"מהניסיון הרב שיש לי בתחום, כשיש הרבה גורמים שמעורבים באסון כמו זה שאירע בהר מירון, אז הבריחה מאחריות היא שקובעת את התוצאה בסוף לגבי פיצוי הנפגעים", טוען עו"ד וסו"ב פיני חג'ג', יו"ר MDRT ישראל. לדבריו, לאחר שסייר באזור אסון הכרמל, "שנה לאחר מכן, עדיין היו בתים חרוכים, כי לא היה להם ביטוח. הניזוקים קיבלו 40 אלף שקל שכר דירה למגורים בעיר נשר. אלה הפנים של אחריות קולקטיבית בישראל".
הוא מותח ביקורת חריפה על היעדר כיסוי ביטוחי מספק לאירוע וקובע נחרצות כי מדובר בתופעה כלל ישראלית. "מישהו קנה כיסוי של 18 מיליון שקל באיילון ביטוח, שיכול אולי לכסות תביעות של כמה מקרים בודדים. מדובר בחוסר הבנה בסיסית של הסיכונים הכרוכים בקיום אירוע מסוג זה, מה עוד שהיה ברור שהתשתיות הקיימות אינן מספקות בלשון המעטה", ציין והוסיף: "האחריות בשטח הייתה של המשטרה/מפקד המחוז, שזו בעצם המדינה, אבל היו שם הרבה אנשים בעלי תפקידים שידעו שאין תשתית בסיסית לעמוד בקיום אירוע שיכיל מאות אלפי אנשים".
אז מה מצפה לנפגעי האסון מבחינת פיצויים? בתקשורת מדברים על מיליונים לכל נפגע.
"לדעתי רוב האנשים יישארו בלי כסף, כי לא יימצא מישהו, או גורם מסוים, שהתרשל ברמה האישית ושניתן יהיה לתבוע אותו.
"הפיצויים שיינתנו מהמדינה יהיו "דוגמתיים", לדעתי, משהו כמו 100 אלף שקל להרוג, זאת משום שלא יימצא קשר סיבתי ישיר לאסון. כמו שעשו בנחל הקישון – המדינה לא הודתה שהיה קשר סיבתי שחיילים חלו, מתו בגלל שצללו בנחל, אבל החליטה לפנים משורת הדין להכיר בהם כנכי וחללי צה"ל".
"מזלזלים ברכישת כיסויי ביטוחי מתאים"
"כעו"ד אני אוהב את שכל הקצוות סגורים. כסוכן ביטוח אני מבקש את כל הכיסויים, אבל בעולם שבו אני חי, כ-80% מהמבוטחים הגדולים 'מחפפים', למרות שאני מתריע בפניהם שלא יוכלו לספוג נזק כזה אם ייגרם להם. יזם מסוים שבונה פרויקט ששווה 150 מיליון שקל, ביקש ביטוח על סך של 4 מיליון שקל כדי לחסוך בפרמיה. אני לא מבין איך קבלנים מרשים לעצמם לחפף ברכישת ביטוחים לאחר האסונות שקרו באתרי הבנייה בשנים האחרונות".
