חברות הביטוח דחו כ־77 אלף תביעות בשנת 2016

מדובר בעליה של כ־ 24% בהשוואה לשנת 2012, רשות שוק ההון מקדמת הצעה להקמת מוסד ליישוב סכסוכים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בשנים האחרונות קיימת עלייה במספר התביעות שחברות הביטוח דחו. בשנת 2016 דחו חברות הביטוח כ־77 אלף תביעות, כ־24% יותר בהשוואה ל־2012 .

כך עולה מנתוני רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון המובאים בטיוטת הצעת חוק ההסדרים להקמת מוסד ליישוב סכסוכים (בוררות) בין מבוטחים לחברות הביטוח, במסגרת הרשות. מימון מוסד הבוררות יהיה מתוך מקורות הרשות, אך יוספו לה תקנים בהתאם. הנימוק להצעה הוא "ייעול הליכי יישוב הסכסוכים בנושאי ביטוח בישראל, באופן שיאפשר מתן טיפול הוגן, יעיל וענייני למבוטחים, ולשם הפחתת העומס המוטל על בתי המשפט". פניה למוסד הבוררות תהיה כרוכה באגרה הן מצד הפונה והן מצד חברת הביטוח, אותה יקבע שר האוצר.

מנתוני רשות שוק ההון עולה, כי גם מספר הפניות לרשות עולה בהתמדה – בשנת 2010 התקבלו 6,835 פניות, ב־2014 התקבלו 10,965, בשנת 2015 התקבלו 13,213, ובשנת 2016 התקבלו ברשות 12,462 פניות.

מהנתונים עולה עוד, כי קיימת מגמה של גידול גם במספר התביעות המגיעות לבתי המשפט בתחומי הביטוח והחיסכון הפנסיוני; בשנת 2014 הוגשו לבתי המשפט 36,356 תביעות, ב־2015 הוגשו 42,767 תביעות, ובשנת 2016  הוגשו לבתי המשפט 45,352 תביעות.

מתוך התביעות שהתבררו בבתי המשפט בשנת 2016 , בכ־10,000 תביעות ניתן פסק דין לטובת המבוטחים, בכ־5,500 תביעות ניתן פסק דין לטובת חברות הביטוח. כ־28,500 תביעות הסתיימו בפשרה וכ־1,000 תביעות הסתיימו בסטטוס אחר (לדוגמה תביעות שבוטלו). "מספר הפשרות הרב מעלה את החשש כי גם פונים המחליטים לתבוע חברת ביטוח בבית משפט, נאלצים להסכים לפשרה מול הגוף המפוקח, וזאת מבלי למצות את מלא זכויותיהם, על מנת להביא לסיום ההליך בצורה מהירה", נכתב בדברי ההסבר להצעה.

בעמדת נחיתות

עוד נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק כי "מערכת היחסים שבין מבוטח או צד שלישי, שמבקש למצות את זכויותיו מול חברת ביטוח, אינה סימטרית. מבוטח או צד שלישי נמצא בעמדת נחיתות ביחס לחברת הביטוח מבחינת פערי ידע, איתנות כלכלית, ולעתים גם מבחינת איתנות פיזית ונפשית. ככל שמדובר בביטוחי בריאות על המבוטח להתמודד במקביל גם עם אירוע של מחלה או של מות בן משפחה. דברים אלו מקבלים משנה תוקף בעת הגשת תביעה לתשלום תגמולי ביטוח. חוסר האיזון בין הצדדים ומורכבות המוצרים הביטוחיים מגבירים את הקושי של מבוטח או צד שלישי למצות את זכויותיו ישירות מול חברת הביטוח".

כיום עומדות בפני המבוטח שתי אפשרויות:
לפנות לערכאות משפטיות – ניהול תיק ביטוח בבתי משפט אורך בין 14 ל־24 חודשים ומחייב שכירת עורך דין לצורך הליך התביעה. בנוסף לכך, תביעות ביטוח נחשבות למורכבות ודורשות מומחיות, התמקצעות והיכרות עם כל ההוראות והרפורמות שחלות בתחום.

האפשרות השנייה היא פניה לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – "פניה פשוטה יותר מפניה לערכאות שיפוטיות ואינה כרוכה בעלות. אך על אף שמדובר בגוף מומחה, הרשות איננה גוף שמטרתו ליישב סכסוכים פרטניים, אלא לאתר כשלי שוק ולבצע רגולציה, פיקוח ואכיפה בשוק הביטוח לטובת הצרכנים. מכאן, שפנייתם של מבוטח או צד שלישי לשם טיפול בתביעות לבתי המשפט או בתלונות לרשות שוק ההון אינה אופטימאלית, לא עבור הפונה ולא עבור בית המשפט או הרגולטור," נכתב בהצעה.

החלטה מהירה

ברירת המחדל המוצעת היא, כי בירור התביעה יתבצע ללא דיון בנוכחות הצדדים. החלטת המברר נדרשת להיות עניינית ומקצועית ועל כן נדרש שתהיה מנומקת ובכתב. מוצע כי פונה או גוף מפוקח יהיו רשאים לערער על החלטת מברר, בתוך 45 ימים, לבית המשפט המחוזי בעילות מסוימות.

"מטרתה של הוראה זו היא להבטיח את סופיות הדיון המשפטי במסגרת המוסד ולאפשר ערר על החלטת מברר רק במקרים חריגים. זאת גם מהטעם שמול הפונה שבדרך כלל נדרש למיצוי זכויותיו באופן מיידי, ניצב גוף מפוקח בעל אמצעים להמשיך להתדיין ובעל עניין, מטעמים שונים, שהדיון המשפטי יימשך", נכתב בהצעה. עוד מוצע לקבוע, כי החלטת המברר ניתנת להוצאה בפועל כפסק דין סופי של בית המשפט, במטרה לאפשר אכיפה של החלטות המבררים".

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email