השאלה עד כמה חייבים סוכני הביטוח לפרט בפני המועמדים לביטוח את פרטי המוצר שבו הם מתווכים למבוטחים נדונה יותר מפעם אחת בבתי המשפט. אלה הטילו אחריות גם על חברות הביטוח כאשר התברר כי בפני המבוטח הוצגה תמונה חסרה באשר למוצר הביטוח שאותו רכש.

בשורות הבאות אספר מקרה שהתגלגל לפתחו של בית המשפט וכך היה: מוקד מכירות פנה למבוטח באמצעות הטלפון בלבד בהצעה להחליף לו את פוליסת המשכנתה. פעולה זו בוצעה שנה אחר שנה, כך במשך שלוש שנים, כאשר בכל שנה עובר המבוטח מחברת ביטוח אחת לאחרת. המוכר משכנע את המבוטח בטענה מרכזית אחת והיא: חיסכון בפרמיה. ואכן המבוטח התפתה שנה אחר שנה, ובוטח בכל שנה בחברת ביטוח אחרת. הפוליסה הישנה לא בוטלה טרם כניסתה לתוקף של הפוליסה החדשה.

ישנן מצוקות שמתפתחות במהירות למצבים אובדניים | צילום: shutterstock

 

בבירור שנערך התברר שבהליך המכירה לא הוזהר המבוטח כי המוטב לא יהיה זכאי לפיצוי במקרה מוות, באם יחליט המבוטח לשים קץ לחייו בטרם יחלפו להם 12 חודשים מיום תחילת הביטוח. למרבה הצער בשנה השלישית, כאשר עבר המבוטח לחברה ביטוח חדשה, הוא החליט לשים קץ לחייו בטרם חלפו 12 חודשים מיום תחילת הביטוח האחרון.
תביעתה של האלמנה לקבלת סכום הביטוח מחברת הביטוח נענתה בדחיה. האלמנה, על ילדיה נותרה עם משכנתה חודשית העומדת על 60% מהכנסתה, כאשר היא נותרה המפרנסת היחידה.

אחריות רחבה

התיק התגלגל לפתחו של בית המשפט. בכתב התביעה עלו מספר טענות כבדות לעצם כריתת חוזה הביטוח, ביניהן: האם זכאי המבוטח לרצף ביטוח, והאם חלה חובה על חברת הביטוח, באמצעות סוכן הביטוח (שמשמש כשלוחה של החברה לעניין כריתת החוזה), לציין בפני המבוטח כי במקרה התאבדות המוטב בפוליסה לא יהיה זכאי לפיצוי?

הזכות לקבלת פיצוי מפוליסת ביטוח חיים למוטב בפוליסה, בה המבוטח שם קץ לחייו, באה לידי ביטוי מלא בחוק חוזה הביטוח. סעיף 50 לחוק קובע: "בביטוח חיים מגיעים תגמולי הביטוח גם אם האדם שחייו מבוטחים התאבד כעבור שנה או יותר מכריתת החוזה". בהחלט חלה על המבטח ו/או סוכן הביטוח האחריות לידע את המבוטח לעניין סעיף 50 לחוק חוזה הביטוח. לו היה מדגיש סוכן הביטוח בפני המבוטח כי ברכישת פוליסת ביטוח חיים חדשה ובמעבר לחברת ביטוח אחרת, הוא מאבד את זכויותיו בפוליסה הישנה ולו היה מדגיש את איבוד הזכות במקרה התאבדות, המבוטח היה מקבל את ההחלטה והסוכן היה יוצא ידי חובתו.

חובותיו ואחריותו של סוכן הביטוח רחבות ביותר בשלב כריתת חוזה הביטוח במיוחד במצב בו הפוליסה החדשה תגרום לאיבוד זכויות המבוטח. רצף הביטוח בא להגן על המבוטח ולשמר את זכויותיו. הרי אם היה המבוטח נותר מבוטח בפוליסת משכנתה בחברת הביטוח הקודמת ומתאבד בחלוף 12 חודשים, ברור לנו כי המוטב היה זוכה בסכום הביטוח למקרה מוות. רצף הביטוח (על אף המעבר מחברה לחברה) משמר את הזכות באופן שמנין החודשים מיום תחילת הביטוח לא נפסק במעבר מחברת ביטוח אחת לאחרת. ההיגיון שעומד מאחורי הנחה זו נובע מהיתרון המהותי בידע המצוי אצל המבטח והחסר אצל המבוטח. לא בכדי הוגדר חוק חוזה הביטוח כחוק צרכני.

חברת הביטוח החדשה שמנעה את המידע מהמבוטח ו/או לא הביאה לידיעת המבוטח את כל הקשור במגבלת התאבדות "קנתה" את הסיכון כאילו החריגה לטובת המבוטח את המגבלה בסעיף 50 לחוק.

משעבד את ההווה

החיסכון בפרמיה דומה לפיתיון בקצה חכה. הדג שבמים מתלבט אם לנגוס בקרס, מבלי שהוא מודע לעובדה כי ברגע שינגוס בה הוא יצא לאוויר העולם וימות.

החלטת המבוטח על מעבר לחברת ביטוח אחרת נובעת בראש ובראשונה מהפיתוי לחיסכון בפרמיה. מצב מסוכן בו לעיתים המבוטח "משעבד" את ההווה תמורת העתיד. פערי המידע בין המבטחת וסוכן הביטוח לבין המבוטח – גדולים.

המבטחת והסוכן מודעים, או אמורים לדעת, את הסכנה באיבוד זכויותיו של מבוטח במעבר מחברת ביטוח אחת לאחרת, והרי המבוטח, בעת רכישת פוליסת ביטוח, מבקש לקנות לעצמו שקט נפשי לעתיד ולא לייצר לו בעיה לעתיד.

הייתי נזהר בטענה שמבוטח הקונה ביטוח מודע למצבו הנפשי. לא ארחיב בנושא, אולם ישנן מצוקות שמתפתחות במהירות למצבים אובדניים כמו כאבים עזים בלתי נשלטים המתפתחים מאירוע בריאותי. ולכן לא נדון אדם עד שנגיע למקומו.

יפים דבריו של השופט יצחק עמית: "ככל שמצאתי להאריך בתיאור העובדות ובטענות המבקש, היה זה כדי להעלות את המודעות לנושא של משטרי האחריות השונים בפוליסות אחריות מקצועית, ועל הזהירות המיוחדת הנדרשת במשולש מבוטח־סוכן הביטוח־חברת הביטוח, בשמירה על רצף ביטוחי".

תיק זה הסתיים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

הכותב הוא עו"ד מייצג בענייני ביטוח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *