התאונה של הדוגמנית שלומית מלכה, שהחליקה עם קורקינט חשמלי בשביל אופניים רטוב בתל אביב, החזירה לסדר היום את נושא ביטוחי הכלים החשמליים. ההערכה היא שבישראל יש כ-250 אלף אופניים חשמליים, ולמרות מעורבותם בתאונות קשות, המדינה אינה מחייבת את בעליהם בכיסוי ביטוחי. המדינה כן מגבילה בחוק את רוכבי האופניים החשמליים בגיל, ובמהירות המותרת, ומחייבת חבישת קסדה, אך גם אלו כמעט ולא נאכפים.
הכלים החשמליים לא מוגדרים ככלי רכב מנועי, ולכן בעליהם אינם מחויבים ברכישת ביטוח חובה. באוקטובר 2015 יצאה חברת שומרה לביטוח עם פוליסה ייחודית, ויחידה עד כה, לבעלי כלי חשמלי לכיסוי ביטוחי של צד ג' רכוש וגוף: "לפי הנתונים, ההערכה היא שרק כמה מאות רכשו את הפוליסה, למרות החשיבות ולמרות שהפרמיה זולה יחסית – כאלף שקל בשנה. הציבור אדיש, ולצערי גם סוכני הביטוח שלא הרימו את הכפפה ואינם מסבירים ללקוחות שיש להם אופניים חשמליים בבית, או כלי חשמלי אחר, את הסיכון הקיים ואת החשיבות של הכיסוי הביטוחי", אומר סו"ב אריאל מונין, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני ביטוח.
מונין הוסיף כי "נסיעה בכלים חשמליים יש בה סיכון לפגיעות גוף משני סוגים: 1. הרוכב עצמו, לו אפשר להמליץ מבחינה מקצועית לרכוש ביטוח תאונות אישיות, שכולל הרחבה לנסיעה על כלי דו גלגלי. 2. מי שעוד יכול להינזק גופנית הם הולכי רגל שהכלי החשמלי פוגע בהם, ואז עלול הרוכב להיתבע על ידי הניזוק בסכומי עתק. נכון להיום, קיימות תוכניות ביטוח בשוק, שהן גם ייחודיות לביטוח הנזקים לצד ג', וגם כאלו שהן חלק מביטוחי הדירה אותן אפשר להרחיב לכיסוי נזקים מעבר לשטח הדירה".
ל"ביטוח ופיננסים" נודע, כי חברה נוספת עומדת להגיש לרשות שוק ההון אישור לתוכנית ביטוח לכלים חשמליים המורכבת כנראה מהרחבת תאונות אישיות לכיסוי לרוכב עצמו ולצד ג'.
למרות שהמדינה מגבילה את רוכבי האופניים, החוקים אינם נאכפים | צילום: Fotolia
מלכה תוכל לתבוע אכ"ע
היבט ביטוחי נוסף לתאונה של מלכה הוא תביעה על אובדן כושר עבודה. ביטוח אכ"ע של "אמנים" הוא בדרך כלל פוליסה מיוחדת, שלא כל חברות הביטוח משווקות אותו. "אם למלכה היה ביטוח אכ"ע, היא בהחלט יכולה לתבוע את חברת הביטוח, אבל יש תקופת המתנה של 3 חודשים בדרך כלל, שרק אחריהם היא יכולה לתבוע", מסביר סו"ב יובל ארנון, יו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכה.
ועד כמה חשופה עירית תל אביב לתביעה מצדה של מלכה? מסביר עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת תביעות רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין וחבר ועדת הביטוח שלה: " רוכב סביר לא צריך לצפות כי במהלך חודש אוגוסט הוא עלול להחליק בנסיבות כאלו. שונה הדבר אם שלומית מלכה הייתה מחליקה במהלך חודשי החורף, כשאז פגעי מזג האוויר יוצרים מפגעים שכיחים וטיפוסיים כמו שלוליות ודרכים משובשות. כלומר, אם תוגש תביעה כנגד עיריית תל אביב, עשוי בית המשפט למצוא אותה כאחראית במידה כזו או אחרת לתאונה ולפיכך גם לחייבה לשאת בחובת תשלום פיצויים.
עם זאת, לשון התקנות מטילות חובה על רוכב קורקינט חשמלי לחבוש קסדה. מדובר על חובה שהפרתה יוצרת מצב בו הנפגע בהתנהגותו מגדיל את הסיכון להיווצרות פציעה חמורה יותר. לפיכך, יכולה הרשות המקומית שנתבעת לטעון כי הנפגע הפר את החובה שמוטלת עליו ומשכך מיוחסת לו מידה משמעותית של רשלנות תורמת, מה שיכול להקטין את הסכום שישולם לו, אם בכלל".
פסיקה תקדימית?
ממש לאחרונה קבע שופט בית משפט השלום בכפר סבא אלדד נבו, כי אופניים חשמליים עונים להגדרות בחוק הפלת"ד מ־ 1975 , לפיו רכב מנועי הוא רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ומשמש לתחבורה יבשתית. נבו אמר כי "דעתי היא שהאופניים החשמליים הנעים כיום בכבישי הארץ, בהחלט עונים על ההגדרה של כלי רכב הנע בכוח מכני. ייעודם הוא תחבורה יבשתית, לא כלי צעצוע לילדים, והם עושים שימוש בכביש, שהרי החוק אוסר עליהם לנוע על המדרכה".
את התביעה הגיש רוכב אופניים חשמליים שנפגע ב־ 2014 בתאונה עם רכב שהיה מבוטח בחברת ביטוח ישיר. החברה טענה כי הרוכב אינו זכאי לפיצוי, משום שאופניים חשמליים אינם מוגדרים בחוק כרכב מנועי.
אולם השופט נבו טען בפסיקתו כי "בית המשפט העליון קבע כי התייחסות פקודת התעבורה להגדרת רכב מנועי אינה מכרעת לצורך סיווג הכלי לצורכי חוק הפיצויים". השופט אמנם דחה את התביעה נגד ביטוח ישיר אך החליט כי התובע יוכל לקבל את הפיצוי מקרנית: "הרי בכך מגשימה קרנית את ייעודה הציבורי, שהוא הענקת פיצוי לנפגעי תאונות דרכים, אשר אין להם ממי לתבוע את נזקיהם לפי חוק הפלת"ד".
