בבית משפט השלום בת"א נדונה תביעת ביטוח שהגישה מבוטחת נגד חברת הביטוח עקב סירובה לשלם את תגמולי הביטוח עקב נזק לרכב המבוטח. המבוטחת הייתה בעלים של רכב אשר בוטח בחברת הביטוח בביטוח מקיף. המבוטחת טענה כי לילה אחד אחזה אש ברכבה, כנראה עקב הצתה בחניית הבניין בו היא מתגוררת, ונגרם נזק לרכב. חברת הביטוח דחתה את התביעה בטענה כי המבוטחת לא דיווחה לה על נזקים דומים שאירעו לרכבים אחרים של המבוטחת.
המבוטחת טענה כי מסרה את כל המידע עליו נשאלה וכל תשובותיה היו אמת ולכן הגישה תביעה לבית המשפט.
חברת הביטוח השיבה כי המבוטחת הפרה את חובת הגילוי על פי חוק חוזה הביטוח, כאשר הסתירה פרטים מהותיים בדבר רכבים נוספים שהיו בבעלותה או בחזקתה וניזוקו בזדון. מדובר על הסתרת מידע שהוא מהותי ולו היה מידע זה ברשותה היא הייתה דוחה את המבוטחת מקבלה לביטוח. בדיון שנערך בין הצדדים נחקרו הצדדים ואף הוגש דוח חוקר פרטי מטעם חברת הביטוח. בית המשפט מציין כי במכתב הדחיה נאמר כי המבוטחת הסתירה מידע על רכבים אחרים בבעלותה, שניזוקו מפעולות זדון.
היזק בזדון
בחוק חוזה הביטוח נקבע כי מקום שמדובר על עניין מהותי (שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות חוזה ביטוח או לכרותו בתנאים) שהיה בידיעתו של המבוטח ככזה, והוסתר בכוונת מרמה, נחשב הדבר כמתן תשובה שאינה מלאה וכנה על כל המשתמע מכך.
כאמור, נדרשים שלושה מרכיבים מצטברים לדחייה: הסתרה בכוונת מרמה, עניין מהותי וידיעת המבוטח כי מדובר בעניין מהותי.
בדיון התברר כי אין טענה כי המבוטחת ענתה תשובה לא מלאה וכנה במסגרת השאלות שנשאלה בהצעת הביטוח. לא הוצג המסמך שהציג את השאלות עליהן המבוטחת נדרשה להשיב ולא הוצגה ההקלטה בין הסוכן למבוטחת בשלב ההצעה לביטוח.
בית המשפט מציין כי הטענה של חברת הביטוח הינה ש"היה על המבוטחת לציין כי רכבים קודמים בבעלותה ניזוקו בזדון בנסיבות דומות, וזאת בעת בקשתה לערוך ביטוח לרכב האחר. עם זאת, שואל בית המשפט האם בנסיבות אלו היה על התובעת לגלות לחברת הביטוח אודות המקרים הנוספים?.
אופי הנזקים
כדי להשיב על שאלות אלו, בוחן בית המשפט האם הרכבים שניזוקו בזדון היו על שמה או אם לאו, וכן האם הרכבים שנפגעו ניזוקו בנסיבות דומות למקרה נשוא התביעה.
ביחס לשאלה הראשונה, התברר כי מבין שני הרכבים שניזוקו באירועים קודמים רק רכב אחד היה בבעלותה של המבוטחת ובית המשפט מדגיש כי האחריות להעדר הכיסוי מוטל על חברת הביטוח אשר לא עמדה בנטל להוכיח כי הרכב הנוסף היה בבעלות המבוטחת. בית המשפט מדגיש כי חברת הביטוח באמצעים פשוטים יכלה לבדוק אם הרכבים הקודמים שניזוקו היו שייכים למבוטחת.
ביחס לאופי הנזקים, התברר כי הרכב הקודם בבעלות המבוטחת כלל לא ניזוק מאש אלא ניזוק על ידי שכן בבניין אשר הזיק למספר כלי רכב ופגע ברכבה הקודם של המבוטחת. הרכב השני, שהינו בבעלות הגרוש של המבוטחת, ניזוק עקב פיצוץ מטען שהיה ברכב.
בית המשפט מסכם וקובע כי התשובות של המבוטחת כי רכביה בעבר לא נשרפו הינה תשובה מלאה וכנה, ביחוד כאשר המטען הוצמד לרכב שהיא אינה בעליו.
חובת הדיווח
בית המשפט מדגיש כי חברת הביטוח יכלה לבחון את גרסאות המבוטחת, לאמת את הנתונים מול השכן ומול הגרוש של המבוטחת, אלא שהיא לא עשתה כן והסתפקה בחקירה מצומצמת של החוקר הפרטי בלבד ובכך לא הצליחה לקשור בין מקרה ההתפוצצות של הרכב הקודם לאש שאחזה ברכב נשוא התביעה.
בית המשפט דוחה את הטענה כי יש לקשור בין הסיכון הקיים לכאורה לגרוש של המבוטחת לבין הרכב בבעלותה היא דרישה מרחיקת לכת של חברת הביטוח ואין להסיק על יסוד מקרה אחד, המאפיין נזק בזדון, מסקנות על רקע פעילות עבריינית לנזק נשוא התביעה.
בית המשפט מדגיש כי אומנם עדות המבוטחת לא הייתה יציבה, אך אין בכך כדי ללמוד כי המבוטחת הסתירה פרטים מתוך כוונה ולכן קובע בית המשפט כי חברת הביטוח לא הוכיחה כי המבוטחת הפרה את חובת הדיווח ביחס לאירועים קודמים, ולא הוכח כי היא הסתירה את המקרים הקודמים בכוונה על מנת לגרום לחברת הביטוח לבטח את רכבה.
בנוסף, הנזק בזדון שנגרם על ידי השכן לא היה צריך להוביל למסקנה כי המבוטחת תסבור כי רכבה החדש ינזק על ידי אלמוני שיצית בו אש.
"סיכון ביטוח ממשי"?
בית המשפט מדגיש כי בניגוד לפסיקה קודמת שבה נדחתה תביעה של מבוטח אשר לא גילה אודות עבר ביטוחי, כאן מדובר על מבוטחת שלא גילתה על אירועים נוספים ברכבים אחרים שאינם בבעלות המבוטחת והנזקים הם שונים מהנזק נשוא התביעה. נטל חובת גילוי ברמה כה גבוהה זו אין לו מקום והמבוטחת לא הסתירה מידע מהותי ולא הייתה עליה חובת דיווח אקטיבית בנסיבות אלו.
ביחס לטענת חברת הביטוח כי אף חברת ביטוח אחרת לא הייתה מבטחת אותה לו הייתה מודעת למקרים הנוספים – גם טענה זו נדחית בהעדר כל אסמכתה התומכת בטענה זו. בית המשפט מדגיש כי הסתמכות חברת הביטוח על עמדת החוקר הפרטי לפיה המבוטחת מהווה סיכון ביטוח ממשי, היא הערכה או המלצה ואין בה כדי ללמד שמבטח אחר לא היה מבטח את המבוטחת גם בדמי ביטוח מרובים יותר.
בית המשפט קובע כי התביעה מתקבלת במלואה ומחייב את חברת הביטוח בסכום הנזק בגין הרכב בצירוף הוצאות משפט, אגרת בית משפט ושכ"ט עו"ד.
בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.
הכותב הינו מומחה לתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה
