התובעת טענה כנגד חברת הביטוח: "אין עם מי לדבר"

האם לא הגיעה העת שחברות האשראי יקבלו קוד גבייה מדויק מחברות הביטוח ביחס לחיוב המופיע בדיווחים החודשיים?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בבית המשפט לתביעות קטנות נדונה עניינה של מבוטחת אשר הלינה על כך שחברת הביטוח מטעה אותה בדיווחים השנתיים, וכן הלינה על כך שנגבים ממנה פרמיות לביטוח חיים שהיא כלל לא רצתה בו ואין לה עם מי להפגש בעניין.

לכאורה תביעה קטנה, אלא שהבקשות שהועלו שם נגעו לליבי בנוגע לקושי בו מצוי הציבור בהבנת עולם הביטוח המעצים את חשיבות סוכן הביטוח המקצועי ובעל הרשיון. אני מדגיש עובדה זו כי בעיני קיימת חשיבות רבה לכך שהציבור ידבר עם בעלי מקצועי מורשים אשר ילוו אותו בנבכי עולם הביטוח.

התלוננה גם כנגד השירות הלקוי. למצולמת אין קשר לנאמר | צילום: shutterstock

ביחס לשירות, טענה התובעת כנגד משך ההמתנה לשירות הטלפוני של חברת הביטוח, טענה כנגד המענה האוטומטי ושאלה מדוע חברת הביטוח לא מקצה ימים ושעות קבועות למתן שירות פנים אל פנים עם אדם בר סמכא בענייני ביטוח, על מנת שמבוטחים יוכלו לבוא ולברר איתו דברים שלא ניתנים לבירור בטלפון.

בנוסף, הלינה התובעת כי היא לא רכשה את ביטוח החיים אשר בגינו היא מחוייבת כבר משנת 2015, והביטוח נעשה ללא ידיעתה וללא הסכמתה. עוד הוסיפה התובעת, כי בדפי החיוב של חברת האשראי מופיעים חיובים תחת "ביטוח בריאות" אלא שלפחות אחד צריך להיות ביטוח חיים – אותו ביטוח שהיא כאמור לא רכשה לטענתה.

התובעת הכחישה

חברת הביטוח השיבה כי התובעת מבוטחת בשתי פוליסות האחת לתגמולי סיעוד, והשניה לביטוח חיים. הפוליסות נמסרו לתובעת במועד הרכישה, והתובעת לא ביקשה לבטלן. 

חברת הביטוח אף הציגה הקלטות שיחה ובין היתר, שיחה יזומה של חברת הביטוח לתובעת לצורך שיווק ביטוח חיים למקרה פטירה. בשיחה התובעת מסרה את הפרטים הנדרשים לרבות שמות המוטבים (ילדיה) ואף נעשה שיקוף לשיחת המכירה, אלא שהתובעת הכחישה כי היא זו אשר מדברת בשיחה.

בית המשפט אשר ישב על המדוכה קבע כי ככלל, הנטל להוכיח את התביעה הינו על התובעת שהרי  "המוציא מחברו, עליו הראיה". לכן, על התובעת להוכיח בבסיס התביעה את האחריות של חברת הביטוח, את הנזק שנגרם והקשר בין האירוע לנזק. במקרה זה קובע בית המשפט כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את טענותיה, וכי בית המשפט לא שוכנע שנפלו ליקויים בתקשורת אשר הובילו לנזק כספי. בית המשפט מדגיש כי ראוי שבכרטיסי האשראי יופיע השם המתאים לשם הפוליסה, אלא שלא היה בכך כדי להוביל לגבייה ביתר. 

נשמעה בקולה

בית המשפט קובע כי ביחס לגביית הכספים בפוליסת ביטוח החיים, הרי שהתובעת נשמעה בקולה רוכשת את הפוליסה, ולכן הוא דוחה את טענת התובעת כי השיחה לא נערכה עימה, וזאת מאחר שקיים דמיון, "עד כדי זהות", כלשון בית המשפט לקולה של התובעת, ובשיחה אף נמסרים פרטים אישיים רבים, וקשה להבין מדוע מישהי אחרת תבחר לעשות לתובעת ביטוח חיים ולרשום את ילדי התובעת כמוטבים. בית המשפט מבהיר לתובעת את סמכותו העניינית ביחס ליתר טענותיה השונות ולבסוף דוחה את התביעה ומחייב את התובעת בהוצאות חברת הביטוח.

בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור על ידי הצדדים.

דבר היועמ"ש: התביעה הזו מעלה מספר נקודות למחשבה. ראשית, זו דוגמה למצב בו מבוטחת מגישה תביעה בשביל לקבל מידע לאחר שלטענתה היא לא זכתה לקבלו מחברת הביטוח ממנה רכשה את הפוליסה ישירות; שנית, ראו עד כמה קיים פער מידע והבנה של הכיסויים הביטוחים הנרכשים, המצריך בירור צרכים מלא של המבוטחים; ושלישית, חשיבות התיעוד – אנו עדים למקרה בו בזכות הקלטה מסודרת הופרכה הטענה של המבוטחת בדבר העדר בקשתה לרכוש ביטוח חיים.

הכותב הינו היועמ"ש של לשכת סוכני ביטוח

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email