המגיפה השחורה פרצה באמצע המאה ה-13 וקטלה כ-35 מיליון איש בסין, וכ-25 מיליון מאוכלוסיית יבשת אירופה – כ-30% מהתושבים ביבשת.
היא גרמה למחסור חמור בעובדים ומחסור גדול אף יותר במגוון הסחורות החקלאיות. המגיפה נמשכה כחמש שנים ובסיומה – כוח העבודה נותר על כנו, האבטלה נעלמה, ההשקעה בחינוך עלתה, חלק מההשקעה במחקר לפתרון המגיפה דחף דור צעיר ונלהב לתחומי לימודי הרפואה, המתמטיקה והאומנות.
זאת הייתה תקופת הרנסאנס שנולדה והביאה עמה פריחה לכלכלת אירופה והעולם כולו. בטווח הארוך ובראי ההיסטוריה הכלכלית – המגיפה השחורה הייתה הטריגר לצמיחה כלכלית ולשינוי חברתי ותרבותי.
ההשוואה אולי קיצונית מדי, אך התוצאה של הכלכלה תהא זהה גם הפעם כאשר נגיף הקורונה יחלוף מן העולם עם בוא הקיץ. התיקון בשווקים הינו תהליך מתבקש לאחר עשר שנות גאות, הכסף נע ממקום למקום, הן האוכלוסייה והן הצריכה גדלות והשווקים בסיכומו של דבר יחזרו לעלות.
אם נחזור ל"ביצה המקומית" נראה כי משברים הינם חלק בלתי נפרד מהצמיחה ורק הטריגר משתנה ממשבר למשבר.
ביניים: כפר גלובלי
בשנת 1983 הבנקים הולאמו והשוק קרס לאחר חקיקת חוק ההסדרים. ממשלת האחדות יצאה לדרך חדשה, דבר שהוביל עמו את ירידת האינפלציה ואת ירידת האבטלה, גל הפריחה הזה ארך כעשר שנים ונמשך עד לשנת 1994. הפעם הטריגר היה עצירת האשראי על ידי הרגולטור בכדי לעצור רכישת המניות.
השווקים הגיבו בחריפות ולאחר כשנה שוב החל גל צמיחה, העולם הפך לגלובלי, מניות התקשורת, האינטרנט והמכשירים הניידים בישרו על עידן חדש בפתח, הגל היה מהפכני והפך את העולם כולו לכפר גלובלי אחד.
קצב העליות היה מהיר במיוחד, מניות חברות הטכנולוגיה החלו להיסחר במכפילי רווח דמיוניים, עד שנת 2000 הטריגר הגיע בדמות בועת מניות הטכנולוגיה ולבסוף – התפוצצה הבועה והשוק עבר למצב תיקון למשך שנה.
המשקיעים חיפשו חוף מבטחים והשקיעו בנדל"ן, הגל החדש צבר תאוצה ונמשך כשמונה שנים והפעם הטריגר היה מחנק אשראי והלוואות מגבות. משבר הסאב-פריים התפוצץ בשנת 2008, לאחר ירידה של חצי שנה בשווקים – הם חזרו לעלות במשך עשור שלם על אף מהמורות קטנות בדרך בדמות מלחמות סחר, ברקזיט ואשראי מנופח.
משבר הקורונה הוא הטריגר לתיקון או "המחט התורנית" לפיצוץ הבועה בה אנו חיים כיום. בסיום התיקון, השווקים ייצאו לדרך חדשה וזוהי מחזוריותם של השווקים. לכן, הפאניקה מיותרת ותיאוריות האפוקליפסה יחכו לפעם נוספת.
גם אנו, בתור אנשי מקצוע הממונים על חסכונות הציבור, יכולים בתקופות משבר לגדר את ההשקעות על ידי השקעה בנכסים בלתי סחירים המניבים תשואה מובטחת ללא תלות בשוק ההון.
השינוי ניתן לביצוע גם במסלול ההשקעה למשקיעים שהקופות שלהם עומדות לפני מימוש בטווח הקצר.
וירוס הקורונה עצמו אין בו בכדי לאיים על השווקים אלא הוא הטריגר לתיקונן של בעיות נוספות שבסיומן ייצאו השווקים לדרך חדשה.
הכותב הוא חבר הוועדה הפיננסית בלשכה, מרצה לביטוח ושוק ההון
