חברי הכנסת אישרו סופית: תוקם ועדה ליציבות פיננסית

ברוב של יותר ממאה ח"כים הצביעה הכנסת לטובת תיאום בין הרגולטורים ⋅ הוועדה תתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה

ברוב מוחץ של 111 חברי כנסת אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק בנק ישראל (תיקון מס' 7), התשע"ט־2018 .

על פי החוק תוקם ועדה ליציבות פיננסית שמטרתה לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה, באמצעות תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות – הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים במשרד האוצר, הפיקוח על מערכות תשלומים והרשות לניירות ערך – וכן בינן לבין בנק ישראל ומשרד האוצר, ובאמצעות שיתוף פעולה ושיתוף מידע ביניהם. לוועדה ליציבות פיננסית תוקנה סמכות להתריע בפני רשויות הפיקוח הפיננסיות כאשר היא מזהה סיכון מערכתי ממשי ולהמליץ על אמצעים למניעתו או להפחתתו, והיא תדווח על כך לראש הממשלה ולשר האוצר. על הגורם שאליו מופנית ההמלצה מוצע להחיל מנגנון של "אמץ או הסבר" ולפיו על אותו גורם תחול חובה למתן הסבר לוועדה ליציבות פיננסית אם הוא בוחר שלא ליישם את המלצתה.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "יציבות פיננסית היא תנאי הכרחי לשם השגת צמיחה בת־קיימא ולשם השגת רמה גבוהה של השקעות ותעסוקה במשק. בעקבות המשבר הפיננסי העולמי שנוצר בשנת 2008 , גברה ההכרה בכך שלצורך הבטחת היציבות הפיננסית המערכתית אין די בהבטחת יציבותו של מוסד פיננסי מסוים בפני עצמו או של כל רכיב במערכת הפיננסית בנפרד, וכי נדרשת ראייה אינטגרטיבית של כלל המערכת הפיננסית, הכוללת מאמץ לזהות סיכונים המתפתחים בה על פני זמן ואת סיכוני ההדבקה לרוחבה של המערכת, ולהגיב עליהם מבעוד מועד.

הכנסת | צילום: מתוך ויקיפדיה

"לשם כך נדרשת רמת תיאום גבוהה ושיתוף פעולה בין כל הרשויות, שלהן תפקיד חיוני בשמירה על היציבות הפיננסית. ההתמקדות בסיכונים המערכתיים המתפתחים במערכת הפיננסית והצורך בתיאום ועבודה משותפת של הרשויות כאמור, עומדים במרכז ההמלצות של הארגונים הבין לאומיים השונים לעניין זה, שהוא בליבת הרפורמות שבתחום היציבות הפיננסית".