יום שני השבוע, ערב, הסלולרי משתגע – "יום אדום וסוער בשווקים"; 8 דקות אחר כך – "הנאסדק איבד כמעט 5%, ה-S&P500 נכנס לשוק דובי"; 13 דקות אחר כך – "מדד S&P ירד בכמעט 4%".
וכך המשיך לו הערב; בכל מספר דקות קופצת הודעה נוספת, שמייצרת עוד לחץ, מגדילה את הפחד ונותנת תחושה שסוף העולם מתקרב וכולנו הולכים להעלם, או לפחות הכסף שלנו.
אם הייתי נכנסת לשוק ההון רק בשנה האחרונה, ולראשונה בחיי, סביר שהייתי פודה כל מה שיש לי, עומדת בתור בבנק, מושכת את כל המזומנים, מכניסה למזוודות ומחכה להזדמנות לברוח לאנשהו, או יורדת למקלט.
לשוק חוקים משלו
הבעיה היא שאין באמת לאן לברוח. בכל העולם הבורסות יורדות, כך שאין ברירה, נישאר. ועכשיו אחרי שהנקודה הובהרה, עם קצת ציניות, נעבור לחלק המקצועי. השוק חווה טלטלה בחצי שנה האחרונה, שהתעצמה מאוד בחודש האחרון. ימים ירוקים במסכים נראים כמו חלום ישן, ושנת 2021 נראית כמו חיים של מישהו אחר.
למי מאיתנו שלא נכנס רק לפני שנה לראשונה לשוק, זכורות היטב הנפילות של חודשים פברואר ומרץ 2020, ממש לא מזמן. המדדים איבדו בחודשיים כ-20%, אך בסוף השנה היו עליות נאות, ושנת 2021 כבר הייתה שנה חלומית למשקיעים.
מעט מההיסטוריה הקצת יותר רחוקה. שנת 2011 התחילה באופטימיות לאחר שנתיים טובות בשוק ההון. רוב האנליסטים האמינו כי העליות, שאפיינו את השנים שקדמו לה, ימשיכו.
אבל לשוק יש חוקים משלו. אסון הטבע שפקד את יפן בחודש מרץ, היה מלווה בגלי צונאמי ענקים ורעידות אדמה שיצרו הרס רב ונפגעים רבים. היה חשש למחסור בציוד אלקטרוני, והשוק הגיב בירידות חדות.
בניגוד לתחזיות
באותה שנה, משבר החוב באירופה העמיק, ושר האוצר האמריקאי אמר בוועידת המטבע העולמית: "משבר החוב באירופה עלול להוביל לתגובת דומינו והתדרדרות לפשיטת רגל של מדינות, התמוטטות בנקים וקטסטרופה כלכלית.
בסיום השנה, אמרו האנליסטים כי "התחזית ל־2012 אינה אופטימית במיוחד, כאשר משבר החוב האירופי אמור להיות גם בשנה זו במוקד העניינים. אם בתחילת השנה רק יוון הייתה על הכוונת מבחינת החששות למשבר חובות, הצטרפו אליה לקראת סוף השנה מדינות שנחשבו יציבות יותר בעבר, כמו צרפת ואיטליה".
בשנת 2011 איבדו המדדים בארץ קרוב ל-20%. המדדים בבורסות אירופה ירדו בשיעור דומה, באותה שנה המדדים שנשארו יציבים וסיימו בעליות קלות היו המדדים האמריקאים. שוק קופות הגמל במסלולים הכללים סיים את השנה בממוצע של 3%- והמסלולים המנייתים סיימו את השנה עם תשואה שלילית של קרוב ל-20%.
שנה לאחר מכן, בניגוד מוחלט לתחזיות הקודרות, סיימו הקופות הכלליות בתשואה מעולה של כ-12% והמסלולים המנייתים כמעט החזירו את כל ההפסדים, עם תשואות של כ-20%, על אף שרוב המדדים בארץ עוד היו בחסר.
משבר הסאב פריים נראה כמו משהו מתקופות אחרות. באמצע אותה שנה קפאו שוקי האשראי, מעסיקים פיטרו מאות אלפי עובדים, מניות של הבנקים הגדולים וחברות הביטוח המובילות קרסו, הכלכלה נכנסה לקיפאון וחוסר ודאות, והשוק הגיב בהתאם. את אותה שנה סיימו הקופות הכלליות עם תשואות שליליות של בין 20% ל-30%.
חלפה רק שנה, והנה ב- 2009 השיגו הקופות תשואה של למעלה מ-35% במסלולים הכללים ובמניתיים כ-60% עד 70%.
עצות הזהב
- מי שנכנס לשוק ההון לתקופה של שנה-שנתיים – עדיף שלא ייכנס.
- אל תשקיעו כספים שאין לכם, בתקופות כאלה היזהרו ממינופים.
- לפזר בין מסלולי השקעה, ובין גופים מוסדיים.
- לא למהר לצאת מהשוק. ההיסטוריה מוכיחה כי כל מי שניסה לתזמן את השוק, כמעט תמיד, הפסיד הרבה יותר. סביר שתחוו עוד ימים של ירידות וכותרות מלחיצות אבל די בטוח שאם תצאו – תפספסו את הימים של העליות הגדולות ותקבעו את ההפסדים.
לסיכום, העולם חווה לא מעט משברים מסוגים שונים אבל בסוף לשוק יש את הדרכים שלו להתאושש ולמצוא את הדרך. אז מי שלא צריך את הכסף כבר מחר בבוקר, העצה הכי טובה היא לצאת לחופש. כספי הציבור מנוהלים עי אנשי מקצוע מקצועיים שעושים עבודה נפלאה. התיקים הפנסיוניים, הגמל וההשתלמות, כמו גם תוכניות החסכון מפוזרים היטב, ומנהלי ההשקעות הם אנשים מנוסים שדואגים לכסף שלכם.
ההתאוששות בוא תבוא. ועד אז תהנו ושימרו על עצמכם.
הכותבת היא בעלים של סוכנות ביטוח וילצ'ינסקי, סגנית יו"ר הוועדה הבין דורית וחברה בוועדת הפיננסים בלשכה
