בסוף התהליך, כשהלקוח הזה ואשתו יצאו ממשרדי לאחר קבלת התיק ומסקנותיו עם מבט של שוק על פניהם, נזכרתי בהבדל שקראתי פעם בין הרפואה הסינית למערבית: ברפואה המערבית רופא המשפחה מקבל תגמול בגין ביקור של כל פציינט, ברפואה הסינית – לכל הפחות זאת של פעם – הכנסתו של הרופא הכפרי נקבעה על פי כמות האנשים שנשארו בריאים בקהילה.
איך זה מתחבר לסיפור שלנו? בתחילת ינואר השנה הגיע אליי לקוח שפרש מספר שבועות לפני כן, לאחר 44 שנות עבודה באותו המקום. שכרו היה מכובד והתנאים היו טובים, כולל צבירת חסכונות מסוימת. בסמוך לפרישתו התקבלו אצלו מענקים בגין חופשת מחלה והפרשי פיצויים שהיה צורך לטפל בצד המיסוי שלהם. עד כאן שגרתי ורגיל.
הסוכן המפנה ביקש שנטפל בתיק במהירות המרבית, מאחר שכבר שולמו חלק מהמיסים, וביקש שננסה לדאוג להחזרים, בגובה של עשרות אלפי שקלים. הדגש העיקרי מבחינתו היה שנסיים את העבודה מהר, משום שכל מה שמעניין את הלקוח הזה הוא קבלת ההחזרים ובהקדם. התעקשתי ללכת בתלם הרגיל, שמשמעותו השוואה בין כלל נכסי המשפחה למטרותיה ויעדיה, על מנת לאפשר ללקוח להבין איך יראו חייו מההיבט הכלכלי לאחר הפרישה.
בשיחה עם הלקוח הוא ציין שהתרגל לרמת חיים מסוימת, שנבעה מההכנסות שלו כאדם עובד. ההוצאות החודשיות היו מעט מתחת ל־20,000 שקלים נטו לחודש. הם התרגלו לנסיעות לחו"ל, בהוצאה שנתית בסדר גודל של כ־50,000 שקלים. יש להם רכב משפחתי חדיש, אותו התכוונו להחליף אחת ל־4 שנים, בעלות של כ־50,000 שקלים. ובנוסף, הם מתכננים אירוע משפחתי וקיום הבטחה לעזרה בדיור לאחד הילדים, בעלות כוללת של כ־300,000 שקלים. המשפט הבא שלו עדיין מהדהד באוזני: "אנחנו חיים טוב ומתכוונים להמשיך ככה".
אלא שהמציאות היתה שונה. הנכסים שצבר, בעיקר בשל משיכות תקופתיות לצרכים כאלו או אחרים במהלך השנים, וההבדל בין השכר הפנסיוני שלו לשכר הברוטו עשו את הנזק והוא היה קשה. בפגישה שהתקיימה בחדר הישיבות של לשכת סוכני ביטוח הוצגה לו התמונה המלאה.
אם ירצה לחיות על פי רצונותיו, כך עולה מהמספרים, הסכום ייגמר בעוד 5 שנים. ואז בנחיתה קשה הכנסתו תאפשר מחיה בגובה של כ־60% ממה שהתרגל אליו. על מנת לממש את רמת החיים הצפויה ישנו חוסר של 1.8 מיליון שקלים.
השוק והתדהמה היו ניכרים על פני בני הזוג שהחליפו מבטים ללא מילים. כאשר חלף ההלם הראשוני הובהר להם כי הם חייבים להצטמצם בהוצאות החודשיות ובנסיעות לחו"ל. כמו כן, יוכלו להחליף רכב רק לאחר שנים ארוכות יותר, ולא יתאפשר להם לממן אירוע ועזרה בדיור לילדים. מעכשיו יצטרכו ללמוד לחיות על פי מה שמתקבל מתוכניות הפנסיה והביטוח הלאומי.
למרות חוסר הנוחיות בסיטואציה הזאת יצאתי מחוזק ומאמין יותר מאי פעם בצדקת הדרך המקצועית. הם אמנם יחיו בצמצום יותר משציפו – אבל הכסף שלהם לא ייגמר אחרי 5 שנים.
