כ־50 חברי לשכה ובני זוגם יצאו ב־10 באוגוסט כמשלחת רשמית ראשונה של לשכת סוכני ביטוח לביקור מורשת בן שבוע בפולין. חברי המשלחת בראשות נשיא הלשכה סו”ב אריה אברמוביץ חזרו עמוסי רשמים ורגשות מהסיור.
רענן שמחי, מנכ”ל הלשכה סיפר כי “עבורי זה היה מסע מכונן למרות שאין זו הפעם הראשונה שלי בפולין. יבין זאת רק מי שעבר מסע מעין זה. החוויות, הטקסים, שירת התקווה במחנות בהם הושמד עמנו, קיבלו משמעות אחרת. זר לא יבין את התחושה והגאווה היהודית של נוכחות ישראלית במלא הדרה על האדמה שספגה דם עמנו. תחושת הניצחון ושייכות לעם הנצח מילאה את לב הנוכחים בכל יום מחדש. המסע כלל ביקור במחנות ההשמדה אושוויץ – בירקנאו, טרבלינקה, מחנה פלטשוב, גטו ורשה ,ובביאליסטוק. במסע שולבו גם אתרים תיירותיים על מנת להפיג ולו במעט את התחושות הקשות. על כולנו מוטלת חובה מוסרית וערכית כאחד לשמר את זיכרון השואה לעולמי עד”.
מנכ"ל הלשכה רענן שמחי ורעייתו
המשלחת נחתה בקטוביץ, ומשם נסעה לעיר קרקוב שנחשבת לאחת מהערים הוותיקות ביותר תבפולין. בקרקוב הוקם גטו בתקופת מלחמת העולם השנייה, והיא נחשבת לאחת מהערים הבודדות שלא הוחרבו במהלך המלחמה, וכך נשמרו בה מבני העבר ההיסטוריים. סו”ב יובל ארנון, יו”ר הוועדה הפנסיונית בלשכה, משתף את סיפור משפחתו שהגיעה מקרקוב: “הנסיעה לפולין מהווה סגירת מעגל עבורי במובן מסוים. המסע הינו מסע מטלטל ואינו קל. התחלנו בעיר קרקוב, המשכנו לאושוויץ בירקנאו, ודרך גטו לודג’ לגטו ורשה, משם ליער לשלושה קברי אחים גדולים של תושבי העיירה טיקטין. סיימנו בטקס מרגש בביאליסטוק אשר נערך כל שנה בנוכחות ראש העיר ובכירים נוספים. בכל אחד מהמקומות ערכנו טקסים בהם נטלו חלק אנשי המשלחת של לשכת סוכני ביטוח. לכל אחד יש קרובי משפחה בדרגות שונות, חברים שהם דור שני לשואה והדבר השפיע עמוקות על כולנו. טקסים מרגשים, מצמררים, עיניים דומעות בסתר, ולא בסתר, והתחושה החזקה שמלווה את כולנו – ‘לא עוד, ולעולם לא נשכח ולא נסלח’. בכל טקס, הקדיש ותפילת אל מלא רחמים קיבלו יותר ויותר משמעות. אני הבאתי את שמותיהם של סבא וסבתא רבא שלי, דודים ועוד בני משפחה כמו כל משפחתה של חמתי שנשארה ילדה לבדה בגטו והצליחה לברוח ולשרוד. סבתי שנולדה בקרקוב עזבה את הבית בגיל צעיר ועלתה עם חלק מאחיותיה לישראל בתחילת המאה הקודמת. לאחר מכן נישאה ועזבה לאנגליה שם נולד אבי אריה ז”ל אשר שרת ביחידה מובחרת בצבא האנגלי ופלש לנורמנדי, אקט שהחל בשחרור אירופה ונפילת הנאצים – וזו סגירת המעגל הפרטית שלי. מסורת זו של הוצאת משלחת מטעם לשכת סוכני ביטוח הינה מבורכת וחשובה ומחייבת המשך גם בשנים הבאות”.
