”העסקים בישראל לא מודעים לנזקי התקפת סייבר“

בעוד משרדי הממשלה מגדילים התקציבים בתחום הגנת הסייבר, העסקים הפרטיים לא ממהרים לבטח את עצמם  אלעד שלף, סמנכ"ל במנורה מבטחים: "בישראל אין רגולציה בנושא למרות שאנחנו יעד מוצהר לטרור ברשת"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ישראל פורחת בתחום הסייבר עצמו, ולא תמיד לטובה; רק השבוע נעצרו שני ישראלים במעורבות בפשיעת סייבר במסגרת חקירה בינלאומית של ה־FBI ומשטרת ישראל. הם חשודים במעורבות בפריצה למחשבים של גופים פיננסיים בהם בנק "ג'יי. פי מורגן־צ'ייס" והונאת ניירות ערך. בשבוע שעבר נעצרו שלושה ישראלים אחרים במסגרת חקירה בינלאומית של ה־FBI.

"איומי הסייבר גדלו מאוד בחמש השנים אחרונות וצפויים להמשיך לגדול, הזהיר ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, בדיון מיוחד שקיימה בשבוע שעבר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. לדברי מתניה, החל מהשנה הבאה 8% מתקציבי המחשוב של משרדי הממשלה יופנו להגנת סייבר.

פשעי הסייבר. איום גם מצד עובדים בארגון
פשעי הסייבר. איום גם מצד עובדים בארגון

"בישראל עד לאחרונה ביטוח סייבר היה נחלת החברות הגדולות מאוד". כך אומר אלעד שלף, סמנכ"ל ומנהל תחום עסקים וביטוח משנה במנורה מבטחים ביטוח.

כלי תחרותי לסוכנים

לדבריו, מנורה הייתה הראשונה בעולם (אוגוסט 2014) שיצאה עם הרחבה של ביטוח סייבר לביטוחי עסק קיימים. "יצאנו עם הרחבה לפוליסה קיימת מתוך תפישה שקהל היעד שלנו הוא עסקים קטנים וסוכני הביטוח שעובדים איתנו", הוא אומר. "האמנו שיותר קל ונכון למכור את הכיסוי כתוספת לפוליסה קיימת וכדי לתת לסוכני הביטוח שלנו כלי תחרותי. מדובר במוצר לא יקר עם תהליך חיתום קצר. בעיני עדיין לא מספיק לקוחות מודעים לפתרון הזה. יש מספר סוכנים שלקחו את הנושא כפרויקט ובעזרתם הצלחנו לעמוד בתחזית המכירות שלנו".

מהם הכיסויים שמספקת פוליסת ביטוח הסייבר?

"הפתרון שלנו הוא מודולרי ומכסה הן נזקים לעסק עצמו והן נזקים לצדדים שלישיים. הפוליסה מכסה את העסק במגוון רחב של עלויות שהוא יצטרך לשאת בהן כתוצאה מהתממשות הסיכון כמו – אובדן רווחים, נזק תדמיתי, דרישת כופר וסיכונים אחרים. אנחנו מכסים גם את הנזק עצמו וגם את עלויות תחקור האירוע ותיקון הפרצה באמצעות מומחים שלנו. צריך לזכור שלא כל אירועי הסייבר הם אירועים של טרור. לפעמים מבוטח גורם נזקים כשהוא מחדיר בשגגה וירוס למערכות של צד שלישי, גורם לדליפת מידע של צד שלישי, ואז מגיעה תביעה. נזקי סייבר יכולים להיגרם גם מעובדים ולא רק מהאקרים".

יעד לטרור

בארה"ב ביטוח סייבר הוא מוצר מאוד מפותח ומבוקש. למה בישראל זה לא קורה?

"בארה"ב יש דרישה על פי חוק לחובת הודעה של מי שמותקף במתקפת סייבר, חובה שמייצרת עלויות נכבדות ולכן גם הביקוש הגבוה לביטוח. בישראל אין כרגע רגולציה בנושא, ורוב הלקוחות ככל הנראה מאמינים ש"לי זה לא יקרה", למרות שישראל היא יעד מוצהר לטרור סייבר מצד גורמים עוינים. הישראלי משוכנע ש"פייר וול" מגן עליו והוא לא מודע לנזקים הכבדים שיכולים להיגרם לו מהחדרת וירוס למחשב שלו, שישבית את פעילות העסק, שאפשר לגנוב ממנו מידע עסקי וקניין רוחני, או שצד ג' ייפגע מהתקפת הסייבר ויתבע אותו במיליונים. חלק גדול מהלקוחות שלנו הם כאלה שקשורים בפעילות שלהם עם חו"ל, ובעיקר ארה"ב, כשאז הלקוח מחייב אותם לקנות ביטוח סייבר".

מה העלויות ברכישת ביטוח סייבר?

"זה יכול להתחיל בכמה מאות שקלים לעסק קטן עם חיתום מהיר ומילוי טופס בן עמוד אחד, ויכול להגיע למאות אלפי שקלים לחברות גדולות ומובילות. בחברות הללו רוכשים פוליסת ביטוח סייבר ייעודית ומותאמת לעיסוק הספציפי שלהם. הפרמיה כמובן משתנה בהתאם לתחום העיסוק של הלקוח ולמערכות האבטחה ותהליכי הגיבוי שיש לו. במקרים אלו החיתום הרבה יותר מורכב וארוך, כשחלק מהתהליך הוא לבחון את מערכת האבטחה למחשבי החברה".

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email