כל מי שעוסק בביטוח נחשף לסיטואציות של דחיית דרישה לקבלת תגמולי ביטוח או הפחתתם בנימוקים שונים. אחת מהדרכים הללו היא העלאת הטענה כי ניתן להפחית מתגמולי העובדים את חובות המעבידים במקרה של אירוע ביטוחי מסוג תאונת עבודה. בנושא זה ניתן פסק דין חשוב בבית משפט השלום בחיפה הדן בשאלה: האם למבטחת עומדת הזכות לקזז את חובות המעביד מתגמולי העובדים הנפגעים בתאונת עבודה.
רקע
בפני בית משפט השלום בחיפה הוגשה תביעה לקבלת תגמולי ביטוח על ידי עובד שנפגע בתאונת עבודה במסגרת עבודתו כנגד המעבידה, חברת עבודות קבלניות, וכנגד חברת הביטוח המבטחת אותה בפוליסת ביטוח עבודות קבלניות, אשר כוללת גם כיסוי ביטוחי בגין חבות מעבידים [ת"א (שלום חי') 46718-09-19].
לטענת התובע, ב-29.08.2018, במהלך יום העבודה, עת סיים התובע את ארוחת הצהריים קם וניגש אל חבית הזפת כדי למלא בזפת דלי שהחזיק בידיו. לאחר שמילא את הדלי הוא החל לצעוד לכיוון פועל האיטום ובדרכו דרך על שקית ניילון, החליק עליה ונפל בחוזקה תוך שהזפת החמה נשפכה על גופו והסבה לו נזקים קשים.
לטענתו, הסכנות האפשריות באתר העבודה ידועות למעביד ובכל זאת הוא לא התריע לעובדים בפני סכנות אלה. בנוסף, טוען התובע כי המעביד התרשל בקיום חובותיו הבסיסיות כלפי התובע: לא דאג לניקיון אתר העבודה והמעברים; לא סיפק בגדי ונעלי עבודה ייעודים לסוג העבודה בה עבד; לא סיפק מגן אישי בסיסי שהיה בו כדי למנוע את המגע בין הזפת החמה לבין גופו, ובכך הפר המעביד חובות המוטלות עליו מתוקף תקנות הביטוח בעבודה (ציוד מגן אישי) ומתוקף תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים). לבסוף, טוען התובע כי אין להשית עליו אשם תורם, שכן הוא לא פעל באופן רשלני עת החליק על השקית.
החמרת הסיכון
המעבידה, החברה הקבלנית, לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיונים. לאחר מכן, כשהוגש כתב הגנה הוא הוגש אך ורק בשם המבטחת.
לטענת המבטחת, הנתבעת השנייה, יש להשית על התובע אשם תורם בשיעור של 30%. לטענתה, בעדותו מסר התובע עדויות הסותרות את כתב התביעה. הוא טען כי נתקל בשקית המכילה פסולת בנייה ורגלו נתקעה בשקית ולא כי החליק על שקית ניילון ריקה. המבטחת טוענת כי מדובר היה בשקית פסולת בנייה גדולה שניתן היה להבחין בה בקלות אם רק התובע היה נוקט במשנה זהירות.
במישור הביטוחי, טוענת המבטחת, כי יש להפחית את שיעור ההשתתפות העצמית מסכום הפיצוי שייפסק לתובע, ככל שייפסק. שווי ההשתתפות העצמית עמד על סך של 10,041 שקל בערכים נומינליים. עוד נטען, כי המעבידה לא דיווחה למבטחת על ההיקף האמיתי לשווי הפרויקט, דבר שגרם להחמרת הסיכון של המבטחת, מבלי ששולמה פרמיה מתאימה.
אשם תורם
נטען, כי המעבידה הצהירה לצרכי הפוליסה, נכון למועד התאונה, על עבודות בהיקף של כ-700 אלף שקל כשבפועל היקף העבודות עמד על סך של כ-1.5 מיליון שקל. מכאן, לשיטתה יש להגביל את חבותה לשיעור של כ-50% מנזקי התובע.
לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בראיות, קבע ביהמ"ש כי דין התביעה להתקבל וכי המבטחת תישא במלוא תגמולי הביטוח.
ראשית, דן בית המשפט בסוגיית אשם התורם. בין אם מדובר בשקית בעלת נפח שניתן להבחין ובה, ובין אם מדובר בשקית ריקה שלא ניתן להבחין בה, סביר מאוד כי עת מחזיק העובד דלי זפת חם, עיקר תשומת לבו תהיה נתונה לדלי זה. יתרה מכך, לא הוכח כי התובע צעד באופן בלתי סביר או באדישות או בפזיזות כלשהי. בסך הכל, התובע היה מרוכז בדלי ולכן אין להשית עליו אשם תורם בנסיבות אלה.
קיזוז החבות
שנית, בעניין קיזוז ההשתתפות העצמית מהפיצוי לתובע, יש לדחות את טענת המבטחת. בהתאם לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, חייבת המבטחת בחבות מעבידים לשלם לעובד שנפגע את מלוא הנזק שנגרם לו באירוע הביטוחי. גם אם הממונה על שוק ההון אישר פוליסה המתירה למבטחת להסדיר את חובות המעביד באמצעות קיזוז תגמולי הביטוח של הניזוק, אין הכרח לקבל את אישור הממונה לגבי פוליסת הביטוח כברירת מחדל לתקינות הפוליסה (הלכת זליגמן בבית המשפט העליון). תמצית ההחלטה של בית משפט השלום: דין התביעה להתקבל. המבטחת תישא במלוא הנזק שנגרם לעובד. אין למבטחת את הזכות לקזז את חובות המעביד מפיצוי הניזוק וזאת גם אם הממונה על שוק ההון אישר פוליסה שמתירה למבטחת לקזז מפיצויי העובד.
הכותב הוא יועמ"ש מחוזות המרכז, השרון וירושלים בלשכת סוכני הביטוח