לאחר שעברה בקרקוב, המשלחת הגיעה לאושוויץ ובירקנאו, ובכל מחנה בו עברה נערכו טקסים לזכרם של הנספים. סו”ב אורי צפריר, מ”מ נשיא הלשכה: “בכל שנותינו מלמדים אותנו על זוועות השואה, משמיעים לנו עדויות, מראים סרטים ותמונות. אך רק כשמבקרים במקומות עצמם מבינים את עוצמת הרוע והאכזריות כלפי אלו שלא עשו דבר מלבד להיוולד יהודים. התחושות קשות מנשוא והדמעות לא מספיקות לזלוג, אך יחד עם זאת יש גאווה אדירה. גאווה על עם שלא נשבר, שהצליח לקום ולבנות לעצמו מדינה חזקה אשר היא הערבות לקיומנו. יש בי גאווה גדולה לדרוך על אדמת פולין כחלק ממשלחת של לשכת סוכני ביטוח בישראל. כל החברים לקחו חלק בטקסים מי בשירה, מי בקריאה ומי בתפילה. זוהי מסורת שעלינו לשמר. עלינו החובה, כחלק מעם ישראל תמיד לזכור ולהזכיר”.
חברי המשלחת כולם עברו חוויה מאוד חזקה ומרגשת, וחלקם אף התחברו לסיפורים האישיים של משפחותיהם, ודרכו במקומות בהם הן עברו.
סו”ב טוביה צוק, מ”מ נשיא להב סיפר כי “כבן לניצולי שואה וכיליד פולין עברתי חוויה מרגשת. עמדנו ברחבת המשלוחים ברחוב סטאבסקי בוורשה, ממש קרוב לביתו של אבי וממש יכולתי להרגיש את מה שהוא והוריו חשו כשהמשלוחים יצאו לטרבלינקה. אבי הצליח להימלט מהגטו אך הוריו נשלחו לטרבלינקה ונרצחו שם. גם הוריה של אמי וכל ששת אחיה ואחיותיה נשלחו ממש מכאן לטרבלינקה. עמדתי ברחבת המשלוחים והתקשיתי לדמיין מה הם חשו. לא נשכח ולא נסלח”.
חברי המשלחת בטרבלינקה
ההחלטה לצאת למסע מסוג זה נתפסת כמעין צו, כמו משהו שכל אדם שחי בישראל חייב לעשות. למרות שמדובר במסע קשה עבור כל אחד, הוא מחזק את האנשים בצורה יוצאת דופן. סו”ב רמי בן אשר: “לפני כחודשיים פורסם כי הלשכה יוצאת למסע רשמי בפולין. החשש בצבץ לשניות ומייד נרשמתי. מיד הבנו שהלשכה התייחסה לכל פרט. טקסים מתוכננים היטב שמחדדים את המעשה הנורא שקרה כאן, אך אנחנו כדור ההמשך מראים לעולם את עוצמתנו. שירת התקווה הנשמעת בגטאות ממחישה לכולם כי אנחנו אומה אשר תילחם לעולמים על קיומה. כל צעד בהתקדמות מסע זה נבנה להבנת המעשה הזועק שנעשה כאן על אדמת פולין על ידי רבי מרצחים. יצאנו סוכנים וחזרנו כחבורה מחוזקים. אל נשכח את רענן שמחי מנכ”ל הלשכה שפעל נמרצות ורץ לטפל בכל מכל. על בחירת ד”ר מרים דוד כמדריכה מעולה. לאריה אברמוביץ שהנהיג אותנו לעוד מעשה והטמעת מיצוב סוכן הביטוח. תודה רבה לאנשי הלשכה שתרמו רבות להצלחתנו”.
