האוצר דורש מחברות הביטוח ליישם את תקנות השיבוב, שיבטיחו תשלומים מחברות הביטוח לביטוח הלאומי בסך שלושה מיליארדי שקלים. הסכום המיועד לשנת 2020 עומד על מיליארד שקל.
נושא השיבוב הוסדר בחקיקה, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית. על פי תזכיר החוק שר האוצר יתקין תקנות אשר יקבעו את הסכום הכולל שיועבר למוסד על ידי מבטחים, מדי שנה בעד תשלום פיצויים לפי חוק הפיצויים, אופן חלוקתו בין כלל המבטחים ואופן עדכונו.
אינו פועל לממש את זכותו" | צילום: יצחק הררי
כמו כן, מוצע לקבוע כי לגבי תאונות דרכים שהתרחשו לאחר יום 1 בינואר 2014 ועד יום 31 בדצמבר 2018 ואשר טרם הוגשה לגביהן תביעה או דרישה למוסד – ייקבע סכום כולל חד פעמי שיש להעביר לביטוח הלאומי, אופן חלוקתו בין המבטחים, והמועדים לתשלומו.
אולם, עד כה התעכבו באוצר עם פרסום התקנות בנושא, אך אמש נשלחה לחברות הביטוח טיוטת התקנות. אישורן כפוף לשימוע שייעשה לחברות הביטוח. הדרישה להחזרת הכספים לביטוח לאומי היא חלק מתכנית האוצר שתתפרסם בתחילת שבוע הבא להקטנת הגרעון בתקציב המדינה העומד על 3.2 מיליארד שקל.
על פי חוק הביטוח הלאומי, אם מתרחש מקרה שבגינו המוסד לביטוח לאומי חייב לשלם גמלה למבוטח או לבני משפחתו, כגון תאונת דרכים, וישנה עילה לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו נפגע, רשאי הביטוח הלאומי לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם. התהליך הזה נקרא "שיבוב".
בדו"ח מבקר המדינה מלפני שנתיים, מתח המבקר ביקורת חריפה על כך שהביטוח הלאומי אינו פועל לממש את זכותו לתבוע מחברות הביטוח את הכספים המגיעים לו במסגרת השיבוב ומפסיד מאות מיליוני שקלים בשנה מכספי הציבור.
אי־מיצוי פוטנציאל השיבוב
על פי הדו"ח: "בפועל, הצד השלישי הוא בדרך כלל חברות הביטוח, הרשאיות לנכות מהפיצוי שהן משלמות לנפגע את סך הגמלאות שהוא זכאי לקבל מהביטוח הלאומי בגין אותו אירוע ביטוחי (מתוך הנחה שהביטוח הלאומי יתבע מהן את הכסף בהליך השיבוב). ואולם אם ביטוח לאומי אינו תובע מחברת הביטוח את הפיצוי, בתום תקופת ההתיישנות (ככלל, שבע שנים לאחר האירוע) הוא מאבד כל אפשרות מעשית לקבל את הפיצוי ונגרם לו נזק כספי. כפועל יוצא, חברת הביטוח תרוויח על חשבון כספי הציבור".
מבדיקה שערך מבקר המדינה במהלך שנת 2015 עלה, כי ביטוח לאומי אינו מממש את מלוא הפוטנציאל של זכותו לשיבוב בגין תיקי גמלאות רבים. לדברי מבקר המדינה, מצב זה מקורו גם בעובדה שתיקי גמלאות מתיישנים עוד בטרם בדק הביטוח הלאומי את זכותו לשיבוב והנהנות העיקריות מכך הן כאמור חברות הביטוח. בשנים 2015־2014, לדוגמה, גבה ביטוח לאומי בעילת שיבוב 994 מיליון שקל. לטענת המבקר, הסכומים הפוטנציאליים שלא נגבו גדולים בהרבה.
"משנת 2006 הביטוח הלאומי ער לכך שהוא מפסיד סכומים ניכרים של כספי שיבוב משום שהוא אינו מאתר את כל התיקים שבהם עילת שיבוב, אולם הוא לא פעל במשך שנים רבות לאיתור כל תיקי השיבוב הרלוונטיים ובהתאם לתבוע את כספי השיבוב המגיעים לו. אי־מיצוי פוטנציאל השיבוב משמעו ויתור על כספי ציבור, והנהנות העיקריות מכך הן חברות הביטוח", קבע המבקר.
מנכ”ל איגוד חברות הביטוח, ד”ר גיא רוטקופף, מסר ל”ביטוח ופיננסים” כי האיגוד וחברות הביטוח לומדים את הנושא וימסרו את תגובתן בשלב מאוחר יותר.
מיסוי על רכבים היברידיים
עוד במסגרת תכנית צמצום הגרעון של האוצר – קיצוץ רוחבי בתקציב כלל משרדי הממשלה בסך 1.15 מיליארד שקל, שיתבצע כבר השנה. ב־2020 צפוי קיצוץ גבוה יותר, של 3.25 מיליארד שקל, שיכלול שוב מקיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה, תשלומי חברות הביטוח בסך מיליארד שקל; מצמצום בהוצאות מפעל הפיס בגובה 150 מיליון שקל; מהעלאת המיסוי של חומרים ממיסים המשמשים בייצור חומרי בערה או נמהלים בדלקים, שתכניס 450 מליון שקל; ומהעלאת המיסוי על רכבים היברידיים שתכניס 550 מיליון שקל למדינה.
