חוק הגנת הצרכן – מהתיאוריה לפרקטיקה

עו"ד עדי בן אברהם עם דוגמה למקרה שבו בית המשפט דן במקרה של תביעה מול חברת הביטוח והתבסס על חוק הגנת הצרכן
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בשבוע שעבר כתבתי מאמר אשר מדבר על כך שחוק הגנת הצרכן התשמ"א 1981 לא חל על סוכני ביטוח וחברות ביטוח. לאחר הפרסום פנו אלי מספר סוכנים וביקשו הבהרות שכן הם נתקלו בתביעות שבהם חוק הגנת הצרכן אוזכר. לכן, השבוע ביקשתי להביא דוגמה למקרה שבו בית המשפט דן במקרה של תביעה מול חברת הביטוח והתבסס על חוק הגנת הצרכן.

התובע הוא אזרח חוץ אשר טען כי מעולם לא נתן הסכמתו לרכישת פוליסת הביטוח ומשכך הוא מבקש לקבל את הפרמיות אשר שילם חזרה לידיו. חברת הביטוח טענה כי בחודש ינואר 2014 הופקה פוליסת תאונות אישיות לתובע בעקבות שיחת מכירה שצורפה לכתב ההגנה. התשלום לפוליסה בוצע באשראי אשר מספרו נמסר על ידי התובע, עד שבשנת 2019 הפסיק התובע את התשלומים וחברת הביטוח ביטלה את הפוליסה לאחר מספר מכתבי התראה ואף פנתה אליו במכתב דרישה להחזר חוב הפרמיות לתקופה שבה לא שולמו פרמיות ועד לביטול.

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן

התובע טען כי אין מקום לתשלום החוב, ויתרה מכך, הוא מבקש החזר של כל הפרמיות, שכן הוא מעולם לא ביקש לרכוש את הפוליסה. חברת הביטוח ביטלה לפנים משורת הדין את דרישת חוב, אך סירבה להחזיר את הפרמיות בטענה שהפוליסה הופקה כדין.

התובע קיבל את השיחה לעיונו והודיע כי לאחר ששמע את ההקלטה עולה שהוא כלל לא הסכים לביצוע העסקה, הנציגה דחפה מלל רב ותמרנה את השיחה כך שכביכול יש עסקה. הנציגה אמרה שהיא תשלח את החומר להראל שיבדקו אותו וזו הייתה מהות השיחה, התובע טען כי לא הסכים לרכישה. יתרה מכך טען התובע כי הנציגה אשר התקשרה אליו היתה מסוכנות ביטוח המקושרת לחברת הביטוח, והיא התחזתה להיות עובדת של סוכן הביטוח שלו, והציעה לו פוליסת תאונות אישיות בהנחה, בגלל שהוא לקוח של הסוכן וביקשה לאמת את פרטיו. הסכמתו היתה רק למשלוח מסמכים ולא היתה כל גמירות דעת מצידו לבצע את העסקה, ולכן זו שיחה שיווקית.

שיחה שיווקית?

חברת ביטוח חידדה כי התובע מסר הצהרת בריאות ואמצעי תשלום ולכן לא מדובר על שיחה שיווקית. חברת הביטוח ציינה כי הנציגה של הסוכנות מטעם חברת הביטוח פעלה בשיתוף פעולה עם סוכן הביטוח של התובע אשר העביר את רשימת לקוחותיו לאותה סוכנות על מנת שאלו יפנו ללקוחותיו בהצעות ביטוחיות. 

בית המשפט קובע כי טענות התובע אין להם מקום שכן אומנם השיחה החלה כשיחה שיווקית, אך היא הסתיימה כשיחת מכירה כאשר התובע משתף פעולה לאורך כל הדרך. עם זאת, מציין בית המשפט כי התובע הסכים לעסקת המכירה בתנאים: א. שהנתבעת תאשר ב. שהכל ישלח אליו בדואר.

הפוליסה לא הגיעה לתובע, ובית המשפט מעלה תהיות ביחס לאי המשלוח שהרי הכתובת הנכונה נמסרה בשיחה ואף היתה ברשות סוכן הביטוח של התובע – התנאי לקיום הפוליסה לא התקיים. בנוסף, בית המשפט האמין לתובע כי הוא לא היה מודע לפוליסה ולא זכר את השיחה, הוא לא ידע מה כוללת פוליסת תאונות אישיות ובמצטבר, לאחר שלא קיבל את הפוליסה שהובטחה לו, לא יכול היה לדעת כי הפוליסה בתוקף.

ביחס לגבייה ארוכת השנים ללא מחאה קובע בית המשפט כי הגבייה אמורה לבטא את החיוב אך לא ליצור אותו ואין בגביה כדי לרפא את מחדלה של חברת הביטוח לשלוח לתובע את המסמכים בדואר. 

יתרה מכך, עצם העובדה כי נציגת סוכנות חברת הביטוח הציגה עצמה כעובדת של סוכן הביטוח הינה התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם חוק הגנת הצרכן אשר אוסר הטעיה בעניינים מהותיים בעסקה ובכלל זה זהות היצרן, היבואן או נותן השירות. בית המשפט קובע כי הדבר מהווה התחזות והפרה של חובת איסור ההטעיה.

חוסר תום לב

בית המשפט מוסיף כי חברת הביטוח הפרה את החובה לערוך חוזה בכתב ולמסור אותו לתובע לפי הנדרש בחוק הגנת הצרכן. בית המשפט מוסף כי המדיניות העסקית של חברת הביטוח שלא לדרוש חתימה של הלקוח מעלה חשש שהיא נועדה לעקוף את דרישת המחוקק שיש לאפשר לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה ובמיוחד בעסקת מכר מרחוק, קל וחומר כאשר מדובר על עסקה בין כוחות לא שוויוניים. 

בית המשפט מוסיף כי התובע נדרש לעזרת בית המשפט כדי לקבל את הקלטת השיחה, והפרקטיקה הראויה היתה למסור ללקוח את השיחה כאשר הוא לא זוכר את ההתקשרות, לרבות בדוא"ל ובכך להגביר את אמון הציבור. הסירוב למסור את ההקלטה באותה עת נעשה לדעת בית המשפט בחוסר תום לב.  

מכלול הקשיים לעיל מביא את ביהמ"ש למסקנה שהעסקה נעדרת הוגנות צרכנית ולכן מחייב את החברה להחזיר את הפרמיות בסך של 2,220 שקל. בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור למחוזי.

הערות היועמ"ש:
בית המשפט מחיל הוראות מחוק הגנת הצרכן על התיק הנדון חרף העובדה כי חברת הביטוח מוחרגת מהחוק.
לא ניתנה הדעת להכרעה עקרונית של המאסדר בעניין שיווק פוליסות תאונות, אשר יתכן והיתה מסדירה את המחלוקת גם ללא חוק הגנת הצרכן. 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email