חוזר צירוף לביטוח מחדד באופן ברור את חשיבות ההסברים שעל בעל הרישיון לספק ללקוח בטרם הוא ירכוש כיסויים ביטוחים. אני תמיד מדגיש כי כל סוכן חייב לעבור על נקודות ה"חובה" ולהסביר, בין היתר, על עיקרי הכיסוי, על הפרמיות, על מועדי התשלום ואופן התשלום, על תקופת ביטוח, החריגים הקיימים ותקופת ההכשרה/המתנה, נתונים שיש להבהיר שהם חלק מהפוליסה, וכן להציע למועמד לביטוח לקבל ולקרוא את הגילוי נאות ו/או תנאי הפוליסה ככל שיחפוץ בכך.
המטרה של הגילוי חשובה למול כלל הגורמים המעורבים: 1. מבחינת הלקוח – לדעת ולהבין בדיוק מה הוא רכש בהתאם לצרכים הרלוונטיים אליו; 2. מבחינת המאסדר – במסגרת הבקרות שהוא עורך על מנת לוודא כי בעל הרישיון מקיים את הדרישות שהוטלו עליו; 3. מבחינת הסוכן – היכולת להביא לידי ביטוי את הערך המקצועי שלו למול הלקוח, כמי שבוחן וסוקר את הצרכים של הלקוח למול הכיסויים הביטוחים הקיימים ברשותו ולבסוף להציע לו לרכוש את הכיסוי הביטוחי המתאים ביותר לצרכיו.

למותר לציין כי חוזר הצירוף מחדד את החשיבות של בקרה ותיעוד כל תהליך הצירוף מול הלקוח, לרבות במקרים שבהם ההתקשרות לא הובילה לעסקה.
לפני מספר ימים (3.8.18) ניתן פסק דין בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. עניינה של התביעה בטענת המבוטח כלפי סוכן הביטוח וכלפי חברת הביטוח כי עקב פריצה לדירתו נגנבו לו שתי מצלמות, על האחת הוא קיבל פיצוי מלא, ובעוד על המצלמה השניה הוא קיבל פיצוי בערכי שיפוי, הואיל וביצע את הכינון באיחור. המבוטח טען כי הסוכן התרשל מאחר והוא לא הסביר לו כי ביצוע הכינון מוגבל בזמן. בית המשפט אשר ישב על המדוכה, בחן את
התשתית המשפטית:
סעיף 13 ב' לפוליסה האחידה אשר פורסם בתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), תשמ"ו־1986 קובע: "תגמולי ביטוח לפי ערך כינון בשל מקרה ביטוח מותנים בהקמה מחדש בידי המבוטח או תיקון או החלפה של הרכוש שאבד או ניזוק וזאת ללא שינויים באיכות ובסוג הרכוש בהשוואה לרכוש שאבד או ניזוק; לא הוקם מחדש, תוקן או הוחלף הרכוש שאבד או ניזוק, יהיו תגמולי הביטוח בעדו לפי ערך שיפוי".
בנוסף חשוב לזכור, בסעיף 13 ז' לפוליסה האחידה אשר פורסם בתוספת לתקנות נקבע: "יש להתחיל בביצוע הכינון תוך זמן סביר לאחר קרות האבדן או הנזק, ובכל מקרה יש להשלימו לגבי הדירה תוך 12 חדשים מתאריך קרות מקרה הביטוח ולגבי התכולה – תוך 90 ימים מתאריך קרות מקרה הביטוח; באין אפשרות להשלים את הכינון תוך התקופות האמורות מסיבות שאינן תלויות במבוטח, תוארך תקופת ביצוע הכינון תוך תיאום בין המבוטח למבטח".
בית המשפט קובע כעובדה כי התובע לא העלה טענה בדבר אי קבלת הפוליסה לידיו, לכן חזקה שקיבל את הפוליסה לידיו, ועליו לדעת את תנאיה או שהיה עליו לדעת את תנאיה וכלשון פסק הדין: "משקיבל התובע את הפוליסה לידיו, היה עליו לקרוא אותה בעיון רב, ולוודא שהוא מודע למלוא תנאיה". בית המשפט הוסיף כי הוא מקבל את טענת סוכן הביטוח כי בשיחה טלפונית עם התובע הסביר לו סוכן ביטוח מה זה כינון, כמה זמן עליו לבצע את הכינון, הסביר לתובע שעומדים לרשותו 90 ימים לבצע את הכינון, וכן שאם יצטרך ארכה נוספת ניתן יהיה לפנות לחברת הביטוח ולבקש הארכה, אולם בפועל, התובע התמהמה ורכש מצלמה חדשה רק 10 חודשים לאחר האירוע, וזאת בניגוד מוחלט לתנאי הפוליסה ועל כן, אינו זכאי לקבלת פיצוי בערכי כינון.
בנסיבות אלו קובע בית המשפט כי דין התביעה להדחות תוך שהוא מחייב את התובע לשלם את הוצאות סוכן הביטוח וחברת הביטוח. נכון לפרסום המסמך לא ידוע אם הוגש ערעור על פסק הדין.
הכותב הינו היועץ המשפטי של לשכת סוכני ביטוח