"חברות הביטוח לא סופרות מישהו, רק משהו – את הכסף בסוף החודש – ואת זה הן עושות נהדר. הבעיה היא שהרגולטור לא שם להן מעצורים. המטרה של חברת הביטוח היא להשיג רווחים, זו נקודת המוצא, ולכן יש את הממונה על שוק ההון שאמורה לשים חסם על רווחים מוגזמים והרעת תנאי המבוטחים. למה צריך ביטוח אם לא בשביל להיות ערוכים ליום סגרירי כזה שבו מפסיקים לתפקד?".
כך טענה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) בדיון דחוף וסוער שקיימה ועדת הכספים בשבוע שעבר (ב'). נושא הדיון היה הקשחת התנאים של חברות הביטוח למימוש הביטוח הסיעודי במסגרת הרפורמה שתיכנס לתוקף ב־1 ביולי. בין היתר, מדובר על כך שמבוטח יוגדר כסיעודי אם הוא לא מצליח לבצע לפחות 3 מתוך פעולות ה-ADL (שש פעולות בסיסיות יומיומיות כמו הליכה, לעבור משכיבה לעמידה, להתרחץ לבד, להתלבש, להתפשט, לשלוט בסוגרים()לעומת 2 עד כה, כשאחת מהן היא אי שליטה בסוגרים, שהקנתה 2 נקודות מתוך ה־6. בעקבות הרפורמה בה דורשת המפקחת על הביטוח להרחיב את ההגדרה של מצב סיעודי, ביטלו החברות הנחות קבועות וכאמור יחלו לדרוש אי עמידה בשלוש פעולות, כשאי שליטה בסוגרים תקנה רק נקודה אחת. חברי הוועדה טענו, שהמשמעות להקשחת התנאים היא שאלפי מבוטחים לא יוכלו לקבל קצבת סיעוד.
"התעללות במבוטחים"
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) הביע גם הוא את התנגדותו לרפורמה. "הרפורמה שתיכנס לתוקף ב־16.7.1 היא שפל חדש, שיא חדש בהתעללות במבוטחים, באלו החלשים ביותר", אמר. "קשישים, מבוטחים, שלא שולטים על הסוגרים שלהם, מפחיתים להם את הניקוד במבחן למימוש הזכות להיות מוגדרים סיעודיים וזאת על מנת לחסוך כסף לחברות הביטוח. השאלה כאן היא על אילו אינטרסים שומר הרגולטור? על מזבח האינטרסים הכלכליים של חברות הביטוח מקריבים את הנכים, הקשישים הסיעודיים והחיילים ומי לא. לי אין תלונות לחברות הביטוח אלא לאלה שמאפשרים להם לעשוק את המבוטחים. התלונות שלי הן לרגולטור, מי שאמור היה להיות שומר הסף של הציבור. אם אומרים לנכים שהם לא נכים כי הם מצליחים להזיז את כיסא הגלגלים באמצעות הידיים אזי הבעיה היא אצל הרגולטור ושר האוצר 'החברתי' שלנו".
גם ח"כ אלהרר העלתה את נושא ההתניידות על כיסא גלגלים. "לטעמי, חצינו את הגבול", אמרה. "אם בן אדם מתנייד על כיסא גלגלים זה לא מספיק על מנת שייקרא נכה, כי הוא יכול להתנייד בעצמו, אז לאן הגענו? אותי לימדו שללכת זה ניידות ומי שיושב על כיסא גלגלים מגיע לו להיות מוכר כנכה".
ח"כ נורית קורן (הליכוד) הצטרפה גם היא לטענות כי המבחנים שמעבירות חברות הביטוח וביטוח לאומי את המבוטחים הם משפילים. "לוקחים לאנשים קצבאות או מונעים מהם את כספי הביטוח אם לא מזהים בביקורים בבתיהם שיש ריח של שתן על בגדי המבוטחים או בחדר שבו הם שוהים", טענה. "במקרים שבהן הקשישים הסיעודיים קמים או מנסים להיות מארחים טובים כשבאים לבחון אותם בביתם, הדבר מונע מהם מלממש את זכאותם לכספי הביטוח".
להקים ועדה ציבורית
ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) טען כי המדינה לא ערוכה לעליית תוחלת החיים וקרא להקים ועדת משנה של ועדת הכספים לעניין ביטוח סיעודי. יו"ר עמותת צרכני בריאות בישראל, מידד גיסין כינה את נושא הביטוח הסיעודי בישראל "שערוריית המאה". "אנחנו מבקשים שתוקם ועדה ציבורית בהשתתפות נציגי חברות הביטוח ונציגי ציבור שייבדקו כל מקרה ומקרה של סירוב לתת את כספי הביטוח", אמר. "לא יתכן ש־50% מהתביעות נדחות בגלל כל מיני סיפורים, שאדם יכול ללבוש רק חולצה אך מכנסיים לא. איך יכול להיות שנכה שבקושי מזיז אצבע להפעלת כיסא חשמלי, כותבים שהוא נייד ולא זכאי לקצבת ניידות".
אסף מיכאלי, סגן המפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר הבטיח כי ייעשה סדר בהגדרות הניידות, והאופן בו קובעים מיהו אדם סיעודי. "אדם סיעודי בהגדרת הניידות נחשב ככזה אם אינו יכול לנוע ממקום למקום בכוחות עצמו", הסביר. "אנחנו לא שונים בנושא הזה מיתר מדינות העולם. אם אדם יכול לבצע פעולת ניידות באמצעות כלי עזר בכוחות עצמו, הוא לא עומד בסעיף הניידות. המטרה שהכיסוי הסיעודי ישולם כשהאדם באמת לא יכול לנוע בעצמו".
דבריו של מיכאלי עוררו זעם בקרב חברי הכנסת, שדרשו שוועדת הכספים תמשיך לדון בנושא. ח"כ מיקי זוהר )ליכוד( שניהל את הישיבה במקומו של יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הודיע שיבקש מגפני לקיים דיון נוסף בהשתתפות חברות הביטוח
