"ואם לא בא לי לתקן את הרכב?"

עו"ד עדי בן אברהם בוחן האם מבוטח בביטוח רכב מקיף חייב לתקן את רכבו כדי להיות זכאי לפיצוי מחברת הביטוח
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט התבררה תביעה כספית על סף 6,020 שקל. על פי הנטען בכתב התביעה, המבוטחת נהגה ברכבה עת שאוטובוס סטה ופגע בחלקו האחורי של הרכב שלה. המבוטחת דיווחה על התאונה לסוכנות הביטוח ואף פנתה לחברת האוטובוסים שהשיבה שאינה יכולה לאתר את הנהג הרלוונטי.

משכך תבעה המבוטחת את פוליסת המקיף של רכבה על נזקיה. אלא שעל פי טענת המבוטחת, נמסר לה כי עליה לתקן את הנזקים על מנת לקבל פיצוי מחברת הביטוח ועליה להוכיח בקבלות את התיקון שבוצע.

האוטובוס סטה ופגע ברכבה של המבוטחת | צילום: shutterstock

המבוטחת הגישה תביעה לבית המשפט.

שלוש דרכי פיצוי

בכתב ההגנה טענה חברת הביטוח וסוכנות הביטוח כי דין התביעה להדחות, שהרי המבוטחת מתעלמת מלשון הפוליסה הקובעת כי חברת הביטוח יכולה על פי שיקול דעתה לבחור את אופן הפיצוי: לתקן את הרכב המבוטח אשר ניזוק, להחליף או לשלם במזומן את ערך הנזק. משכך, הוראות הפוליסה לא מאפשרות מצב בו המבוטח לא יתקן את רכבו.

בית המשפט אשר דן בסוגיה הבהיר בתחילת פסק דינו כי המחלוקת אינה על עצם התאונה, כי אם בשאלה האם חברת הביטוח מחוייבת לפצות את המבוטחת על נזקיה, גם אם המבוטחת לא מעוניינת לתקן את הנזק שנגרם לרכבה, או שהיא יכולה להתנער מחובת הפיצוי מאחר שלא הוצגו קבלות על התיקון. 

כאמור, על פי הפוליסה, לחברת הביטוח שלוש דרכי פיצוי: תשלום ערך הנזק או האובדן במזומן; תיקון הרכב; החלפתו ברכב מסוג ואיכות דומים או החלפת חלק ממנו.

חלופת התיקון אינה מלמדת על כך שעל המבוטחת לתקן את הרכב, אלא כי לחברת הביטוח עומדת הזכות לתקן את הרכב. הטענה של חברת הביטוח לפיה עומדת לה הזכות להתנות פיצוי כספי, בכפוף לביצוע תיקון של הרכב המבוטח, אינה עולה בקנה אחד עם תנאי הפוליסה. 

לא חייבים לתקן

בית המשפט מוסיף כי אדם אשר ניזוק אינו חייב לתקן את נזקו כדי לזכות לפיצוי על ידי מי שאחראי לזנק שנגרם לו , ואין מקום לבחון אם הוציא הוצאה לתיקון הנזק אם לאו. 

בית המשפט אף מתייחס ל"הכרעה עקרונית בעניין תשלום מע"מ וירידת ערך ברכב שלא תוקן -טיוטה" אשר פורסמה על ידי רשות שוק ההון ממנה עולה בבירור כי על חברות ביטוח לשלם פיצוי למבוטחים גם אם הם לא ביצעו בפועל תיקון לרכב. ("לאור זאת, הכרעתנו הינה כי במקרה שבו מבוטח או צד ג' תובע את נזקיו הישירים בגין תיקון הרכב והחברה אינה דוחה את תביעתו, עליה לשלם לו תגמולי ביטוח הכוללים, בין היתר, את ירידת הערך של הרכב ואת מס ערך מוסף החל בעניין (ובתנאי שאינו זכאי בניכוי מס תשומות), זאתגם אם לא תיקן את רכבו בפועל").

בית המשפט אף מציין כי פוליסת ביטוח הינה חוזה אשר נחתם בין שני צדדים ויש לבחון את התנהלות הצדדים בקיום בחוזה בדרך מקובלת ובתום לב, ולכן אכן עומדת לזכות חברת הביטוח היכולת לקבוע את אופן השיפוי של המבוטחת אך אין הזכות הזו שוללת את חובתה לבחור דרך שיפוי בתום לב.

חברת הביטוח טענה כי יכול וקיים נזק בטיחותי ברכב של המבוטחת ולכן יתכן כי אי התיקון יוביל לתאונה, ומשכך יש צורך בתיקון הנזק. אלא שבית המשפט קובע כי אין מדובר על צידוק סביר לחיוב המבוטחת בתיקון הרכב הואיל ומאופי הנזק, כפי שהעריך שהשמאי, מדובר על נזק צבע ופחחות וחברת הביטוח לא הוכיחה כי יכול וקיים נזק בטיחותי המצריך תיקון. 

בית המשפט שב ומדגיש כי אין חובה לתקן את הנזק בפועל כדי לקבל פיצוי ואף מדגיש כי לאור עמדת רשות שוק ההון ופסיקה שדנה במקרים דומים, ובהעדר חוו"ד נגדית בדבר הנזקים, הוא מחייב את חברת הביטוח לשלם לתובעת את מלוא נזקיה.

בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין

הכותב הינו היועמ"ש של לשכת סוכני ביטוח

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email