אחד הקשיים העיקריים שמציינים סוכנים צעירים שעימם אני נפגש הינו אופן גיוס הלידים. חשוב להדגיש כי סוגייה זו מעסיקה מאוד את סוכני הביטוח הצעירים וזר לא יבין זאת. עם קבלת רישיון סוכן הביטוח המיוחל, לאחר מסע מפרך הכרוך במבחנים שהקשר בינם לבין המציאות המקצועית מקרי ביותר, מגלה סוכן הביטוח כי הוא נדרש להפניות כדי ליצור קשר עם לקוחות והמידע אינו זורם ברחובות וממתין לאיסוף.
הדבר מוביל ליצירת קשרי פעולה עם גורמים שונים אשר מוכרים "לידים", "פגישות" וכיוצ"ב, ולכך אני מבקש להקדיש את הטור השבועי שלי.
חשוב להדגיש כבר בתחילת דבריי, שיתוף פעולה עם גורם שאינו בעל רישיון לצורך העברת לידים הוא לגיטימי בכפוף לדין. רשות שוק ההון הסדירה את הנושא במסגרת חוזר מוגדר אשר קובע את דרך ההתקשרות, את אופן העברת המידע וכן את סוגיית התגמול לגורם שאינו בעל רישיון.
שמו של החוזר: "מעורבות גוף שאינו בעל רישיון בשיווק ומכירה של מוצר ביטוח שאינו ביטוח קבוצתי", אזכיר רק את העובדה כי החוזר מאפשר בסעיף 3(א) (4) יצירת קשר להפניות על פי הכללים בחוזר שאציין את חלקם, ואני ממליץ בחום לעבור עליו ולהכיר אותו לצורך העבודה השוטפת שלכם:
"הפניית לקוחות פוטנציאליים לגוף מפוקח, לרבות ניתוב שיחות טלפוניות וקישור לאתר האינטרנט שלו, בכפוף להוראות כל דין והסכמת הלקוח ובהתקיים כל אלה: א. הבהרה ללקוח כי הוא מועבר לטיפול גוף מפוקח, בציון מפורש של שם הגוף; לא תידרש הבהרה כאמור אם פעילות הגוף החיצוני כוללת אך ורק העברת נתונים בדבר לקוחות לגוף מפוקח, ללא קיום קשר כלשהו עם אותם לקוחות בכל הקשור לשיווק או מכירת מוצר הביטוח; ב. הדגשה ללקוח כי הגוף המפוקח נושא באחריות למוצר הביטוח הנמכר; ג. גוף חיצוני יהיה רשאי למסור לגוף מפוקח, לכל היותר, את הפרטים המפורטים להלן: שמו, שם משפחתו, מספר תעודת זהות, מספר הטלפון, כתובת דואר אלקטרוני, תאריך לידה, מינו של הלקוח; ד. לא יימסר כל מידע בדבר תנאי מוצר הביטוח וטיבו ללקוח; יובהר כי ציון שם מוצר הביטוח לא ייחשב כמסירת מידע על תנאי מוצר הביטוח וטיבו לעניין הוראה זו; ה. מכירת מוצר ביטוח תיעשה על ידי הגוף המפוקח בלבד, ואם היא מתבצעת באמצעות האינטרנט, תתבצע באתר האינטרנט של הגוף המפוקח".
בחינה מעמיקה
חשוב להדגיש כי לא תמיד ערים למילים "בכפוף להוראות כל דין והסכמת הלקוח", וכאן אני מבקש להפנות לסוגיית הפניה ללקוח, שכן הינכם נדרשים לבצע בחינה מעמיקה של אופן קבלת הליד והאותנטיות שלו.
אנו נתקלים ברשתות החברתיות באתרים רבים שכל תכליתם הוא איסוף לידים ומכירתם לכל מי שמעוניין. הדבר בא לידי ביטוי גם בפרסומים שונים אשר נמסרים ללקוחות על מנת "למשוך את העין" ולעיתים חלקם גובלים בהגדרות שהקשר בינן לבין המציאות גם הוא – מקרי ביותר ואזכיר כי פנייה ללקוח שלא אישר ולא נתן הסכמה לפנייה עלולה, בנסיבות מסוימות, להיחשב כ"ספאם".
לכן, מספר נקודות לתשומת לב: ראשית, לוודא מול הגורם המפנה את הלידים עימו אתם מתקשרים כי הוא מאשר ומתחייב כי הלידים אשר יועברו אליכם הינם מאומתים לאחר שהתקבלה הסכמה מפורשת של הליד ליצירת הקשר עימו, שאם לא כן, עצם הפנייה עלול להוביל לחשיפה מיותרת. חשוב שהסכמות אלו יבואו לידי ביטוי בהסכם מפורש.
חוק הספאם
החשיפה, ככל שעשיתם שימוש בליד שלא נתן את הסכמתו, יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אפיקים שאציין את חלקם כדי לסבר את האוזן והראשון שבהם הינו "חוק הספאם".
סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982 אשר קובע כי פנייה ללקוח ללא הסכמתו תחשב כפניית ספאם, ככל שהיא נעשתה למשל בדוא"ל, בפקס, במסרון. אגב, פנייה טלפונית ללקוח פוטנציאלי לא תחשב כספאם. חשוב לציין כי חוק זה אף קובע אחריות למנהל התאגיד, ומי שאחראי על השיווק/הפרסום בתאגיד לוודא ולפקח שלא נעשית הפרה של החוק ביחס לאופן הפרסום.
סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות מגדיר את הפגיעה בפרטיות, בין היתר, כ"בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת", וכך גם משלוח של הודעות, העלולות להטריד את המועמד לביטוח, יכולות להיחשב כעוולה אזרחית אשר פקודת הנזיקין חלה עליה ואף ניתן לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק.
יש לזכור כאמור, שפנייה טלפונית חד פעמית לרוב לא תחשב כהטרדה לעומת שיחות חוזרות ונשנות.
ניתן אף לטעון כי הפניה ללא הסכמה מהווה עשיית עושר ולא במשפט או פגיעה באוטונומיה של המועמד לביטוח על ידי המפרסם הפונה אל המועמד לביטוח במטרה לשווק לו מוצרי ביטוח, מבלי שניתנה הסכמה לקבלת הפרסום.
כל אלו צריכים לשים זרקור בפני כל בעל עסק, בטרם הוא מתקשר עם חברת לידים או כל גורם המספק לו רשימת לקוחות פוטנציאליים, לוודא כי אכן אותה חברה פועלת על פי הוראות החוק השונות במטרה לשמור על זכויותיכם ושמירה על שמכם.
אין לראות באמור המלצה משפטית. יש לבחון כל הסכם התקשרות בטרם חתימה על מנת לשמור ולצמצם חשיפה מיותרת.
הכותב הינו מתמחה בתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה
