ועדת הכספים החליטה השבוע (ב') לתקן את חוק גיל פרישה. החוק קובע כי אם לא תתקבל כל החלטה אחרת בעניין, גיל הפרישה של נשים יתחיל לעלות בהדרגה ל־64, החל מה־1 בינואר 2017. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הסביר כי "נדרש דיון ציבורי בוועדת הכספים בטרם יוחלט על שינוי בנושא ולכן אנחנו הולכים על תיקון החקיקה. הוועדה הציבורית שמונתה על ידי שר האוצר הגישה את המלצותיה, ועתה על השר להעביר לוועדת הכספים את המלצותיו. לאחר מכן, אנו צריכים לפחות שלושה חודשים על מנת לדון לגופו של עניין. מדובר בהחלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת על מעט יותר מ־50% מהאוכלוסייה".
סגנית ראש אגף התקציבים באוצר, יעל מבורך, אמרה בדיון כי "המלצות הוועדה המקצועית ראויות, אך המטרה היא לא ליישמן כלשונן אלא להרחיב את בסיס ההסכמה ולבצע את השינויים הנדרשים. לכן, גם אנחנו איננו רוצים להשתמש בברירת המחדל הקבועה בחוק. מצד שני, יש קושי בדחיית לוחות הזמנים גם בשלושה חודשים ובוודאי לפרק זמן יותר מאוחר, כיוון שתלויות בזה קרנות הפנסיה הוותיקות וההסדר של הפנסיה. נצטרך לדון האם לבצע איזון אקטוארי או סיוע ממשלתי שעולה כסף".
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) הדגישה כי "צריכה להתקבל כאן החלטה שגיל הפרישה לא עולה אוטומטית ב־1 בינואר. כל עוד אין החלטה של השר ואין הכרעה של ועדת הכספים יש לקבוע לוח זמנים חדש ואין מנוס מלשנות את החוק".
"יש לנו אחריות כלפי הנשים, בעיקר במקצועות השוחקים", הבהירה ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני). "לפני חמש שנים חוקקנו, כל חברות הכנסת, חוק לפיו תוקם ועדה מקצועית – מה שקרה בעקבות הלחץ שלנו, ועתה אסור לנו שזה יעבור מתחת לרדאר באופן אוטומטי. יש כאן שיקול מאקרו כלכלי – בראש וראשונה להזרים כ־800-700 מיליון שקל בשנה לביטוח לאומי כדי לפתור בעיות רוחב. לא יתכן שפתרון בעיות רוחב יבוא על חשבון החוליות החלשות ביותר, נשים שפרשו או פוטרו בגיל 55 וכדומה, או שיצאו לפנסיה בגיל 62. העלאת גיל הפרישה גוזרת עליהן חיי עוני ועוד שנתיים ללא פנסיה וקצבה".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה סולימן (הרשימה המשותפת) ציינה נקודת מבט נוספת. "רק 30% מהנשים הערביות מועסקות. בלתי מתקבל על הדעת שהמדינה שלא דאגה למקומות עבודה לנשים גם תנשל מהן במשך שנתיים את הזכות לקצבה ופנסיה".
רשת ביטחון
ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו) הדגישה כי "יש מקצועות בהם הגיל והניסיון מהווים יתרון, אך יש מקצועות שבכל שנה שעוברת החיסרון והשחיקה נותנים את אותותיהם. מדובר על למעלה מ־30% מהנשים, כולל מורות שכבר אין להן כוח. צריך שגם להן תהיה רשת ביטחון ושלא נחשוף אותן לעוני". השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, כבר הרימה את הכפפה בכנס MDRT שהתקיים השבוע, והציעה לקבוע את גיל הפרישה על פי מקצועות (ראו עמודים 4־5). לוי־אבקסיס מתחה ביקורת על כך ש"הוועדה המקצועית לא כללה אף נציג של משרד הרווחה, כי בוועדה הזו רצו לנטרל את השיקולים הללו".
נשיא לה"ב, רועי כהן, ציין כי "לגבי נשים עצמאיות ושכירות, אין בכלל הבחנה לגבי העצמאיות, ויש 22 אלף כאלו, לא כולן עורכות דין, אלא גם ספריות, צלמות, נהגות מונית וכדומה. ולא לקחו בחשבון את ההשלכות של העלאת גיל הפרישה, אלא לדחוף את כל אוכלוסיית העצמאיות אל העוני. המדינה לא דאגה להן לפנסיה ולהמשך פרנסה ולא יתכן שייצא דו"ח כזה מעוות". בסיכום הדיון הודיע גפני, כי "הוועדה תשוב לנושא בקרוב על־מנת לתקן את החקיקה. לאחר שייעצר הטייס האוטומטי נשמע את המלצות שר האוצר ונקיים דיון מעמיק בנושא".
