חלומו של כל משקיע הוא להיכנס לבורסה כשהמניה בתחתית ולמכור אותה רגע לפניי שהיא מגיעה לשיא. אולם "הנבואה ניתנה לשוטים" וחשוב לזכור: לצד האפשרות להרוויח קיימת תמיד אפשרות גם להפסיד.
הבעיה היא לתזמן את העיתוי המדויק – מתי להיכנס לשוק או למניה ומתי לצאת. התזמון עצמו נמצא כבר בחדשות המתפרסמות ובחוקים הלא כתובים של מסחר במניות. השווקים נוהגים לתמחר ציפיות, לכן מדדי השוק תמיד מקדימים את הכלכלה הריאלית.
עצם הציפיה היא שמציתה את הגפרור של ריאלי העליות. הציבור עצמו נוהג לפקוד את הבורסה באיחור. סיכון העיתוי – שהינו מסיכוני הפיננסיים הקיימים בשוק – קיים במיוחד אם זקוקים לכסף בטווח הקצר, היות והניבוי לשנים הקרובות פחות מדויק (לעומת טווח ארוך יותר).
הכלכלה איננה מדע מדויק. היא מחזורית, פועלת בגלים של גאות ושפל ורצופה במשברים המהווים גם הזדמנות, והיעדרות מהשוק עלולה למנוע תשואה נהדרת לכסף. ההיסטוריה מלמדת שהשקעה לטווח ארוך – כולל בעתות משבר – הינה ההשקעה הטובה והבטוחה ביותר. משקיעים שלא נתנו לפאניקה ולחרדה להשתלט עליהם זכו ליהנות מהתאוששות השוק מאוחר יותר.
עצתי לכם: אל תנסו לתזמן את השוק, היות שאי אפשר לנצח את השוק לאורך זמן. גם בהשקעה בשוק תנודתי – התאימו לכל לקוח את המסלול ורמת הסיכון המתאימה לו ולצרכיו בתחום הפיננסי והפנסיוני כאחד, ותנו לכסף לעבוד עבורו.
הכותבת היא חברת ועדת הפיננסים בלשכת סוכני ביטוח
