במהלך הכנס האחרון באילת פנו אליי סוכנים רבים בשאלה מסקרנת, שרבים טענו שעלתה להם ולנהגים המוכרים להם בכסף ובנקודות – מהי המהירות המותרת כאשר נכנסים לתוך צומת, ובעיקר לתוך צומת מצולמת?
יש המתייחסים לצומת כמסלול המראה ומגבירים את המהירות, העיקר לא לחצות באור אדום, ואילו אחרים מתייחסים לצומת כמסלול נחיתה ועושים הכל כדי להאט עד כדי עצירה, לעיתים תוך סיכון משתמשים אחרים בדרך.
כאשר מגיעים לסביבה מרומזרת, לצומת, יש לשים לב למופע הרמזורים אך גם לשילוט המוצב לפניו.
המהירות המותרת בצומת היא המהירות המותרת בקטע הכביש שבו ממוקמת הצומת. כלומר, אם נסענו בכביש שהמהירות המותרת בו היא 90 קמ"ש, ולפני הצומת אין הוראה אחרת, את הצומת ניתן לחצות במהירות של 90 קמ"ש.
מצלמות התנועה החדשות שהוצבו ברחבי הארץ בזמן האחרון יובילו לקבלה של דו"ח משטרה במידה והצומת נחצתה במהירות שמעל המותר. בהתחשב בתיקונים החדשים של גודל הקנס, הקנס יהיה גבוה וכואב לכל כיס.
בתקנות התעבורה ישנם מספר סעיפים הנוגעים למהירות מותרת בכביש. לדוגמא, תקנה 52 קובעת כי אין חובה להאט בכניסה לצומת, אלא אם כן, למשל, יש מעבר חצייה, הדרך לא פנויה, הראות מוגבלת, הצומת נמצאת בקרבת ילדים ואף נמצאים בה בעלי חיים. בתקנה זו ישנה רשימה של סיכונים צפויים המחייבים האטה. כלומר, אין התייחסות בתקנות להאטה רק בשל הימצאות רמזור, אך הופעת מעברי חצייה בצמתים היא שכיחה ולכן יש להאט.
חשוב לציין גם את תקנה 53 ,שקובעת איסור לבלימת פתע של רכב. בלימה פתאומית מותרת רק אם היא הכרחית כדי למנוע תאונה.
הקנסות הוגדלו
כדאי להזכיר כי המהירות המותרת בדרך עירונית היא 50 קמ"ש ובדרך שאינה עירונית המהירות היא 90 קמ"ש, למעט במקרים של שילוט הקובע מהירות אחרת. בדרך מהירה המהירות המותרת יכולה להגיע ל־110 קמ"ש. מהירויות אלו מתייחסות למרבית הרכבים המשמשים אותנו ביומיום, אך המהירות אינה זהה לאוטובוסים, לרכבים מסחריים שמשקלם עולה על 000,12 ק"ג, טרקטורים, מכונות ניידות ורכבים איטיים.
אגב, לאחרונה סוגיית הקנסות עברה רפורמה, והחל מה־23 במרץ 2017 הקנסות הוגדלו וחלקם אף הוכפל לכדי אלפי שקלים בגין עבירות מהירות.
אחתום בסוגיה נוספת שהועלתה בכנס והיא שאלת זהות הנהג – "לא אני נהגתי ברכב בזמן שהוא צולם נוסע במהירות". במקרה זה, בטענה כי אני, בעל הרכב, לא נהגתי, קיימת אפשרות לבקש הסבה של הדו"ח, לנהג שנהג בפועל.
לא מספיק להגיד ולהצהיר בבית המשפט "לא אני נהגתי", אלא שזו פעולה בעלת השלכות ולכן מומלץ לבצע אותה באמצעות עו"ד. הסבה ניתן לבצע עד 90 ימים מקבלת הדו"ח, על ידי משלוח דואר רשום למשטרת ישראל, בצירוף הודעה מיהו הנהג בפועל, העתק צילום רישיון הנהיגה שלו ותצהיר חתום על ידו, בו הוא מודיע כי הוא זה שאחז בהגה בתאריך האמור.
בכל מקרה, על בעל הרכב מוטל הנטל להוכיח מי נהג ברכב בעת שתועדה העבירה. במקרים אלה מומלץ להסתייע בעו"ד המתמחה בדיני תעבורה.
ועל כך נאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה – כל מה שנעשה, מחושב ומתוכנן מראש, אין מקריות, מראש מקדם נסוכה".
