"בימים אלה אנחנו נמצאים בתקופת חופשות הסקי. בכל ביטוחי הנסיעות לחו"ל קיימת הרחבה לסקי, שנועדה לכסות הוצאות רפואיות ופינוי במקרה הצורך. כל הפוליסות מכילות את אותן ההכללות פחות או יותר, אבל ישנם שני סעיפים בעייתיים שעל סוכן הביטוח להידרש אליהם:

"הראשון הוא סעיף תאונות אישיות. אם מישהו חלילה מאבד איבר או נקבעו לו אחוזי נכות הוא זכאי לפיצוי במסגרת סעיף תאונות אישיות. הרחבת הסקי מעניקה בין 10,000 ל-30 אלף דולר בערך, סכום נמוך מאוד יחסית לביטוחי תאונות. במסגרת הסעיף הזה אין כיסוי לפיצוי שבועי כמו בפוליסות אחרות של תאונות אישיות, כך שאם חלילה אדם לא יכול לעבוד הוא מקבל סכום שבועי מסוים. במקרה הזה, הפוליסה מכסה אך ורק אובדן איבר או נכות צמיתה. אין כיסוי לנכות זמנית. פרק התאונות האישיות הוא מאוד מצומצם – לא כל חברות הביטוח מכסות נכות של ביטוח לאומי. אם מישהו חושב שיהיה לו ביטוח לכל החיים כתוצאה מתאונת סקי, הוא טועה. אם יש אפשרות להרחיב את הביטוח, אני ממליץ לעשות זאת.

"הסעיף השני הוא פגיעות צד ג'. אם אני פוגע במישהו או ברכוש של מישהו, ביטוח צד ג' מכסה כל תביעה אפשרית. בסקי יכולים להיווצר מצבים רבים של פגיעות צד ג'. לדוגמה, אם המבוטח מתנגש במנתח מוח שכתוצאה מהתאונה שובר את שתי ידיו, הוא יכול לתבוע את המבוטח על שפגע בחייו ובפרנסתו. בהרחבות הסקי צד ג' מוחרג, מכיוון שהסיכון גבוה מאוד. כדאי להרחיב את הפוליסה לצד ג', מכיוון שבסקי יש הרבה מאוד תאונות ואין לדעת במי המבוטח יתנגש. על כן, צריך לדאוג שיהיה ביטוח טוב לגולש. בישראל יש פוליסה אחת בלבד שמכסה צד ג', והסוכנים צריכים לוודא שהם בוחנים היטב את כל הכיסויים. במיוחד כדאי לוודא שיש פיצוי לצד ג' בספורט חורף, מכיוון שזה ספורט מועד לתאונות ולתביעות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *