – הורים לילדים עם צרכים מיוחדים נאלצים לדאוג לילדיהם גם בבגרותם. כאשר ההורים מזדקנים ומתקשים לפעול, או לאחר מותם, הנטל עובר לכתפיהם של ילדיהם האחרים או לטיפולם של רשויות הרווחה. הורשה לטובת אדם שאין לו כשרות משפטית יוצרת בעיות משפטיות ובעיות סמכות המערבות רשויות שונות ויוצרת מרחק בין האדם שמקבל את ההחלטות בעניינו של הילד לבין החוסה עצמו, משפחתו וצרכיו. הורשה לבן משפחה אחר על מנת שידאג לחוסה יוצרת בעיות אחרות, לא פחות סבוכות, ולעיתים בן המשפחה מתקשה לעמוד בהן. הדבר יכול להביא להזנחת החסוי או לחילופין לבעיות פנים משפחתיות. לכך נוסיף כי אומנם מטרת ההורים היתה שהילד ידאג לאחיו החוסה, אך משפטית הכספים שייכים לבן המשפחה. ולכן בזבוז, פשיטת רגל, גירושים ועוד יכולים להוביל לאובדן הקרן שהורשה במטרה לדאוג לחסוי.
הנאמנות במקרה זה יכולה לפתור בעיות אלה באמצעות יצירת חיץ משפטי בין כספי החסוי לבין כספי הירושה האחרים או אם הוקמה הנאמנות עוד בחיי ההורים, למעשה נוצר חיץ מוחלט בין הקרן של החסוי לבין עזבונו העתידי של ההורה.
ההורה/היוצר מכיר היטב את צרכי בנו החסוי ויכול לתת הוראות ברורות לטיב השימוש בכסף, לרבות המוסד בו ישהה ילדו, טיפולים ייחודיים, שם המטפל ועוד. בנוסף, שחרור בני משפחה אחרים, הטרודים בענייניהם ובמשפחתם הגרעינית, מהטיפול היום יומי בחוסה.
מיסי עיזבון- ברוב מדינות העולם המערבי, חל משטר של מיסוי נכסי עיזבון. משטר זה חל הן על האזרחים (למשל, בארה"ב) והן על נכסים באותה מדינה (כגון ארה"ב, אנגליה וגרמניה). במקרים כאלה, ייתכן כי השקעותיהם של ישראלים בחו"ל על אף שאינם אזרחי אותה מדינה ימוסו במס ירושה במדינה שבה נמצאים הנכסים עם פטירת הבעלים. אחת הדרכים המקובלת ביותר להתמודדות עם מס הירושה היא הקמת נאמנות.
דאגה לילדים– לא כל ילד להורה שהצליח כלכלית יצליח ללכת בעקבותיו ולעיתים אף לא יצליח לשמר את ההון. פתרון יעיל ובטוח יכול להיות העברת חלק מההון לידי נאמנות שתהווה רשת בטחון עבור הילד ועבור הדורות הבאים, שתשמר קרן בסיסית לרווחתם ושתהיה מוגנת מבזבוז, תביעות צד ג', גירושים, כישלונות עסקיים ועוד.
התמודדות עם דיני ירושה – במדינות שונות קיימים חוקי ירושה שונים. כך לדוגמה במדינות בהן שיטת המשפט היא קונטיננטלית, לא ניתן לנשל צאצאים מהירושה.
בישראל, רבים מעורכי הצוואות אינם מודעים ליתרונות הגלומים בהקמת נאמנות במסגרת הצוואה. הנאמנות היא כלי שניתן לעשות בו שימוש, בשלב כתיבת צוואה. חשוב לציין כי הוראות חוק הנאמנות גוברות על הוראות חוק הירושה, בהיותו חוק ספציפי ומאוחר יותר.
נאמנויות למטרות צדקה – נאמנות יכולה לשמש למטרות תרומה, צדקה באמצעות מנגנון קבוע ולאורך שנים רבות.
הפרדה רכושית – העולם הישן בו "כסף מתחתן עם כסף" השתנה. אישה צעירה ממשפחה עשירה יכולה להתחתן עם בחור צעיר מבית עני, ולהפך. כל עוד טוב לבני הזוג אז אין כל דאגה אבל כאשר היחסים עולים על שירטון, וכאשר החוק אינו ממהר להחזיר לכל אחד מבני הזוג את הרכוש שהביא איתו, או שקיבל במתנה לאחר החתונה, יש לתת על כך את הדעת. הסכם טרום נישואים הוא מצוין אבל לא פשוט לבקש מבן זוגכם לחתום על מסמך משפטי המנוסח בלשון קרה ומנשל אותו מכל הרכוש שעד היום ראה בו כרכוש משותף. במקרה זה נאמנות יכולה להיות כלי מצוין באמצעותו ניתן להעניק בנדיבות לזוג הצעיר, אך לוודא כי במקרה שירח הדבש יסתיים הרכוש שאותו הענקתם לזוג יישאר אצל בנכם או בתכם ולא יעבור לצד השני.
זקנה – אדם אינו יודע את יום מותו ואין יכול הוא לחזות כמה שנים תמשך זקנתו. אדם יכול עוד בהיותו במלוא כושרו להקים נאמנות שתדאג לרווחתו ביום שיאבד את כשירותו. בכך הוא מוריד את הנטל מבני משפחתו ולא רק אלא שהוא מוודא כי כספו ישמש על מנת לדאוג לרווחתו לפי הוראותיו ולא למטרה אחרת שעלול לקבוע אפוטרופוס עתידי כזה או אחר.
החזקת הנכסים
בחלק ממדינות העולם אין הנאמנות מוכרת כאישיות משפטית היכולה להחזיק, לרכוש ולמכור נכסים. כדי לפתור את בעיית החזקת הנכסים נוהגים הנאמנים לרשום חברה שמניותיה מוחזקות בידי הנאמנים עבור הנאמנות. חברה זו מנוהלת על ידי הנאמנים ומשמשת כחברה להחזקת נכסי הנאמנות. חברה מסוג זה קיימת במקומות שונים בעולם ואף מוגדרת בחוקי המס של ישראל כ"שקופה" לצרכי מיסוי כלומר, מתעלמים מקיומה.
לסיכום, נאמנות מזמן כבר לא משמשת או נתפסת ככלי להעלמת מס וכיום משמשת כמכשיר משפטי יעיל. הקמת נאמנות נעשית לפי הדין במדינה בה היא מוקמת, ולכל מקום יתרונות וחסרונות. העובדה שעשירי העולם מנהלים את נכסיהם בנאמנויות נובעת מכך שמי שביכולתו לקבל את הייעוץ הטוב ביותר נחשף ליתרונות הגלומים במכשיר זה.
רצוי לאדם הנתקל באחת הבעיות המתוארות לעיל לשקול הקמת נאמנות ולבחון זאת עם בעל מקצוע בתחום.
הכותבת היא נציבת מס הכנסה לשעבר; שותפה מנהלת במשרד עו"ד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות', מתמחה במסים ונאמנויות