חברי הלשכה יצאו יחד עם בני זוגם, שחלקו אף הם את חוויותיהם. עודד רפפורט: “הצטרפתי בהיסוס למסע לפולין שאורגן על ידי לשכת סוכני ביטוח בזכותה של רעייתי ענת, חברת הלשכה. איני חובב טיולים מאורגנים ואת ההיסטוריה אני מכיר מקריאה והתעניינות כללית. במבט לאחור, אני מבקש להודות למארגנים, על הזכות שניתנה לי לקחת בו חלק. הארגון היה מופתי והמינון הותאם למרב היכולת להכיל, ללא ויתורים, מבלי לגדוש את הסאה. מגיע ציון לשבח לרענן שמחי על ניהול ביד רמה ולמדריכה, ד”ר מרים דוד, על העשרה של המידע והחייאתו בסיפורי ניצולים שאספה מהם בשנים של הכרות אישית. יצאנו למסע במנהרת הזמן לחפש את שורשינו כאן. מסע אל לב המאפליה, מסע אל עולם שהיה, עולם של חיים ויצירה, של עם עם תרבות אדירה, שנגדע באחת, ביד מרצחים שירו בו מעל לקברי אחים; שהרעיבו אותו במחנות עבודה, שהרעילו אותו במתקני השמדה. בלי הסבר או סיבה הגיונית, אבל על פי סדר ותוכנית אשר כוונה באופן ייחודי רק אלינו, העם היהודי. והנה, הפלא ופלא, לא צלחה המזימה. כנגד כל הסיכויים חווינו תקומה. המראות קשים, הזיכרונות מרגשים, האוזן שומעת והעין דומעת. אך המוח חושב והלב מתרחב, כי אחרי הכל אנחנו כאן – לא צלחה התכנית של בני השטן. לכן באנו היום לזכור וללמוד ולומר לכולם: לעולם לא עוד”.
“אנו כאן ואנו חיים”
סו”ב אריה אברמוביץ, נשיא לשכת סוכני ביטוח סיפר כי “מסע התייחדות וזיכרון עם 6 מיליון היהודים שנספו על אדמת אירופה הינו מסורת חדשה של לשכת סוכני ביטוח שאני גאה לעמוד בראשה. הליכה באדמת אושוויץ איננה קלה. אדמה אשר מלאה בזיכרונות קשים, בדמי אבותינו הזועקים. אך אנחנו כאן כדי ללחוש לאותם זועקים: אנו כאן ואנו חיים, קיימים, נושמים אוויר במדינת ישראל בזכותכם. הגענו לפה לא רק כדי לזכור את מה שהיה בעבר, אלא גם לציין את מה שנעשה היום, בהווה. אנחנו פה בפולין כבנים לעם חזק וגאה וכאזרחים של מדינה עצמאית ודמוקרטית. מדינה אשר צמחה ונבנתה הרבה בזכות אותם ניצולים שהגיעו מהשואה ונלחמו על זכותם הטבעית להרגיש חופשיים בארצם. לא הייתה תקופה כה חשוכה כמו השואה אך גם שם היהודים נלחמו לשמור על רוח האדם. הרוב המוחלט שנאבק – לא שרד – אך הפעולות שלהם מהדהדות עד היום. פעולות אלה חייבות להיות לנו כסוג של זרקור לעוצמת הרוח האנושית. עכשיו זה התפקיד שלנו, לזכור ולהגיד שלא משנה מה קורה מסביב אנו צריכים לשמור על רוח האדם המוסרית. זכרו תמיד לעמוד על המשמר, להזכיר את אשר ארע. חובה עלינו לספר זאת לדורות הבאים כי כבר לא נותרו הרבה ניצולים שיעשו זאת. אנו פה וחובתנו היא לזכור ולכבד את המורשת של הנספים. אותם נספים הובילו אותנו בסוף למדינת ישראל, מדינה קטנה אך בעלת השפעה גדולה”. סו"ב אברמוביץ נשא דברים אלו בטקס רשמי בביאליסטוק בהשתתפות ראש עיריית ביאליסטוק, שגרירת ישראל בפולין ובכירים נוספים.
