הרישיון לא בתוקף? מסתבר שהביטוח דווקא כן בתוקף

חברות הביטוח מסרבות לפצות נהגים שנסעו ללא רישיון תקף. אבל ישנם מקרים בהם מגיע למבוטח פיצוי גם במצבים כאלה
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

שמעון נהג ברכבו לבית חברו כדי ש לצפות ביחד במונדיאל. תוך כדי זמזום שירים להנאתו, פגע שמעון ברכב שנסע לפניו. שמעון פנה לחברת הביטוח כדי שתכסה את הנזק, אולם זו טענה שמאחר שהוטל עיקול על רישיון הנהיגה שלו, רישיונו לא תקף – ולכן היא אינה צריכה לפצותו.

ראובן שכח לשלם את אגרת רישיון הנהיגה, וכאשר היה מעורב בתאונת דרכים טענה חברת הביטוח כי "נהגת בניגוד לתנאי הפוליסה, הואיל ולא היה בידך רישיון נהיגה בר תוקף".

האם צודקות חברות הביטוח בטענתן שהן אינן חייבות לשלם תגמולי ביטוח במקרה של עיקול או שלילה ללא ידיעת המבוטח?

גון גבע
גון גבע

לפי פקודת התעבורה, לא ינהג אדם ברכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף. סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים דן במקרים בהם יש להגביל את זכאותם של נפגעים לקבלת פיצויים. על פי החוק, אדם הנוהג ברכב ללא רישיון מתאים, לא יהיה זכאי לפיצויים, זאת למעט רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה (עד שנה) או מחמת הגבלה שהוטלה לפי חוק ההוצאה לפועל. חשוב להבהיר שהחוק אינו מתייחס בסעיף זה לאדם שנוהג ללא רישיון כלל – מי שמעולם לא עבר מבחן רישוי ולא הונפק לו מעולם רישיון נהיגה. התנהגות זו נחשבת, הן על-ידי המחוקק והן על ידי בתי המשפט, לעבירה חמורה ביותר, והדבר דומה למי שנוהג לאחר שנשלל רישיונו על ידי המשטרה.

מקרה שונה הוא של נהיגה במצב של אי חידוש רישיון – דהיינו נהג שהיה לו בעבר רישיון נהיגה, אך רישיונו פקע מחמת אי תשלום אגרה. מדובר בשלילת רישיון עקב מניעה כלכלית או טכנית לחידושו. על פי החוק, כאשר הרישיון פקע מחמת אי תשלום אגרה, במקרה של אירוע תאונתי (ללא נזקי גוף) , תשלם חברת הביטוח פיצויים עבור נזקי רכוש, למרות שבעת התאונה לא היה לנפגע רישיון תקף. ההסבר לכך הוא כי מדובר בעניין פורמאלי באופיו, שאינו משליך על כושרו של הנהג לנהוג. הוראה דומה קיימת גם במקרה של תאונת דרכים בה אירעו נזקי גוף (מפציעה ועד מוות).

 

איפה הרישיון, לעזאזל?
איפה הרישיון, לעזאזל?

נשאלת השאלה, מה קורה במצב בו הוטל עיקול על רישיונו של הנהג מחמת חוב? האם במקרה של תאונת דרכים, תשלם חברת הביטוח פיצויים עקב נזקי רכוש או גוף, למרות שהמבוטח אינו מחזיק רישיון נהיגה בתוקף?

כאשר בתי המשפט דנים בפרשנות סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הם מסבירים כי ביסוד החוק עומדות מטרות שונות, סוציאליות מחד והרתעתיות מאידך. בתי המשפט עושים הבחנה בין מצבים טכניים ובין מצבים מהותיים בבואם לפרש את הסעיף. השופט יצחק אנגלרד (לשעבר שופט בבית המשפט העליון) קובע בספרו "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים" שהיעדר הרישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה נעוץ בדבר פורמלי, שאין בו כל ממד מהותי הקשור לבדיקת כושר, ועל כן מן הראוי לעשות מאמץ מיוחד כדי למנוע את הסנקציה החמורה של שלילת זכאות בשל מחדל פורמלי.

הבחנה זו באה לידי ביטוי כבר בשנת 1997, בפסקי דין של בית המשפט העליון שהדגישו פעם אחר פעם את תכליתו הסוציאלית של חוק הפיצויים. לאור זאת, ניתן לעשות היקש בין מצב בו נשלל רישיונו של הנהג מחמת אי תשלום אגרה, ובמקרה זה יהיה זכאי אותו מבוטח לפיצויים, לבין מקרה בו נשלל רישיונו של הנהג עקב עיקול (על־ידי ההוצאה לפועל, למשל) ולא עברה שנה מיום השלילה. עיקול תוך שנה אינו מהווה עילה לאי תשלום, בדומה למי שלא שילם אגרה בגין רישיונו במשך שנה (במקרה של נזקי גוף). במצב כזה ייחשב רישיונו כאילו הוא בתוקף. בשני המצבים לא מדובר בנהיגה רשלנית של הנהג, לא במצבים טכניים של חוסר תשלום לצד ג' (אגרה למשרד הרישוי ותשלום חוב לנושה).

המסקנה הנגזרת מכל הדוגמאות שהבאנו הינה כי חברת הביטוח חייבת לשלם תגמולי ביטוח גם במקרים בהם המבוטח נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף במקרים מסוימים, כדוגמת אלה שנסקרו בכתבה זו.

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email