הצעת חוק: להאריך תקופת ההתיישנות בתביעת ביטוח מ־3 ל־7 שנים

ח"כ איציק שמולי: "קביעת תקופה התיישנות מקוצרת פוגעת באופן קשה במבוטחים ובמיוחד במוחלשים שבהם". בהצעת חוק נוספת הוא מציע לאסור התניית תגמולי ביטוח בחובת סודיות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) הגיש הצעת חוק פרטית להארכת תקופת ההתיישנות של תביעת ביטוח, כפי שהיא מופיעה בחוק חוזה הביטוח, משלוש שנים לשבע שנים. בנוסף מציע שמולי בהצעת החוק שלו לחייב את חברת הביטוח להתריע בכתב בפני המבוטח, 12 חודשים לפני סיום תקופת ההתיישנות, ובהודעה נוספת 3 חודשים לפני סיומה. זאת במקרה והמבוטח פנה אל המבטח בתביעה לקבלת תגמולים.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "בניגוד למסגרת הזמן שנקבעה בחוק ההתיישנות (שבע שנים ברוב התחומים), חוק חוזה הביטוח קובע תקופת התיישנות מקוצרת בת 3 שנים במקרה של נכות או מחלה, החל מהרגע שקמה למבוטח הזכות לתבוע את תגמולי הביטוח.

"קביעת תקופה התיישנות מקוצרת פוגעת באופן קשה במבוטחים ובמיוחד במוחלשים שבהם. הזכאות לתבוע סיוע נשללת מקשישים ונכים, אשר שילמו שנים ארוכות פרמיות לתאגידי הביטוח, על אף שתביעתם צודקת, והם נידונים לחיים של מחסור. המציאות מלמדת כי אוכלוסיות אלו מתקשות באופן מיוחד בבירור זכויותיהן ובמיצוין, ולכן נפגעות יותר. זאת ועוד, אפילו במקרים בהם חלה פגיעה תפקודית ממשית בעקבות מחלה או תאונה אשר הצריכה שיקום ממושך, והובילה לכך שרק לאחר שנים התפנה המבוטח לטפל בתביעה, הספירה מתחילה מקרות אירוע התאונה ולא באים בחשבון שיקולים אחרים".

עוד מודגש בדברי ההסבר להצעת החוק כי "רק הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת את מרוץ ההתיישנות, אולם הגשת תביעה או דרישה לחברת הביטוח ואף ניהול משא ומתן עמה אינם מאריכים את תקופת ההתיישנות. גם במקרים שבהם יש מקום להיוועצות עם אנשי מקצוע (סוכן הביטוח או רופא לשם קבלת חוות דעת, למשל), אין הדבר משפיע על חישוב תקופת ההתיישנות.

ח"כ שמולי

"מצב משפטי זה מוביל לתוצאה אבסורדית שבה חברת הביטוח יכולה להשתהות בחוסר תום לב, בטענה שהיא מטפלת בתביעתו של המבוטח ובוחנת אותה, דורשת מסמכים נוספים וכדומה, והוא אינו ער לכך שבינתיים חולפת תקופת ההתיישנות. כמו כן, נתגלו מספר מקרים שבהם ניהלה חברת הביטוח משא ומתן עם המבוטח תוך רמיזה כי ייתכנו שיפורים בהצעה, אולם בין לבין חלפה לה תקופת ההתיישנות והוא לא קיבל בסופו של התהליך את התגמולים שהיה זכאי להם.

"לפיכך, מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות לעניין תביעת תגמולי ביטוח משלוש שנים לשבע שנים, מיום שקמה למבוטח הזכות לתבוע תגמולים. מוצע לחייב את חברת הביטוח להודיע מבעוד מועד למבוטח שעדכן אותה, או הגיש לה בקשה לתגמולים, או שמצוי עמה בהליך משא ומתן, על סיום תקופת ההתיישנות – על מלוא משמעויותיה, למשל – כי המשך משא ומתן מעבר לתקופת ההתיישנות עלול להביא לאובדן מלא של זכויותיו. ההצעה תסייע למבוטחי הסיעוד, הנכות והבריאות למצות את זכויותיהם בצורה טובה יותר ותביא לאיזון נכון והוגן יותר בין הצדדים".

הצעת חוק נוספת

ח"כ שמולי הניח הצעת חוק נוספת, לאיסור התניית תגמולי ביטוח בחובת סודיות. על פי ההצעה, יתווסף סעיף 31 א בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א־ 1981 : "איסור התניית תשלום תגמולי ביטוח בחובת סודיות. לא יהיה תוקף לתנאי בהסדר בין מבטח ומבוטח המתנה תשלום תגמולי ביטוח בחיוב המבוטח בשמירה על סודיות אודות ההסדר שהושג בין הצדדים".

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "בשנת 2016 הוגשו לבית המשפט כ־ 13,426 תביעות ביטוח סיעוד אשר רק מיעוטן הגיעו להכרעת דין ואילו מרביתן המוחלט (97.5%) נסתיימו בפשרה. כיום חברות הביטוח מסרבות בתוקף לשלם תגמולי ביטוח למבוטחים הזכאים לתגמולים מתוקף הסדר הפשרה שהושג (בין אם בחסות בית המשפט ובין אם לאו), אלא אם כן מתחייב המבוטח לשמור על סודיות מוחלטת אודות פרטי ההסדר שהושג וכן על עצם קיומו של המסמך".

עוד מוסבר בהצעת החוק, כי "השיעור הגבוה מאוד של ההסדרים המסתיימים בפשרה מעלה חשש כי חברות הביטוח פועלות באופן מכוון להביא את מבוטחיהן בפני בית המשפט גם במקרים שבהם זכאותם לתגמול ברורה. גם הזמן פועל במקרים אלו לרעת המבוטח הזקוק לתגמול חברת הביטוח לצורך מימון הטיפול. הטלת חובת הסודיות כתנאי לקבלת התגמול נועדה למנוע מאחרים ללמוד על מסוגלותם של המבוטחים לממש את זכאותם מחברת הביטוח, שמתעקשת ועומדת על סירובה בראשיתו של תהליך.

"חשיפת ההסדר עשויה להראות כמה גדול הוויתור שמוכנה חברת הביטוח לעשות במקרים בעלי מאפיינים כאלה ואחרים. הסתרת פרטים אלו פועלת באופן ברור נגד האינטרס הציבורי בכלל וציבור המבוטחים של אותו גוף מבטח בפרט ויש בה כדי ללמד על חוסר הסימטריה בין הצדדים.

"לפיכך מוצע לשנות את המצב הקיים ולמנוע מתן תוקף לתנאי בהסדר הקובע חובת סודיות של המבוטח כתנאי לקבלת תגמוליו שקמו לו מעצם זכויותיו בפוליסה. כך, ייווצר מצב הוגן יותר בין הצדדים וייתכן שגם חברות הביטוח לא יעשו שימוש תדיר כל כך בבתי המשפט ככלי להתשת המבוטחים. כמו כן, אי הסתרת פרטי הפשרה תאפשר גם למבוטחים אחרים שמצויים במצב דומה למצות בצורה מיטבית את זכויותיהם מול חברת הביטוח".

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email