הרשות החדשה תשפר את "פעילות שוק ההון ותגביר את רווחתו הכלכלית והחברתית של האזרח בישראל", אמר שר האוצר, משה כחלון, על הצעת החוק להקמת הרשות לשוק ההון, הביטוח והחיסכון, אך מסביב הרוחות סוערות וההחלטה שהתקבלה "פה אחד" בתחילת השבוע גורפת ביקורות רבות. תחילה היו אלה חברות הביטוח שהתנגדו בריש גלי, אבל כעת מתברר שלקבלת ההחלטה קדמו הסתייגויות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הבריאות, יעקב ליצמן ושר הרווחה, חיים כץ.
על חשיבות עצמאותה של רשות פיקוח פיננסית עמדו ארגונים בין לאומיים כמו ה־OECD וקרן המטבע הבין לאומית שהדגישו את החשיבות ביצירת רגולטור עצמאי בישראל, שישמור על ציבור המבוטחים והחוסכים. ואולם, ראש הממשלה הסתייג ממתן עצמאות מלאה לרשות על רקע מאבקו האחרון בנושא מתווה הגז נגד הממונה על ההגבלים שפרש, דייוויד גילה. נתניהו טען בישיבה נגד רגולטורים "עצמאיים מדי" כלקח מהמאבק מול גילה ולאחר שרשות עצמאית אחרת ש"גילתה עצמאות רבה מדי" (רשות החשמל), הוכפפה למעשה לשר האנרגיה.
כץ הכניס תיקון
למרות שהצביע בעד הקמת הרשות, ליצמן ידרוש להגביל את עצמאותה, כך שכל החלטותיה בתחום ביטוחי הבריאות יהיו כפופות למדיניות הממשלה. ליצמן חושש שהחלטות הרשות בתחום ביטוחי הבריאות ישפיעו על הרפואה הפרטית בישראל וכתוצאה מכך יגדל הלחץ המופעל על הרפואה הציבורית. שר הבריאות ידון בנושא עם סגן שר האוצר, יצחק כהן, האחראי על ההקמה בפועל של רשות הפיקוח החדשה במטרה להגיע להבנה שתאפשר התחשבות בשיקולי מדיניות הממשלה, תוך פגיעה מינימלית בעצמאותה של הרשות החדשה. התנגדות עזה לעצמאות של הרשות החדשה נשמעה גם מצידו של שר הרווחה שאף הצליח להכניס תיקון קטן בתזכיר החוק. לפי התיקון של כץ, כל שינוי בתקנון האחיד של קרנות הפנסיה יחייב אישור של ועדת הכספים של הכנסת.
כוח בלתי מרוסן
מצידן של חברות הביטוח הביע מנכ"ל האיגוד, מאיר שביט, התנגדות להקמת הרשות וטען שתזכיר החוק יגרום להרחבת סמכויות הממונה במקום להביא לעצמאותה. "מתן כוח בידי גוף מסוים, כל גוף, מבלי להגביל כוח זה באמצעות מנגנונים מרסנים עלול בסופו של דבר לגרום לשימוש בלתי מרוסן בכוח זה", כתב שביט במכתב אל היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס. "הרעיון המוצע מצריך בחינה עניינית וספק רב בעינינו האם יש תועלת ציבורית בשינוי המוצע".
שביט מתנגד להרחבת הסמכויות של הממונה גם על חברות אחזקה של גופים מוסדיים. "חברת אחזקה אינה גוף מוסדי ופעילותה עשויה להשתרע על מישורים שונים ומגוונים שאין בינם לבין הנושאים שבאחריות הממונה דבר וחצי דבר. הניסיון של הממונה להשליט את מרותה על חברות מסוג זה הוא ניסיון לערב מין בשאינו מינו".
את הרשות החדשה משווה שביט לרשות ניירות ערך ורשות ההגבלים העסקיים וטוען כי אלו אינן רגולטור ואינן יוצרות נורמות חדשות שאינן קבועות בחוק. "יש לקבוע הוראות המחזירות לשר האוצר, לוועדת הכספים או לכנסת את הסמכויות ליצירת נורמות חדשות כחלק בלתי נפרד של ההצעה", דרש.
איש ציבור כיו"ר
בין היתר הציע שביט למנות איש ציבור מתאים כיו"ר הרשות החדשה, שיהיה מעל הממונה וסמכויותיו ייגזרו מהתפישה לפיה אין להעניק לממונה סמכויות בלתי מוגבלות. כמו כן הוא הציע לא לבטל את המועצה המייעצת ואף לחזק את מעמדה ולהוסיף להרכב המועצה גם נציגים מטעם בנק ישראל ומטעם הרשות לניירות ערך, בנוסף לנציגי אקדמיה ואישי ציבור.
לדעת חברות הביטוח, יש לחייב את הממונה לקבל את אישור שר האוצר והוועדות הרלבנטיות בכנסת (ועדת הכספים, ועדת הכלכלה, ועדת העבודה והרווחה) לקביעת הוראות בעלות אופי תחיקתי והוראות מהותיות חדשות. לבסוף דורש שביט לחייב את הממונה על הרשות לבחון הוראות רגולציה חדשות ולנמקן, בין היתר, במבחני עלות־תועלת לציבור ולענף הרלוונטי.
בלשכת סוכני ביטוח סבורים כי גוף מסוג זה זקוק לבלמים. "גם רשות ניירות ערך לא מחוקקת לבד חוקים", אמר יו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכה, יובל ארנון. "השאלה איך מנהלים כזה גוף. גם להם אין תשובות לשאלות שאנחנו שואלים. שאלנו איך יעבוד המנגנון ומה יהיו הסמכויות ולדעתי גם הם לא בשלים או יודעים איך ההליך יעבוד בעתיד. ועדת הכספים יודעת לאזן דברים כאשר בצד אחד נמצאים פקידים ובצד שני פוליטיקאים, וצריך לוודא שלא הפקידים הם שמנהלים את המדינה. ברגע שזה יוצא מהאיזון יכולה להיות סכנה שלא תהיה בקרה וייעשו דברים שאולי יתבררו כטעות".