סו"ב אריה אברמוביץ
סו”ב יוסי מנור, יו”ר MDRT אירופה: “המסע לפולין, כבן להורים ניצולי השואה ילידי פולין היווה עבורי חוויה רגשית ומטלטלת, מעבר לגילויים האישיים של המדריכה מרים כסופרת וחוקרת את ההיסטוריה של יהודי פולין. במשלחת ערכנו טקסי זיכרון רבים מיוחדים המלווים בהקראת הסיפורים והעדויות של יהדות פולין במקומות החשובים. כל חברי וחברות המשלחת היו שותפים מלאים לטקסים. לרעייתי זיוה ולי היה מרגש ביותר להניח את זר המשלחת של הלשכה באנדרטת הזיכרון למרד גטו ורשה”.
סו”ב אפי מתתיהו: "לפני כחודשיים ראינו את הסרט ‘אשתו של שומר גן החיות’. יצאנו מהסרט אשתי ואני אמרנו לעצמנו – חייבים לנסוע לפולין ולראות את גן החיות ואולי קצת לחוות את זוועות השואה. למחרת, בצרוף מקרים נדיר קיבלנו את המייל של הלשכה על הרשמה לטיול מורשת לפולין. כמובן שלא חשבנו פעמיים ומיד נרשמנו פן נפספס את ההרשמה. כבר בפגישת ההכנה הבנו שאנחנו יוצאים למסע מסוג אחר וברמה אחרת לגמרי. ואכן כך היה. תכנון קפדני ומדויק להפליא בשילוב מדריכה שהינה אנציקלופדיה מהלכת לתולדות השואה, הפך את המסע לחוויה בלתי נשכחת בעוצמתה. טקסי הזיכרון שערכנו בטרבלינקה, בוורשה וביער סמוך לקרקוב השאירו רושם אדיר ובלתי נשכח לכל חברי הקבוצה. אני מאמין שמסעות כאלו יהפכו למסורת בלשכת סוכני בטוח וממליץ לכל אחד מהחברים להצטרף”.
סו”ב מיכה אדוני, יו"ר מחוז חיפה והצפון בלשכה: "הייתה לי זכות לצאת למסע מטלטל בעקבות השואה של העם היהודי. הגענו לפולין במשלחת רשמית של לשכת סוכני ביטוח. ארץ יפה, פסטורלית, ירוקה ומזמינה. לחשוב שרק לפני 70 שנה הושמד כאן על אדמה ארורה זו חצי מהעם היהודי, זה בלתי נתפס. חשבתי לתומי שאני יודע הרבה על השואה. טעיתי – ובגדול. עברתי חוויה מטלטלת, קשה, כואבת והזויה. מה שקרה לעם היהודי לא ניתן לתארו במילים ועל כן נקרא בשם שואה. אני יודע עכשיו להבדיל בין גטו, מחנה ריכוז, מחנה השמדה ומחנה עבודה. התוודעתי לאכזריות כלפי היהודים, אך ורק בגלל היותם יהודים. אני חוזר עם מטען עצום ותובנות רבות, אולם מבולבל יותר כי באמת אין אדם יכול להבין כיצד יצא רוע אכזרי ובלתי אנושי מצד אנשים מתורבתים. מחנות הריכוז שימשו כבתי חרושת של מוות והיום הם משמשים כבתי חרושת לתיירות – שני הפכים. ראינו המוני משלחות מישראל, מהעם היהודי וגם לא יהודים, רבים שבאים לראות בעיניים את הזוועה, את גיא ההריגה. המסע תוכנן בקפידה רבה על ידי נשיא הלשכה אריה אברמוביץ ובוצע באופן מושלם על ידי המנכ״ל רענן שמחי. ד״ר מרים דוד, דור שני לניצולי שואה הדריכה בצורה נדירה. אני חוזר מהמסע אדם אחר, פרופורציות אחרות, מבט אחר על החיים. הבטחתי לעצמי כי אהיה שגריר טוב ואספר על כל אשר ראו עיני. כולי תקווה שמסע זה יהפוך למסורת. ברור לי היום שתעודת הביטוח של עם ישראל הינה: אחדות, צבא הגנה לישראל ומדינת ישראל. עם ישראל חי”.
