להלן נעמוד על סוגיית צבירת זכויות בעבודה בזמן חופשת הלידה:
אורך חופשת לידה
ככלל, משך חופשת הלידה הוא 26 שבועות, ואולם תשלום דמי לידה מאת המוסד לביטוח לאומי מבוצע רק בגין תקופה של חמישה עשר שבועות (האמור הינו בכפוף לתנאי הזכאות בחוק).
עובדת אשר עבדה לפי יציאתה לחופשת לידה פחות מ־ 12 חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה זכאית לחופשת לידה של חמישה עשר שבועות.
דמי הבראה
בהתאם להוראות סעיף 60(ה) לצו ההרחבה בעניין דמי ההבראה, הרי ש "לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת הלידה עפ"י החוק", לפיכך יש להביא בחשבון את תקופת חופשת הלידה לצורך הזכאות לתשלום דמי הבראה.
חופשה שנתית
בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית, תקופת החופשה השנתית הינה נגזרת מכמות ימי העבודה בפועל אותם ביצע העובד בשנה הרלבנטית. בנסיבות אלו, בהתאם לגישה הרווחת כיום לא נמנים ימי חופשת הלידה, בעת צבירת ימי החופשה השנתיים.
דמי מחלה
תקנה 4 לתקנות דמי מחלה מפרטת מספר הפסקות בעבודה אשר נלקחים בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה, כולל תקופת חופשת לידה עפ"י חוק עבודת נשים. לאור האמור, נראה כי חופשת הלידה צוברת ימי מחלה.
הפרשות סוציאליות
בהתאם לחוק עבודת נשים והתקנות אשר הותקנו מכוחו, עובדת בחופשת לידה שעבדה אצל המעסיק (או באותו מקום עבודה) לפחות 6 חודשים לפני תחילת ההריון, זכאית להמשך ביצוע ההפרשה לקופת גמל על־ידי המעביד. מנגנון התשלום הינו כדלקמן: המעביד ינכה מראש את חלקה של העובדת בהפרשות בעד החודשיים הראשונים של חופשת הלידה, מתוך השכר האחרון שלפני היציאה לחופשת הלידה, ישלם בעצמו את חלקה של העובדת בעבור יתרת חופשת הלידה כמקדמה על חשבון השכר. הפרשות כאמור הינן רק בגין אותו חלק מתקופת חופשת הלידה בו זכאית העובדת לדמי לידה.
פיצויי פיטורים
בהתאם לחוק פיצויי פיטורין ותקנותיו, התקופה בגינה זכאית העובדת לתשלום דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי הינה תקופה המזכה באופן מלא בפיצויי פיטורים.
התקופה בגינה העובדת אינה זכאית לדמי לידה, הינה למעשה חופשה ללא תשלום, ותקופה של חופשה ללא תשלום העולה על 14 יום לשנת עבודה, לא תובא במניין לעניין קביעת שיעור פיצויי הפיטורים (קרי יש להביא בחשבון שבועיים חופשת לידה שלא בתשלום על כל שנת עבודה). האמור הינו בכפוף לזכאות העובדת לפיצויי פיטורין ע"פ חוק.
הכותב הוא יועץ הלשכה לביטוחי בריאות וסיעוד
