הספר האדום של תכניות הפנסיה

התוכנית כלכלית: סו"ב אשר סייפר על הסיבות לכישלון המתווה של ועדת בכר ומה צריך לעשות כדי להיטיב עם החוסכים?

במהלך שנות השישים פרצה בסין "המהפכה התרבותית", והממשל הסיני התחיל להפיץ את "הספר האדום" של המנהיג מאו. כל האוכלוסייה הייתה מחויבת להקריא קטעים מדי יום והוסכם על פי כל שהבנת ציטוטיו של מאו מחזקת את העובד ומשפרת את התפוקות. כך קפאה כלכלת סין ופיתוח מדינה גדולה זו התאבן.

בישראל החליטו פקידים במשרד האוצר לפני מספר שנים, בגיבוי הדרג הפוליטי, על סדרה של מהפכות, ובין היתר להוביל את כל שוק הפנסיה ל"קרנות ברירת מחדל", כאשר המטרה המרכזית בפעילות זו היא להקטין את גובה דמי הניהול, מבלי לתת תשומת לב ליתר המרכיבים שחשובים בתכניות פרישה: מימוש זכויות למקרה ביטוח, נגישות ושרות, ותשואות שיפיקו קצבה מכובדת יותר עבור החוסך בחיסכון ארוך טווח.

"המהפכה התרבותית". מאו והספר האדום | צילום: shutterstock

צריך לציין שמשרד האוצר ורשות שוק ההון, שלקחו על עצמם להחליט ולקבוע מדיניות ללא התערבות מספקת של הכנסת, החליטו גם להתעלם מבעיות אמיתיות ועמוקות, כמו גירעון אקטוארי, צפי להעדר יכולת להמשיך ולסבסד אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד, מתן פתרון סביר לאוכלוסיות שהשחיקה הגדולה מרחיקה ממעגל העבודה (כגון נשים שאינן מסוגלות לעבוד עד גיל פרישה), ועוד. בישראל של טרום תחילת הניסויים והתכתיבים של משרד האוצר, התקיימה תחרות חריפה בין קרנות הפנסיה הגדולות. לפי כל המחקרים ומבדיקת הנתונים מתברר שהתחרות גלשה גם לכל יתר השוק. מספיק היה בהליך חקיקה או במתן הוראה מתאימה למנהלי קרנות הפנסיה על מנת לגרום להפסקת ההפליה שהייתה קיימת כלפי קבוצות מסוימות של מבוטחים, כולל כאלה שאינם מסוגלים לפעול להוזלת דמי הניהול, שאינם המרכיב המרכזי לבחינת האיכויות של מוצר פנסיוני.

סין החלה להשתקם רק בסוף שנות ה־70 תחת שלטונו של דנג שיאופינג, חברו הוותיק למפלגה של מאו. המפלגה הקומוניסטית הסינית רוצה שיזכרו לה רק את הצמיחה הכלכלית מאז שנות ה־80, ולא את כל המחדלים האדירים שהביאו את החברה והכלכלה הסינית למקום כל כך נמוך. בישראל של היום לא רוצים לזכור את המהלכים שהובילו בוועדת בכר ולא רוצים לבדוק מה התוצאות, והאם תוצאות כאלה מטיבות עם הציבור.

גם המגמה להחיל אחידות מוחלטת לתקנונים של קרנות הפנסיה, ללא מחקר מעמיק של התוצאות הצפויות של מהלך הרגולטור, גרמה לדיכוי התחרות שכללה בין היתר פיתוח ושיכלול המוצרים הקיימים בהתאם להתפתחויות השוק והכלכלה.

יצירה נוספת של הפיקוח חייבה להשקיע את כספי העמיתים לפי "המודל החכם" או "המודל הצ'יליאני". רק מי שאינו מבין או למד את התפתחות השווקים הפיננסים ולאורך זמן, או מי שאינו מסוגל לפתח מכשירים פיננסיים משוכללים חדשים, יכול היה לקדם מסלול השקעה כל כך כושל, שיגרום בעתיד הפסדים כלכליים משמעותיים וגם לעוני לגמלאים.

המודל הצ'יליאני התבסס על אסכולת מילטון פרידמן המיושנת. המשטר הדיקטטורי בצ'ילה שרדף את מתנגדיו ומבקריו בצורה קשה, כונן מודל שתוכנן במהלך שנות ה־70 של המאה הקודמת, והופעל בתחילת שנות ה־80. הצעירים של היום, שהם הפנסיונרים של מחר, ייהנו ממסלול ברירת המחדל "נטול הסיכונים", שיתממש עשרות שנים אחרי שתוכנן. מוצרים אחידים וזהים מזכירים את המדים והתלבושות האחידות מתקופת הספר האדום.

טוב לתת לעובד לבחור בצורה חופשית את החיסכון הפנסיוני שלו, אבל אסור לבטל את יכולת המעסיק או ארגון העובדים לנצל את היכולות שלהם ולעזור לבחון חסכון אופטימלי עבור העובד. כל ניסיון למציאת פתרון לבעיה של הגמלאים לעתיד על ידי יצירת מוצרים משונים ופגומים, נדונה מראש לכישלון. הבעיה אינה מתמקדת בהוזלת דמי הניהול שגורמת לפגיעה ברמת השירות, אלא בבחינה מקיפה ואמיצה של מכלול הבעיות, הנובעות בין היתר מהתארכות תוחלת החיים, הירידה הזמנית של הריבית, וריבוי תביעות עקב אובדן כושר השתכרות.

הדרך היא קודם כל קבלת החלטה אמיצה של המדינה לקחת אחריות לאזרחיה, ובמיוחד אלה שתרמו תרומה של עשרות שנות עבודה, על ידי הגדלת הקצבאות של הביטוח הלאומי, הקטנת הטבות המס המפליגות מהם נהנים בעלי ההכנסות הגבוהות, הגדלת ההפרשות המיועדת לתגמולים, הנפקת אגרות חוב ייעודיות אשר הצבירה שלהם תופנה בין היתר לקרן מיוחדת שנועדה לפיתוח תשתיות לאומיות ודיור להשכרה.

אנו רוצים לחיות בחברה צודקת, עם כלכלה חופשית וליברלית, המאפשרת תחרות חופשית לטובת כלל האזרחים, ולא בכלכלה המאמצת תכניות כושלות או מקדמת רעיונות אווילים שבמקום להטיב עם ציבור החוסכים לאורך שנים, פוגעים בסיכוי לקבל שירות זמין ופנסיה מכובדת בזמן פרישה או מצוקה.

הכותב הינו חבר המועצה הארצית בלשכת סוכני ביטוח