הצעת החוק של ח״כ יואב קיש: רק הממשלה תוכל לאשר שינויים רגולטוריים משמעותיים

פעילותה האינטנסיבית והמעוררת מחלוקת של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון דורית סלינגר, הביאה ליוזמה בכנסת להגבלת סמכויותיה.

ח״כ יואב קיש (ליכוד) הניח בשבוע שעבר הצעת החוק, שבאה להגביל את סמכות הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון. על פי הצעת החוק, כל החלטה של הרגולטור תובא לשולחן הממשלה, כאשר לפני כן הבקשה תועבר לשר האוצר שיחליט האם ברצונו להביא את ההחלטה לאישור הממשלה. לדבריו, מטרת ההצעה היא למנוע מצב בו הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון יוכל להעביר על דעת עצמו שינויים רגולטוריים בעלי משמעות כספית גדולה – מעל ל־50 מיליון שקל.

חולש על כטריליון שקל

ח״כ קיש, שהוא יו״ר משותף בשדולת הגמלאים, מנמק את הצורך בחקיקה שהוא מציע בכך ש״הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון חולש היום על סכום עצום של כטריליון שקלים. הצעת החוק מבקשת להעביר את הבקרה על סכומים עצומים לידיה של הממשלה״. ח״כ קיש מוסיף בדברי ההנמקה: ״האמירה כאן היא ברורה – המדיניות הכלכלית בתחומי הפנסיה והביטוח של מדינת ישראל צריכה להיות בידיהם של אלו שנבחרו. מדובר במנגנון עצמאי שכמעט ואיננו מפוקח על־ידי אף אחד. לא ייתכן שפקיד, תהא דרגתו רמה ככל שתהא, תבטל ותשנה בהינף יד החלטות שנוגעות משמעותית לכיסו של כל אחד ואחת מאזרחי ישראל״.

בלשכת סוכני הביטוח מברכים על יוזמת החקיקה. ”לעיתים יש תחושה שהפיקוח יורה רפורמות והנחיות כדי לקבל כותרות בתקשורת. יש הרגשה בענף הביטוח שתפקיד המפקח על הביטוח הפך למקפצה לתפקידים בכירים בשוק הפרטי, ואז יוצרים כותרות חסרות אחריות של מי שאינו מכיר את השטח והדינמיקה בענף,“ טוען אורי צפריר, ממלא מקום נשיא לשכת סוכני הביטוח.

לדבריו, אחת הסוגיות השנויות במחלוקת בענף הביטוח הפנסיוני היא הרפורמה הקרויה ”קרן פנסיה ברירת מחדל“. לפי רפורמה זו עד אפריל 2016 יתנהל מכרז פנסיוני שיוביל אגף שוק ההון בקרב קרנות הפנסיה, והקרן שתציע את דמי הניהול הנמוכים ביותר תזכה להפוך לקרן פנסיית ברירת המחדל של החוסכים במשק שמעסיקיהם לא דאגו להם להסדר פנסיוני מיטיב.

רוצה להיות כחלון של הביטוח

צפריר: ״לטענתה, מכרז כזה יביא להורדת דמי הניהול, מה שיפעל לטובת המבוטחים החלשים. לדעתי, יקרה בדיוק להיפך. הקרן שתציע את המחיר הנמוך ביותר ותזכה, לא תוכל לתת שירות סביר ללקוחות, כי היא תצטרך לקצץ בשירותים שלה כדי לא להפסיד כסף. המבוטח רק יפסיד מזה כי לא יהיה מי שייעץ ויגן עליו מול הקרן.

״המפקחת רוצה שמעביד של 20 עובדים יעשה מכרז לפנסיה. איזו חברת ביטוח תיגש למכרז כזה? את חברות הביטוח מעניינת חברה עם 20 עובדים שמרוויחים 5,000־6,000 שקל בחודש? אלו סיסמאות ריקות מתוכן. היא רוצה להוריד את דמי הניהול? היא יכולה לעשות את זה בחקיקה, בתקנות. למה לא ללכת בדרך המלך אלא בדרכים עקלקלות שמסבכות את כל הענף? סלינגר רוצה להיות כחלון של הביטוח, אבל היא שוכחת שהרפורמות של כחלון יכלו להיות יעילות בשוק הסלולר, אבל אי אפשר להשוות את שוק הסלולר לשוק הביטוח. בשוק הסלולר יכול הלקוח לעבור ממפעיל אחד לשני רק בגלל שאלת מחיר החבילה או טיב השירות; ביטוח הוא תחום הדורש ידע, מקצועיות והכרה של חוקים, של כללים ותקנות.

״אנחנו בעד שינויים, אבל שהשינויים יתחשבו בדינמיקה בשוק ובאופן בו עובד הענף ולא ליצור בו כאוס על ידי הנחתות של רפורמות״

בהתאחדות התעשיינים בירכו על הצעת החוק. נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש: ״אנו שמחים ומברכים על הגשת הצעת החוק. הצעה זו רלוונטית יותר מתמיד, לאור התנהלותה של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, דורית סלינגר. אכן יש להגביל את סמכותה, ועל פעילותה להטיל פיקוח מטעם ועדת הכספים״.

שרגא ברוש, שהוא גם יו״ר נשיאות הארגונים הכלכליים, תקף לאחרונה בשם המעסיקים הפרטיים את הרפורמה של סלינגר ״קרן פנסיה ברירת מחדל״. במכתב ששלח ליו״ר ועדת הכספים משה גפני דרש ברוש לכנס דיון דחוף בנושא בוועדת הכספים, משום שלטענתו סלינגר פרסמה את הרפורמה ״ללא קיום דיון עם ארגוני העובדים והמעסיקים ובזלזול בוטה ברוח ההסכם (בין ההסתדרות למעסיקים. ר.מ.)״.