חג נבי שועייב הוא חג דרוזי אשר נמשך ארבעה ימים בין התאריכים 25 באפריל עד 28 באפריל, במתחם נבי יתרו שליד כפר חיטין שמעל הכנרת ובשאר היישובים הדרוזים. ליל היום הראשון מיועד לקיום תפילות על ידי דתיים בלבד, היום שלמחרת מיועד לקבלת פני האורחים המגיעים לברך את בני העדה, ושאר הימים הנותרים מיועדים לכלל העדה. עובדים דרוזים רשאים להיעדר מעבודתם במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע.
הנביא יתרו מזוהה כיתרו חותן משה. לפי המסורת, הוא נולד בחצי האי ערב, בעיר הנקראת מדיין, נדד ברחבי הסהר הפורה, תוך כדי שהוא מטיף לצדק ולאמונה מונותאיסטית. הוא חזר למדיין ושם הכיר את משה רבנו שהגיע לאזור. הנביא יתרו ליווה את משה רבנו ואת בני ישראל בדרכם מסיני לארץ כנען, ובהגיעם לארץ המדיינים השתכנו בסביבת הכנרת.
לפי המסורת הדרוזית, הנביא שועייב הוא מורה הנביאים ושליח האל, לא היה ולא יהיה נביא גדול ממנו. על עניין זיהויו עם יתרו יש שתי גרסאות סותרות. גרסה אחת מסתמכת על ההשקפה הדתית, שאין הנביאים מתחתנים ועל אחת כמה וכמה הנביא יתרו, שלא נישא מעולם לאישה ולא הייתה לו בת. מסורת זו מנמקת את הקרבה בין יתרו למשה, עת שהאחרון נישא עם בת קרוביו של הנביא יתרו. הגרסה השנייה מאשרת את זיהויו של יתרו עם שועייב ורואה בו את חותנו של משה ואבי ציפורה.
מעמד מיוחד
הדרוזים בדרך כלל חוגגים רק חג אחד ושמו החג הגדול (עיד אל־אדחה). העדה הדרוזית בישראל, בהנהגת מנהיגה המנוח שייח' אמין טריף, העניקה לתקופה מעמד מיוחד ורואה אותה כחג. בתי ספר סוגרים לתקופת החג, וחיילים דרוזים בצה"ל ועובדי זרועות הביטחון מקבלים בתקופה זו ימי חופש. הקהילה כולה, ולא רק הדרוזים הדתיים בישראל, חוגגים את החג.
אל החגיגות מגיעים מנהיגים דתיים רבים מכל הדתות בישראל וכן מנהיגים פוליטיים ולעתים אף ראשי ממשלות באים לברך את הקהילה הדרוזית בישראל במהלך החגיגות שלהם במתחם נבי שועייב. מנהיגים או שייח'ים דתיים מהר הכרמל, הגליל ורמת הגולן מנצלים את ההזדמנות הזו כדי לדון בנושאים דתיים. לפי המסורת הדרוזית, טביעת רגלו השמאלית של הנביא יתרו נראית באתר הקבר והדרוזים מציינים שם את החג במשך מאות שנים.
העולים לרגל נוהגים ליצוק שמן לתוך טביעות הרגל ולמשוח את השמן על מצחם לברכה, להצלחה ולמזל טוב. במהלך החג נערכות חגיגות המוניות במתחם ומנהיגי העדה נאספים לדון בסוגיות דתיות.
מגיעים גם מחו"ל
במקור לדרוזים לא היה תאריך קבוע לעלייה לרגל. תאריכי החג נקבעו על ידי חכמי הדת הדרוזית בהנהגתו של המנוח שייח' מוהנא טריף בשנת 1884, ליום 25 באפריל ושלושת הימים העוקבים, ובהמשך אושררו על ידי המנוח שייח' אמין טריף וממשלת ישראל. מאז 1968 דרוזים מרמת הגולן יכולים לבקר במתחם נבי יתרו בחופשות הם גם מעורבים בחגיגות.
דרוזים סוריים מחוץ הגולן, לעומת זאת, מעולם לא היו מעורבים בחגיגות אך רבים מהם היו משתתפים בהן טרם הקמת המדינה. הדרוזים בלבנון, לעתים רחוקות, מבקרים במקדש. עם זאת, בשנת 1982, בתקופת השליטה הישראלית בדרום לבנון, קבוצת דרוזים מלבנון נענתה לבקשת השייח' אמין טריף, לבוא ולבקר. בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994, לדרוזים ירדניים מותר לבוא לבקר במקדש לאורך כל השנה, והביקורים שלהם אינם מוגבלים לתקופת החג.
הכותב הוא בעלים של ניסאן סוכנות לביטוח
