חברת הביטוח תבעה את המבוטח להשבת תגמולי הביטוח

התביעה הוגשה לאחר שהתברר כי המבוטח הטעה אותה בתיאור העובדתי של התאונה; עו"ד עדי בן אברהם שב ומדגיש את חשיבות חוזר הצירוף לבירור זהות הנוהגים ברכב
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אחד הנושאים הרגישים ביותר בחוק חוזה הביטוח מתייחס למרמה בתביעת ביטוח. השבוע אבקש לספר על מקרה בו חברת הביטוח הגישה תביעה להשבת תגמולי ביטוח אותם היא שילמה למבוטח שלה לאחר שהתברר לה כי המבוטח הטעה אותה בתיאור העובדתי של התאונה.

על פי חברת הביטוח מי שנהגה ברכב במועד התאונה היתה בתו הצעירה ולא אשתו, כפי שהוא דיווח לחברת הביטוח, אך מאחר והרכב בוטח לנהג מעל גיל 40 בלבד – המבוטח ניסה להטעות את חברת הביטוח ואף קיבל ממנה בפועל תגמולי ביטוח, שלא היה זכאי להם, בשל הדיווח הכוזב על כך שאשתו בת ה-45 נהגה ברכב בעת התאונה.

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן

ישאל השואל – כיצד גילתה חברת הביטוח על זהות הנהגת? לאחר התאונה הגיש בעל הרכב האחר שהיה מעורב בתאונה תביעה נגד חברת הביטוח ומבוטחה לפיצוי על הנזקים שנגרמו לו, ובדיון המשפטי התברר כי מי שנהגה ברכב של המבוטח היא בתו הצעירה. בעקבות הגילוי פנתה חברת הביטוח וביקשה את תגמולי הביטוח בחזרה מהמבוטח, עקב הפרת חובת הדיווח של המבוטח, בניגוד לחוק חוזה הביטוח.

יתרה מכך, חברת הביטוח, אף הוסיפה כי לא חלה במקרה שכזה הלכת פיקאלי (ביצוע תשלום יחסי למבוטח, עב"א) הואיל ומדובר על תביעה על בסיס מצג כוזב ותרמית של המבוטח.

נסיבות של תרמית

בית המשפט אשר ישב על המדוכה, לאחר ששמע את עדותה של נהגת הרכב האחר, אשר ציינה כי מי שנהגה ברכב המבוטח זו בחורה צעירה ולהערכתה בת גילה, קובע כי המבוטח לא היה נוכח באירוע התאונה, ונודע לו עליה רק לאחר שאשתו התקשרה. המבוטח לא הביא את אשתו ואת בתו לעדות על מנת לבחון ולשמוע את גרסתם.

בית המשפט מוסיף כי לעניין הלכת פיקאלי, אין בה כדי לסייע למבוטח שהרי הלכה זו אינה רלוונטית כאשר מדובר על נסיבות של תרמית כפי שאירעה במקרה זה, בו המבוטח מדווח על זהות נהג אחר שכלל לא נהג ברכב, על מנת לזכות בתגמולי ביטוח. בית המשפט מפנה לפרשת דואני, אשר נדונה בבית המשפט העליון, שם נקבע כי "הדיבור 'בכוונת מרמה' כולל שלושה יסודות: מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות; מודעות של המבוטח לאי הנכונות או לכזב של העובדות שנמסרו; וכוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות או הכוזבות".

בית המשפט מוסיף כי טענת המבוטח כי היה על חברת הביטוח לערוך בדיקות מטעמה בטרם שילמה לו את תגמולי הביטוח אין להם מקום. לא היה מקום ובסיס לחשד כי המבוטח הגיש לחברת הביטוח הודעה כוזבת בדבר זהות הנהג.

לכן, בנסיבות המקרה, קובע בית המשפט כי הוא מקבל את עמדת חברת הביטוח ומחייב את המבוטח להשיב לחברת הביטוח את תגמולי הביטוח בצירוף שכ"ט עורכי דין והוצאות.

דוגמה לציבור

דבר היועמ"ש: פסק דין זה צריך לשמש דוגמה לציבור המבוטחים בשני מישורים: האחד, ביחס לעובדה כי קיימת חובה להציג תמונה מלאה נכונה וכנה הן בשלב כריתת חוזה הביטוח והן בשלב מילוי טופסי התביעה. הדבר גם מתחדד ביתר שאת לאור חוזר הצירוף.

זו ההזדמנות לחזור ולהדגיש כי גם בשלב חידוש הפוליסה, יש לפעול לברר, מול המבוטח, מי יהיו הנהגים אשר משתמשים ברכב ובנוסף לוודא מולו, בין היתר, את גיל הנהג הצעיר ואת ותק הנהיגה (וזאת מבלי לגרוע מיתר הבדיקות והשאלות שיש לברר מול המבוטח ביחס לכיסוי הביטוחי).

מישור נוסף לתת עליו את הדעת הוא שניתן לראות כי בית המשפט מחריג את הלכת פיקאלי לאור הנסיבות, וקובע כי בהתנהלות שכזו אין מקום למתן פיצוי, ולו מינימלי, ביחס ללקוח אשר מסר מצג מטעה לחברת הביטוח, כאשר יש לזכור כי הלכה זו עדיין תלויה ועומדת לבחינה על ידי בית המשפט העליון. נסיעה טובה.

הכותב הינו מתמחה בתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email