הפסחא הוא החג הגדול לנוצרים באשר הם, והוא מסמל את תחייתו של ישוע הנוצרי אחרי שנצלב ונטמן באזור שנקרא בזמנו "גולגותא" שהוא כגולגולת בצורתו, ונמצא היום בשטח כנסיית הקבר בירושלים.
כמו שבחג הפסח מציינים שעם ישראל עבר מעבדות לחירות, וכמו שמשה הוציא את עמו ממצרים לכיוון ארץ הקודש, כך גם ישוע עבר והעביר את מאמיניו מעבדות החטאים לחירות השמיים, מהמוות בחטאים לתחייה בחיי הטוהר והאושר.
חגיגות הנוצרים מתחילות חודשיים לפני מועד החג, עם צום ותפילות כסמל לעינויים וההשפלות שעבר ישוע בסוף ימיו, ואז חוגגים בסמלים רבים, כמו תפילות באמצע הלילה, ומציינים את זמן תחייתו. מציינים גם את הסיפור לפיו נעצר בהר הזיתים, ונלקח למשפט בפני הרומאים וכהני הדת, שהצליחו לתפוס אותו אחרי שאחד התלמידים (יהודה איש קריות) בגד בו תמורת כסף.
הכנסייה חגגה את החג הזה בסמוך לחג הפסח ליהודים, כי ישוע נתפס ונצלב בערב הפסח, ומאז עושים מה שאפשר בחישובי הימים כדי לשמור את מועד החג בסמוך לפסח, אבל היות והוא קם לתחייה ביום א' בשבוע, מתרחקים לפעמים במספר ימים, כמו שישנם הבדלים בין החישוב העברי והאחר המסתמכים על הירח.
בבתים הנוצרים מכינים עוגיות מיוחדות ומקשטים אותן כמו כתר הקוצים ששמו לישוע על הראש בדרך העינויים. ישוע היה יהודי, שבא לגאול את היהודים אך הם הכחישו וסירבו לקבל את תורתו, ואחרים רצו אותו כמלך שבא להציל את ארץ הקודש מהשליטים הרומאים.
הנצרות רואה בישוע אלוהים כיוון שהוא קם לתחייה, וכבן אנוש רגיל כי הוא מת וחי 33 שנים ככל בני האדם.
השם הוא ישוע ולא ישו, כי ישו הוא קיצור למלים (יימח שמו וזכרו), ואנו מקפידים לקרוא לו ישוע כי זה היה שמו האמיתי.
