הסתלקות מתוגמלת מתובענה יצוגית

עו"ד בן אברהם מסביר על הצורך בהתאמת שירותים לבעלי מוגבלות בסוכנות הביטוח
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

על סוכן הביטוח מוטלות, מעבר לחובות הרגולטוריות השונות, גם חובות כלליות החלות על כלל העוסקים במשק. כך למשל, נדרש סוכן הביטוח לרשום את מאגרי המידע שלו ברשות להגנת הפרטיות, לפעול לזיהוי לקוח על פי החקיקה למניעת הלבנת הון והצוים מכוחה, נאסר עליו לשלוח הודעות ספאם או לפגוע בפרטיות לקוחותיו ועוד הוראות דין שונות.

השבוע אני מבקש לדבר על חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בדגש על  תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. ביחס לדרישה המופנית לבעל עסק לפרסם, בין היתר, באתר האינטרנט את הסדרי הנגישות לסניפי סוכנות הביטוח מעצם העובדה ששירותי ביטוח הם שירות ציבורי.

חובות רגולטוריות וכלליות החלות גם על סוכני הביטוח | צילום: shutterstock

בשלהי חודש אפריל 2020 הוגשה תובענה יצוגית נגד סוכנות ביטוח בטענה כי היא לא מפרסמת באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות הקיימים אצלה לטובת לקוחות בעלי מוגבלות ובכך היא מפרה את הוראות התקנות וכן את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

תיקון ההפרה

בית המשפט התבקש במסגרת הבקשה לייצוגית להורות לסוכנות הביטוח לתקן את ההפרה כנדרש על פי חוק שיוויון זכויות, ולפצות את כל חברי הקבוצה על הנזקים שיגרמו להם.

הגדרת חברי קבוצה שהתבקשה על ידי התובע הייצוגי היתה:

"כל אדם מוגבל או נכה לרבות אנשים המתניידים בכסא גלגלים ו/או אנשים נמוכי קומה ו/או כבדי שמיעה ו/או כבדי ראיה ו/או בעלי נכות אחרת, שביקשו לעשות שימוש במי משירותי המשיבה אשר במי מסניפיה, אותם מפעילה המשיבה ברחבי ישראל ו/או אשר בבעלותה ו/או אשר בהחזקתה ו/או אשר נושאים את שם הפירמה שלה, והסדרי הנגישות אשר בסניפיה, לא פורסמו באתר האינטרנט של המשיבה".

התובע העריך את נזקיו בכ-1,000 שקל ולכלל חברי הקבוצה בסך של יותר מ-3 מיליון שקל.

השבוע התבשרנו כי התובענה נמחקה במסגרת בקשת הסתלקות של התובע, לאחר שהסוכנות הכחישה את טענות התובע, וטענה כי לאורך כל שנות פעילותה סיפקה ומספקת שירותים ברמה מיטבית גם לאנשים עם מוגבלויות משלל לקוחותיה, וזאת תוך מתן תשומת לב מירבית לכל צרכיהם.

לאור פסיקת בית המשפט העליון וההנחיה המומלצת לפיה בתיקים מעין אלו ראוי שהצדדים יגיעו להסדר מוסכם, הרי שהצדדים הגיעו להסדר לפיו:

  • הסוכנות תדאג לפרסם ולעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט שלה את התאמות הנגישות והסדרי הנגישות הנהוגים אצלה.
  • בנוסף, הסוכנות תרענן ותחדד את נהליה בכל הקשור לפרסום התאמות הנגישות בסניפיה, בהלימה מלאה להוראות הדין.
מניעת תביעות סרק

לאור הסכמות אלו הגיע התובע למסקנה כי אין מקום להמשך התובענה היצוגית וביקש מבית המשפט לאשר את הסתלקותו. אדגיש כי בניגוד לתביעה רגילה, בתביעה יצוגית לא ניתן להסתלק ללא אישור בית משפט והתובע גם לא יקבל שום טובת הנאה מהנתבע ללא אישור בית משפט.

המטרה של הוראה זו היא למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שהגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול לתובע  במקום ניהול הליך משפטי, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.

בנוסף, בית המשפט מציין כי המטרה של החקיקה הנ"ל למנוע מצב של מחיקתן של תביעות מוצדקות מתוך רצון של התובע המייצג לגרוף רווח קל לכיסו על חשבון טובתה של הקבוצה. משכך קובעת ההלכה כי בית משפט הדן בבקשת הסתלקות מתוגמלת יבחן אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, כלומר לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית, על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה ולהתרשם כי צמחה תועלת לקבוצה מתוצאת ההליך. 

במקרה זה, קובע בית המשפט, אין מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. התובענה הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה, ועובדה שהסוכנות התחייבה לפרסם ולעדכן את האתר שלה ואת ההתאמות והסדרי הנגישות לסניפיה, בהתאם להוראות הדין. התחייבות זו תביא תועלת לחברי הקבוצה ולכן בית המשפט מקבל את בקשת ההסתלקות ומאשר אותה.

הכותב הינו היועץ המשפטי של לשכת סוכני ביטוח

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email